התוכנית עם ההתנסות מעשית בהודו, קניה ואוגנדה באוניברסיטת ת"א

"התוכנית לארצות מתפתחות" - תוכנית חדשה ללימודי תואר שני בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון באוניברסיטת תל אביב, תאפשר לסטודנטים לשלב לימודים עיונים לצד התנסות מעשית במדינות מתפתחות באסיה ובאפריקה, ובכלל זה בהודו, קניה ובאוגנדה.

עובדות בשדות בהודועובדות בשדות בהודו
עובדות בשדות בהודו
(צילום: רויטרס)
התוכנית כוללת שלושה סמסטרים: בשני הסמסטרים הראשונים הסטודנטים ישהו בישראל וילמדו על הנעשה במדינות המתפתחות, בכל הקשור להיבטים של בר קיימא וכן יקבלו כלים שיכשירו אותם לביצוע מחקרים ועבודת שדה במדינות אלו.
בסמסטר השלישי הסטודנטים יטוסו להודו, קניה, אוגנדה ומדינות מתפתחות נוספות ברחבי אפריקה, ושם יעסקו בהכשרה של האוכלוסייה המקומיות בשימוש בטכנולוגיות בר קיימא חדישות לטובת הגדלת מגוון המזון, שימוש במים טהורים ונקיים, השקיית השדות באמצעות טפטפות ועוד. במקביל לעבודה המעשית בשטח, יבצעו הסטודנטים מחקרים בשיתוף פעולה מלא עם האוניברסיטאות המקומיות באותן מדינות מתפתחות.
הסטודנטים המשתתפים בתוכנית הם בוגרי תואר ראשון במגוון תחומים, בהם: הנדסה, גיאולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי החיים, פסיכולוגיה, סביבה, מדיניות ציבורית ועוד. התוכנית מיועדת לסטודנטים ישראלים ובינלאומיים.
בתוכנית, בהובלתה של פרופ' תמר רונן, לשעבר דיקאנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה, יוכשרו הסטודנטים להוביל שינוי ופיתוח בר קיימא במדינות מתפתחות באסיה ובאפריקה, ובכלל זה בהודו, בקניה ובאוגנדה. תןכנית הלימודים עוסקת, בין היתר, בתחומי המים, החקלאות, האנרגיה, האקלים ואבטחת המזון. לצורך בניית התכנית הוקם צוות מיוחד בראשותה של פרופ' רונן וכולל את ד"ר רם פישמן מבית הספר למדיניות ציבור, פרופ' הדס ממן מהפקולטה להנדסת הסביבה וד"ר ורד בלאס מבית הספר למדעי הסביבה וכדור הארץ.
פרופ' רונן מסבירה: "מדינת ישראל נחשבת למובילה עולמית בכל הקשור לטכנולוגיות בר קיימא, ובכלל זה גידולים בתנאי מדבר, טפטפות, מתקני טיהור מים ועוד. בשנים האחרונות ממשלת ישראל משקיעה מאמצים רבים בהכנסת טכנולוגיות חדישות אלו למדינות מתפתחות ומתפקידנו להכשיר את הדור הבא". בשל משבר הקורונה והיעדר האפשרות, נכון לעכשיו, לבצע עבודת שדה ומחקרים במדינות המתפתחות, יבצעו הסטודנטים פעילויות אלו בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב ובערבה, תוך דגש על הכנסת טכנולוגיות לטיהור מים ולהשקיה.
פרופ' רונן מסכמת: "השקפת העולם שלי מבוססת על כך כל שלא מספיק להביא למדינות המתפתחות ברחבי העולם את מכלול הטכנולוגיות החדישות אלא צריך להוביל את האנשים המתגוררים בהן להיעזר בצורה נכונה בטכנולוגיה החדישה. על מנת להכין אותם לכך צריך להכיר ולהבין את המרכיבים האנושיים-תרבותיים וחברתיים בכל אחת ואחת מהמדינות הללו, וזה בדיוק מה שנעשה במסגרת התכנית המיוחדת שלנו".
פרופ' תמי רונן מאוניברסיטת תל אביבפרופ' תמי רונן מאוניברסיטת תל אביב
פרופ' תמר רונן מאוניברסיטת תל אביב
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
הדוקטורנט הישראלי היחיד שזכה השנה במלגת אפל היוקרתית
יהב בכבוד הוא דוקטורנט מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, הישראלי היחיד שזכה במלגת "אפל" היוקרתית לשנת 2020. המלגה ניתנת זו השנה הראשונה לדוקטורנטים שנחשבים למובילים ומצטיינים בתחומי למידת המכונה (Machine Learning) והבינה המלאכותית.
אפל תומכת במחקר החדשני ביותר בתחום למידת המכונה ברחבי העולם, המכסה מגוון רחב של נושאים, כולל בריאות, למידת מכונה On Device, למידה תוך שמירה על פרטיות המשתמש, עיצוב ממוקד-אדם ועוד. מלגאי 'אפל' הנבחרים מקדמים את תחומי למידת המכונה והבינה המלאכותית כדי לפרוץ את גבולות האפשר. 'אפל' מחויבת לתמוך בקהילת המחקר האקדמית ובתרומתה המדעית האדירה. כל אחד מהמלגאים הנבחרים יזכה לתמיכה ומימון של מחקרו ונסיעותיו האקדמיות למשך שנתיים, וכן יזכה להזדמנויות להתמחות ולמנטורינג במשך כשנתיים על ידי חוקר 'אפל' הפועל בתחומם", נכתב באתר הרשמי של ענקית הטכנולוגיה.
בין הזוכים האחרים במלגה הנחשקת ניתן למצוא דוקטורנטים מכל רחבי העולם – מסטנפורד ועד קיימברידג', מהמכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך, הידוע בשם ETH Zurich, ועד אוניברסיטת פקין שנחשבת לאחת ממוסדות המחקר הטובים ביותר בסין. בסך הכול זכו נוסף ליהב 11 סטודנטים במלגה יוקרתית זו, כאשר שמונה מתוכם מאוניברסיטאות בארה”ב.

יהב בכבודיהב בכבוד
יהב בכבוד
(צילום: נעמי זיידמן)
יהב, ירושלמי בן 32, החל את לימודיו האקדמיים בתואר דו-חוגי במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית מיד לאחר שירותו הצבאי. את התואר השני במדעי המחשב באוניברסיטה העברית סיים בהצטיינות יתרה בשנת 2018. יהב מרובה תחביבים, הוא שחקן כדורסל חובב, מתעניין בהיסטוריה, וכותב מעת לעת מאמרי דעה בנושאי מדיניות, אקטואליה וספורט. מחקריו האקדמיים של יהב עוסקים בתחומים מגוונים, ביניהם הוגנות אלגוריתמית (Algorithmic Fairness), פרטיות נתונים, ותיאוריה של למידת מכונה (Learning Theory). "אני נרגש להיכלל ברשימה עם חוקרים צעירים נפלאים שכאלה. המלגה מאפשרת לי להתמקד במחקר האקדמי במסגרת הדוקטורט בראש שקט, ופותחת שער לשיתוף פעולה מחקרי עם חטיבת המחקר החזקה באפל", הוא אמר השבוע.

בית ספר למחשוב קוונטי מעשי בטכניון

החודש קיים הטכניון בית ספר קיץ בנושא מבוא למחשוב קוונטי מעשי – קורס מרוכז במתכונת מקוונת, בהשתתפות כ-250 איש. הקורס חשף את המשתתפים ליסודות התאוריה של תורת המחשוב הקוונטי וכלל קורס מעשי בתכנות על מחשב קוונטי זעיר של חברת IBM ‎.
בשנים האחרונות עבר המחשוב הקוונטי אבולוציה דרמטית והפך מתחום מחקר אקדמי טהור לטכנולוגיה בהתהוות. בטכניון אמרו כי כעת, כשברור שהמחשוב הקוונטי צפוי להפוך לתחום מרכזי בעתיד המחשוב, זימן בית הספר למחשוב קוונטי בטכניון הזדמנות לכל מי שמעוניין להיכנס לעולם מאתגר זה ולקחת חלק במהפכת המחשוב הקוונטי.
לדברי מארגני הקורס, חברות ענק כמו אמזון, מרצדס ו-Pfizer כמו גם בתי השקעות גדולים, בונים היום את התשתית שתאפשר להן להיות ערוכים לעתיד הקוונטי. הטכניון מעודד את הסטודנטים לתואר ראשון ללמוד מחשוב קוונטי כדי לספק את הדרישה של תעשיות ההייטק בשנים הקרובות וכן להמשיך לתארים מתקדמים ולהיכנס למחקר בתחום מלהיב וחלוצי זה. "מחשבים קוונטיים הם הבטחה גדולה הצפויה לחולל מהפכה בעולם המחשוב," אומר ד"ר נתנאל לינדנר, העומד בראש בית הספר. "במשימות מסוימות הם צפויים להוביל לקפיצת מדרגה איכותית יחסית למחשבים המוכרים לנו. אף שעדיין איננו יכולים לחזות את היקף השפעתם של המחשבים הקוונטים, יש בקהילה המדעית תמימות דעים שהשפעתם על המחקר, התעשייה והעסקים תהיה עצומה".
בית הספר התקיים במסגרת מרכז הקוונטום ע"ש הלן דילר בטכניון ובתמיכתו של רוברט מגיד, התומך זה שנים בפעילות הקוונטום בטכניון. לדברי ראש המרכז פרופ' יוסי אברון, "המחשבים הקוונטיים הקיימים עדיין נמצאים בחיתוליהם ואין להם שימושים פרקטיים. הם משמשים פלטפורמה למשחקים של מדעני מחשוב קוונטים ומזכירים את הסנוניות של עולם המחשוב, כמו משחק המחשב של אטארי שהקדים את המחשבים האישיים הראשונים".
את החלק המעשי של הקורס, שנועד להכשיר את המשתתפים ולהעניק להם את הידע הנדרש לכתיבת תוכנה המפעילה מחשבים קוונטיים, העבירו הדוקטורנטית תסנים ותד וד"ר יוסי ווינשטיין. לדברי ותד, "התוכנה האמורה מאפשרת לממש מגוון רחב של אפליקציות, ניסויים ואלגוריתמים קוונטיים, והקורס העניק למשתתפים הזדמנות לחקור ולגלות בעצמם מה הן האפשרויות הגלומות בעולם המחשוב הקוונטי. המשתתפים בחלק המעשי למדו להשתמש בממשק הגרפי של IBM, הזמין כממשק Web browser. ממשק ידידותי זה מאפשר למשתמש לבנות מעגלים קוונטיים בצורה גרפית ולהריץ אותם מרחוק על גבי המחשבים הקוונטיים של IBM. בנוסף הועברו תרגולים מעמיקים על השימוש בספרייה הנקראת Qiskit שפותחה גם היא על ידי IBM. ספרייה זו כתובה בשפת Python והיא כוללת כלים ופונקציות מובנות המשמשות לבניית מעגלים קוונטיים מורכבים. הספרייה מכילה מגוון גדול של אלגוריתמים קוונטיים שלמים. אחת הדוגמאות המעניינות הנמצאות בספרייה היא אלגוריתם חדש יחסית לחישוב מצבי יסוד של מולקולות על ידי חישוב משולב על גבי המחשב הקלאסי והמחשב הקוונטי".