היום (שישי) נכנס לתוקף "חוק איסור צריכת זנות", אשר קובע כי מי שצורך זנות או מנסה לצרוך אותה עובר עבירה פלילית. אף שבארגוני הנשים מברכים על ההישג, נשמעו קולות שקראו לדחות את תחילת אכיפתו, בטענה שהמערכת עדיין לא מוכנה לטיפול ושיקום האוכלוסיות שייפגעו מהמהלך.
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: AFP)

המשטרה חשפה רשת סחר בנשים למטרות זנות
(צילום: דוברות המשטרה)

לפי ההערכות, כ-14 אלף נשים וגברים עוסקים בזנות במדינת ישראל כיום. מטרת החוק היא למגר את התופעה, ומעתה על כל מי שייתפס צורך זנות ניתן יהיה להטיל עליו קנס מינהלי בסכום של עד 2,000 שקלים. זאת בנוסף לעבירות הפליליות שכבר קיימות בחוק העונשין בהקשר לתופעת הזנות, בהן סרסרות, פרסום שירותי זנות, החזקת מקום לשם זנות וצריכת זנות מקטין.
במקביל יצאה לדרך תוכנית לשיקום העוסקים בזנות וטיפול בהם, בתקציב של 90 מיליון שקל לשלוש שנים. התוכנית כוללת סיוע בתשלום חובות, מענה לצרכים רפואיים, דיור זמני ועוד. התוכנית שמה דגש על נשים טרנסג'נדריות, שמצוקתן ייחודית. החוק אושר לפני שנה וחצי, וכבר הוביל לירידה משמעותית בצריכת זנות בארץ. לכך הצטרפה התפרצות הקורונה, שבחודשים האחרונים פגעה בתחום אנושות.
"נשים שעוסקות בזנות נמצאות בימים אלה במצב קשה והן חוות הרבה מאוד חרדות קיומיות", מספרת לילך בן צור מעמותת "הופכות את היוצרות". "בגלל הקורונה הן כבר חוות הפסקה של פרנסתן ומצב זה גרם להן להתעורר ולראות באיזה גיהינום הן חיות".
היא מוסיפה עם זאת כי אין כעת מענה הולם לנשים שיצאו ממעגל הזנות. "נאבקתי יחד עם חברותיי כדי שהחוק הזה יעבור, אבל הצורה שבה התקבלה ההחלטה שנותנת מענה לחלק מהדרישות שהצגנו לוקה בחסר. ההתנהלות התקציבית היא בלתי מתקבלת על הדעת כלפי נשים שצריכות עזרה עכשיו".
ביום רביעי שיגרה השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי-אבקסיס (גשר) מכתב לשר המשפטים אבי ניסנקורן בבקשה להקפיא את הפעלת החוק לאיסור צריכת הזנות, מכיוון שלטענתה משרדי הממשלה והמערכות לא התכוננו ליישומו בצורה מספקת. לוי-אבקסיס התריעה מפני פגיעה קשה באוכלוסיית הזנות והידרדרות כלכלית שלהן.
ילנה דיוואיין, שהייתה חשפנית במועדונים ועזבה את התחום לפני ארבע שנים, הביעה שביעות רצון מכניסת החוק לתוקף. "החוק לא מושלם כמו שהעולם לא מושלם. הלוואי שהוא היה שונה, אבל הוא הצעד הראשון הכי טוב שהגענו אליו עד כה. מבחינתי זאת בשורה ענקית".
"הכוח הוא במעגלי התמיכה", הוסיפה דיוויאן. "אותי שיקמו והיום אני עובדת במשרד עורכי דין, וכל זה בעזרת מעגלי התמיכה שהיו לי". עוד היא אמרה: "החוק נותן לי תקווה מאוד גדולה. מעכשיו הרף המוסרי של החברה עולה בכך שיש הבנה שניצול מצוקה של בן אדם זה לא מוסרי".
הילה פאר יו"ר האגודה למען הלהט"בהילה פאר יו"ר האגודה למען הלהט"ב
"המדינה הפקירה בחוסר רגישות את האוכלוסייה המוחלשת ביותר". יו"ר אגודת הלהט"ב הילה פאר
(ספי מגריזו)

ביקורת רבה על החוק ועל מידת ההיערכות ליישומו נמתחה בקרב קהילת הטרנסג'נדריות. "זה לא רק שהם לא נערכו - הם מלכתחילה לא נתנו כל מענה לקהילה", אמרה בר, בת 32 מתל אביב. "סביר להניח שנשים ביולוגיות, כאלו שנולדו נשים, ישתקמו והן יוכלו להשתלב בעבודה נורמטיבית, להיכנס לזוגיות ולהביא ילדים. אצלנו זה לא קורה וגם לא יקרה כי החברה הישראלית לא מאפשרת. נדיר לראות טרנסג'נדריות עובדות בעבודות נורמטיביות. אני מכירה אחדות כאלה".
ארגון "טרנסיות ישראל" ואגודת הלהט"ב הגישו אתמול עתירה לבג"ץ בדרישה לדחות את האכיפה על צרכני הזנות עד לשיפור הטיפול בעובדות בזנות. העותרות טוענות כי למרות התקופה הארוכה שניתנה לכך, הממשלה והמשטרה לא נערכו כראוי לכניסתו של החוק לתוקף.
"המדינה הפקירה בחוסר רגישות את האוכלוסייה המוחלשת ביותר שהוקעה מהחברה ונשלחה למכור את גופה", אומרת יו"ר האגודה למען הלהט"ב הילה פאר. "נשים וגברים שהגיעו למעגל הזנות על מנת לממן את עצמם לא יצליחו לצאת ממנה אם הרשויות לא יושיטו את ידן. מוכרחים להקצות את התקציבים ולממש את כל המענים בשטח , ועד שזה יקרה - לדחות את מועד תחילת האכיפה בפרק זמן מוגדר".