גמזו על התחלואה בחברה הערבית: "אסון"
(צילום: לע"מ )
התחלואה בישראל מהגבוהות בעולם, המצב בחברה הערבית מוגדר "אסון" וביישובים ערביים רבים התחלואה נרחבת. בצד זה, נרשם שיפור בתל אביב, בירושלים, בלוד ובאשדוד: פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו סיפק בצהריים (יום ג') תמונת מצב עגומה על התפשטות הקורונה בישראל, אך הדגיש כי נעשים מאמצים להימנע מסגר. עוד הבהיר כי לא חזר בו מהתנגדותו לטיסות לאומן שבאוקראינה, ורמז שאם לא יינתנו לו הכלים להפחתת התחלואה, אין לו מה לעשות בתפקיד. מנגד, הוא ציין: "אני לא חושב לזוז מתפקידי".
גמזו התייחס בפתח תדרוך הקורונה השבועי שהוא מקיים לתחלואה בחברה הערבית. "אתמול היה יום של עלייה בתחלואה, כ-1,900 מקרים. זה היום הראשון בתקופה האחרונה שאני רואה עלייה, שהיא טיפה מדאיגה. אנחנו רואים רמת תחלואה גדלה ומדאיגה בחברה הערבית, בצורה חוצה ונרחבת: ברהט, בטירה, באום אל-פחם, כפר קאסם, סכנין ונצרת. ביישובים הללו יש קצב הכפלה משמעותי".
לדבריו, "ראשי הרשויות המקומיות הערביות רואים את זה ומרגישים מאוד מאוד לא בנוח. אנחנו רואים פתאום עלייה בחיפה. אני רוצה לבדוק שזה לא מצב שאנחנו לא יכולים לשלוט בו. אני קורא לחברה הערבית והמנהיגים לפעול. זה אסון". עוד אמר כי "זה גידול שמביא אותנו לכמות של יותר מ-500 חולים חדשים כל יום. אנחנו מתקרבים ל-28% מהתחלואה במדינת ישראל, עוד מעט שליש משיעור החברה הערבית באוכלוסיית המדינה".
לדברי פרויקטור הקורונה, גם בחברה החרדית נרשמה תחלואה ניכרת בימים האחרונים. "לאחר תקופה של רגיעה, ראיתי עלייה בימים האחרונים. הדבר הזה מדאיג", הוא אמר. "נכנסו שם ללימודים ועדיין לא קיבלנו החלטה בממשלה לגבי עצירת הלימודים ביישובים אדומים. בחורי הישיבה חזרו בקפסולות, במתווה טוב יותר מהמצב שהם הסתובבו בתוך הבתים, זה דווקא עדיף. צריך לקבל החלטה לגבי הישיבות הקטנות לגילי 17-14".
פרויקטור הקורונה אמר שבכל הנוגע לאוכלוסייה הכללית, כלשונו, ובין היתר בערים נתניה, תל אביב וירושלים אין שינוי. "כל רשות מקומית חייבת לקחת את עצמה בידיים בהקשר הזה, ואני רואה את תהליכי העבודה ותהליכי הניהול", אמר.
"אני יודע ששואלים, מה עשית?", הוסיף גמזו. "הדבר העיקרי שאני עושה זה מה שלא נעשה בעבר. אמרתי את זה הרבה מאוד פעמים. בנייה של תשתיות לאורך זמן. כן, לוקח זמן לצה"ל לבנות את התשתית של קטיעת השרשראות אבל כשהיא תיבנה עוד שבועיים בהפעלה חלקית היא תהיה בעלת עוצמה".
הוא ציין כי "זו הדרך היחידה. כולם מדברים על סגר, אבל הדרך שלי היא לא סגר. היא לבנות תשתיות ניהול, לנהל את זה בתוך הרשויות המקומיות. אין דרך אחרת. אין לנו פתרון של הורדת תחלואה פתאומית".
גמזו התייחס גם לסוגיית פתיחת מערכת החינוך, ולמערכת החינוך החרדית שכבר נפתחה: "אני אצטרך לקבל החלטה יחד עם שר החינוך באילו ערים אדומות מערכת החינוך צריכה להיפסק. הסיכונים בחודש הזה רבים. לא פשוט לפתוח שנת לימודים ב-1 בספטמבר, יש מדינות בעולם שכלל לא היו שואלות את השאלה - ולא פותחות".
פרויקטור הקורונה שב וחזר בדבריו על התנגדותו להוצאת 80 טיסות לאומן שבאוקראינה. "דעתי הנחרצת היא לא. אמרתי את זה כמה פעמים ואני לא רוצה לחזור על הסיפור הזה. לא אשנה את דעתי", הוא אמר. "אני לא רוצה להגיע לסגר. העלייה שלנו פר נפש היא מהגבוהות בעולם".
הוא ציין: "אני מכבד את המאמינים ואת האנשים שרואים בנסיעה הזו צו אמונה, וגם את חסידי ברסלב. קשה לי עם ההודעות הקשות שהם שולחים אליי. זה לא נעים. אף אחד לא הבטיח שבתפקיד הזה אקבל רק זרים, אבל בינתיים זה בדיוק הפוך. אני לא חושב לזוז מתפקידי כך או כך, אבל כשאראה שלא נותנים לי את הכלים להפחית את התחלואה - אז כמובן אין לי מה לעשות בתפקיד כשאין לי את הכלים להפחית את התחלואה".
"הכיוון שאני לוקח, של הימנעות מסגר, הוא מורכב וקשה. זה הכיוון שמדינות רבות בעולם עם עלייה בתחלואה עושות, אבל אין להן עלייה כמו בישראל. המצב שלנו מבחינת תחלואה הוא מורכב מאוד, מהמורכבים והקשים בעולם. אנחנו רק בחרנו לנהל אותו נכון", אמר גמזו בסיכום דבריו. הוא ציין נתון חריג בהיקפו: "400 איש נפטרים כל חודש בישראל. זה הקצב. בין 10 ל-14 נפטרים ביום. זה כואב וקשה, ויושב על המצפון שלי".
מנתוני הקורונה הבוקר עלה כי ישראל נמצאת הרחק מהיעדים שהציב ראש הממשלה בנימין נתניהו להחזרת מגבלות, שעמד על 100 נדבקים ביום מחוץ למוקדי ההדבקה. אתמול נרשמו 1,511 נדבקים מחוץ לאזורי ההתפשטות. ובסך הכול 1,888 נדבקים חדשים ו-424 חולים במצב קשה.
שיעור החיוביים אתמול הגיע ל-6.7% מהבדיקות - גבוה יותר ביחס למרבית הימים בשבוע האחרון. 120 מחולי הקורונה שמאושפזים בבתי החולים מונשמים. 856 נפטרו מסיבוכי הנגיף מפרוץ המגפה.
מבית החולים איכילוב נמסר ש-18 אנשי צוות משורת מחלקות בבית החולים אובחנו כחיוביים לנגיף הקורונה, במסגרת בדיקות סקר יזומות שנערכו לאנשי בית החולים. נמסר כי רובם נדבקו מחוץ לבית החולים. לצד זאת, בית החולים יבדוק את אנשי הצוות והמטופלים במחלקות שבהם עובדים אנשי הצוות.
הנהלת בית החולים תמשיך לפעול בנחישות באופן עצמאי ויזום לקטיעת שרשרות ההדבקה ולהבטחת התנהגות נכונה הן בין כותלי בית החולים והן בקרב עובדי בית החולים על ידי בדיקות סקר יזומות, הדרכה, הסברה ועוד.
קבינט הקורונה אישר אמש במשאל טלפוני להאריך בשבוע נוסף את מגבלות ההתקהלות כפי שחלו עד כה. לפי ההודעה, אם לא תתקבל החלטה אחרת בוועדת חוקה בכנסת, התקנות יהיו בתוקף עד ליום שני, 31 באוגוסט.
פרופ' רגב באולפן ynet: בלי סגר נהיה בבעיה
(צילום: אבי חי)
ליאורה ולינסקי, אחות מפקחת ארצית בבריאות הציבור, אמרה הבוקר בדיון בוועדת הקורונה על החוקרים האפידמיולוגיים כי לא פחות מ-58 אלף שוהים כעת בבידוד. לדבריה, מפרוץ המגפה 583 אלף אנשים נכנסו לבידוד. "זמן הבידוד יכול לנוע בין יומיים לבין 14 יום אם אנחנו מאתרים ביום הספציפי", אמרה. "מתוך המבודדים, 17 אלף נכנסו לבידוד בעקבות חקירות אפידמיולוגיות. מתוך ה-583 אלף, 58 אלף נכנסו לבידוד בעקבות חקירות".
הבוקר הסבירה מנהלת היחידה למניעת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, פרופ' גילי רגב, כי לדעתה, ולמרות ההשלכות הקשות שיש לצעד שכזה, בלי סגר בחגים מערכת הבריאות הישראלית נמצאת בסכנה. "בחגים יש ארוחות משפחתיות, בחגי תשרי במיוחד אנשים יוצאים לבתי הכנסת, לא רק הציבור החרדי והדתי. ההתקהלות בתוך מקומות סגורים היא מסוכנת ביותר. צריך לסגור את בתי הכנסת ולאפשר תפילות רק בחוץ - אבל נשאלת השאלה איך אוכפים את זה", אמרה בריאיון לאולפן ynet.
היא התייחסה גם למספר החולים שמצבם קשה, ואמרה שלהערכתה הוא יעלה אחרי החגים אם לא יינקטו צעדים משמעותיים. "אם לא ניכנס לסגר - אנחנו ללא ספק נהיה בבעיה, וזה לא אומר שאני ממליצה על סגר. לסגר יש המון השלכות פחות טובות בפן הבריאותי, על בריאות הנפש של הציבור וסכנה של תחלואה אחרת שהיא לא קורונה כי אנשים לא מגיעים לבתי החולים. זו צריכה להיות האופציה האחרונה ביותר", היא הוסיפה.
