צפו בהרצאתו של פרופ' אראל אבינרי בעקבות מאמר שפרסם בגיליון מיוחד של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" בנושא משבר הקורונה
מגפת הקורונה אילצה ישראלים רבים להיפרד מהרגלי הנסיעות שלהם. משפחות שהתרגלו לנסוע פעמיים בשנה לחופשה בחו"ל הסתפקו השנה בנופש בגליל. עובדי היי-טק שחיו על הקו לסן פרנציסקו הסתפקו בפגישות זום בשעות לא שגרתיות. גם חוקרים ואנשי אקדמיה שינו את אופי העבודה שלהם והחליפו את הכנסים בחו"ל בהרצאות מקוונת.
האפשרות לנוע בחופשיות ובזול ברחבי העולם מכונה בשפה המקצועית "ניידות יתר", והיא מאפיין ייחודי של העולם שלנו כיום, עד הופעת מגפת הקורונה. לתופעה זו גם היה, ככל הנראה, תפקיד משמעותי בהפצת הנגיף במהירות מסין לכל רחבי העולם, בגופם של תיירים, צליינים ואנשי עסקים. אך ניידות היתר לא מסייעת רק בהפצה יעילה של נגיפים – היא כרוכה בהשפעה סביבתית משמעותית בדמות פליטות גזי חממה וגזים מזהמים אחרים מענף התעופה והתחבורה בכלל.
משבר הקורונה עצר באופן כמעט מוחלט את ניידות היתר. האם זו הזדמנות לשנות סדרי עולם וליצור הרגלי תנועה חדשים, שמועילים יותר לבריאות ולסביבה? צפו בהרצאתו של פרופ' אראל אבינרי "ניידות-יתר, סביבה ובריאות לפני הקורונה ואחריה".
