השבר הכלכלי שנוצר בעקבות משבר הקורונה גרם לעלייה דרמטית בכמות המובטלים ומבקשי הסיוע. משפחות רבות בישראל מתקשות לכלכל את עצמן ולקנות מצרכים בסיסיים, אתגר שהופך לגדול ומשמעותי אף יותר בתקופת החגים תחת סגר בו כל המשפחה תהיה בבית.
אברהם הילל יחגוג בעוד שבוע את יום הולדתו ה-60, וזה הולך להיות יום הולדת לא פשוט עבורו. "פעם ראשונה בחיים שלי שאני נאלץ להגיע לעמותה כדי לקבל חבילת מזון. זה מצב מורכב מאוד, אבל אין לי ברירה", סיפר אתמול (ב') לאחר שהגיע לקבל חבילת מזון בעמותת "יד ביד".
סלומוןסלומון
"לא נשאר לי כסף לקנות אוכל". סלומון בן ה-89 נמצא במצוקה כלכלית
( צילום: יוסי זליגר)
אברהם עבד כל חייו, אבל לאחר שמצבו הבריאותי הידרדר בשנה האחרונה הוא מתקשה למצוא מקום עבודה. "גם לפני כן לא היה לי פשוט למצוא עבודה, אבל בתקופה האחרונה כשיש כל כך הרבה מובטלים צעירים, בכלל אין לי סיכוי. מצבי הבריאותי מקשה עליי ואני לא יכול לעשות כל דבר, אבל אני מאוד רוצה לעבוד". אברהם גרוש וגר בביתו עם ילדיו. "אנחנו נעשה את החג עם מה שקיבלתי היום. הייתי שמח אם לא הייתה קורונה והייתי יכול לעבוד ולא לבקש עזרה".
מיקר, בת 43, עבדה יחד עם בעלה בנתב"ג, וכבר למעלה מחצי שנה שניהם בחל"ת. "אני טבחית, עבדתי במטבח של תמ"מ בנתב"ג ובעלי עבד כסבל במזוודות. גם לפני הקורונה היה קשה. יש לנו שישה ילדים, אבל עכשיו המצב הפך להיות בלתי נסבל. אנחנו צריכים לשלם לגן ולבית הספר ופשוט אין לי מאיפה לקחת. אנחנו כמעט ולא קונים אוכל ונעזרים המון במזון שאנחנו מקבלים מעמותת 'יד ביד'", אמרה מיקר. "גם לפני הקורונה המצב לא היה טוב, אבל עכשיו המצב פשוט קטסטרופלי. אני לא יודעת איך נעשה את החג תחת הסגר. קיבלתי חבילת מזון וזה מה שיש לנו כרגע" .
מיקרמיקר
"המצב הפך להיות בלתי נסבל". מיקר בת ה-43, כבר חצי שנה בחל"ת
( צילום: יוסי זליגר)
גם סלומון בן ה-89, שלחם במלחמת העולם השנייה ועלה לארץ לפני יותר משלושים שנה, נמצא כעת במצוקה כלכלית. "יש לי ילדים, נכדים ואפילו נינים. הם מנסים לעזור, אבל הם בעצמם בקושי מצליחים לעבוד ולהסתדר בתקופה הקשה הזאת. אני מקבל פנסיה נמוכה ורגיל לשרוד איתה, אבל לקראת החגים זה נעשה יותר קשה כי אני רוצה לקנות משהו קטן לנכדים ואז לא נשאר לי כסף לקנות אוכל", אמר.
מילי ביטון בת ה-70 מתייצבת כל בוקר למשך מספר שעות בעמותת "יד ביד" ומסייעת ככל האפשר. "אני במצב כלכלי לא טוב, אבל אני לא רוצה לקבל עזרה בלי לעשות משהו בחזרה, אז אני מגיעה בשמונה וחצי בבוקר ועוזרת במה שצריך במשך שלוש-ארבע שעות", סיפרה מילי.
בעלה של ביטון נהרג בקרבות עם סוריה ב-1975 ומאז גידלה את ילדיה לבד. "עד לא מזמן עבדתי פעמיים בשבוע במשק בית, אבל אני כבר מבוגרת וחלשה ואין לי כוח יותר. שתי הבנות שלי שעזרו לי כלכלית פוטרו בגלל הקורונה, אחת מהן עבדה כסייעת בגן והשנייה כמטפלת בקשישים. יש לי עוד בן חולה סרטן. אני מקבלת קצבה אבל רובה הולכת על שכירות וחשבונות, כך שבקושי נשאר לי כסף. גם אני וגם הילדים שלי שילמנו מחיר יקר למדינה, אבל עכשיו אין לנו כסף. החיים מאוד קשים אבל לפחות אני מקבלת סיוע במזון".
מילי ביטוןמילי ביטון
מילי ביטון. מתנדבת בעמותת "יד ביד"
( צילום: יוסי זליגר)
הקרן לידידות מסייעת למשפחות נזקקות רבות. השנה נרשמה עלייה של כ-300% במספר המשפחות שקיבלו סיוע לעומת התקופה המקבילה אשתקד כתוצאה ממשבר הקורונה, ובנוסף נרשם גידול של 600% בתקציב הסיוע.
לפי נתונים של לקט ישראל משבר הקורונה הביא לתוספת של 145 אלף נפשות אשר נכנסו למצב של אי ביטחון תזונתי שלא היו בו בעבר, בנוסף המשבר הביא להחמרת והעמקת אי הביטחון התזונתי בקרב כ-1,870 אלף איש שחיו באי ביטחון תזונתי בתקופה טרום משבר הקורונה.
יעל אקשטיין, נשיאת הקרן לידידות, אמרה כי משבר הקורונה יצר משבר כלכלי חסר תקדים. "אנחנו מתגייסים במלוא העוצמה כדי לסייע למשפחות, קשישים וילדים במזון וצרכים בסיסיים נוספים, כדי שיצליחו לעבור את התקופה הקשה הזו בשלום ולחגוג את החגים בכבוד", אמרה אקשטיין.
"אנו שמחים לראות את הציבור הישראלי מגלה סולידריות ומצטרף אלינו בתרומות נדיבות עבור מי שאיבד את פרנסתו", הוסיפה. "גם מאות אלפי תורמים בארצות הברית ממשיכים ואף מגבירים את תרומתם למרות שהמצב שלהם קשה לא פחות. הסולידריות הזו היא המגן החברתי שבזכותו ישראל מצליחה לעמוד בכל משבר".