האם יש חיים דווקא בכוכב הלכת נוגה? חוקרים מארה"ב ומבריטניה גילו גז מסוג פוספין באטמוספירה של נוגה, בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מעל פני הקרקע. הגז הזה, כך הם מסבירים במחקר שפורסם אמש (יום ב'), נוצר בכדור הארץ בתנאים טבעיים על-ידי חיים מיקרוביים קטנטנים. אבל לא כל החוקרים מסכימים כי ייתכן שיש חיים בכוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ.
ריאיון באולפן ynet עם פרופ' עמרי ונדל
(צילום: ניצן דרור)

פרופ' עמרי ונדל, אסטרופיזיקאי, אסטרוביולוג וחוקר חורים שחורים ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, התייחס בריאיון לאולפן ynet לתגלית המפתיעה: "עד אתמול רוב המדענים היו מופתעים מאוד לגלות שיש חיים על כוכב הלכת, שיש בו תנאים של גיהינום". על הגילוי עצמו הוא הסביר: "למעשה מדובר במולקולה מסוימת, פוספין, נגזרת של זרחן, שבכדור הארץ נוצרת בעיקר על ידי חיים בקטריאליים, למשל בתהליכי עיכול במעיים שלנו וכדומה. זה דבר שלא ציפו למצוא בגיהינום כמו נוגה, אבל זה מה שנמצא".
פרופ' ונדל הוסיף כי "נמצאה מולקולה שבכדור הארץ היא נוצרת על ידי חיים. יש אפשרות גם ליצור אותה בצורה אי אורגנית, בכימיה רגילה, ואז זה כמובן לא כל כך מרגש. אבל, הכמויות שנמצאו בנוגה הן כאלה שלא הצליחו להסביר אותן בתהליכים אי אורגניים ורק בתהליכים שבהם משתתפים חיים. זאת הספקולציה כעת".
מתוך המחקרמתוך המחקר
מתוך המחקר
(צילום: מתוך המחקר)
נאס"א וסוכנויות חלל נוספות התרכזו בעשורים האחרונים בחקר מאדים, אבל בפחות בנוגה. פרופ' ונדל צופה שינוי: " נאס"א שיגרה בעיקר חלליות ורוברים למאדים ובעקבות התגלית הזאת כבר הודיעו שבשנים הבאות יצטרכו לעשות חשיבה מחדש. כרגע יש רק משימת חלל אחת של היפנים שחוקרת את נוגה. גם הרוסים, שבעבר חקרו את נוגה, מזמן כבר לא התרכזו בו. יכול מאוד להיות שאם התגלית הזאת תאושש גם מכיוונים אחרים, זה יהיה פתח למשימות חלל חדשות לחקור, לא כל כך את פני נוגה שהטמפרטורה שם מתקרבת ל-500 מעלות צלזיוס, אלא את השכבות בגובה של כ-50 ק"מ באטמוספרה של נוגה, ששם נמצאו המולקולות המעניינות".
למרות הכותרות שתפס המחקר בארץ בפרט ובעולם בכלל, פרופ' ונדל אינו אופטימי: "צריך לציין שהמאמרים פורסמו בשני כתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר בנושאים האלה, עברו בדיקה מדוקדקת בהכנה של מעל שנה, כך שהדברים שכתובים שם הם די מבוססים. יחד עם זאת, מה שהתגלה הוא לא עדות חותכת לחיים. לא נמצאו חיים, זו עדות עקיפה, נמצאה מולקולה שבכדור הארץ נוצרת בדרך כלל על ידי תהליכים ביולוגיים. אי אפשר עדיין להוציא לגמרי מכלל אפשרות שיש תהליכים חיוניים שאנו עדיין לא מכירים, שהם אחראים ליצירת המולקולה הזאת. מדענים בעלי שם משתתפים בסקפטיות הזאת ואני בכללם, אני אומר עד שלא נבסס את זה בצורה יותר טובה - עוד לא נוכל להרים את הדגל של 'נמצאו חיים בנוגה'".
כוכב הלכת נוגהכוכב הלכת נוגה
כוכב הלכת נוגה
(צילום: Tristan3D)
גם המדענים, מאוניבסיטת MIT במסצ'וסטס בארה"ב ומהאוניברסיטאות קרדיף ומנצ'סטר בבריטניה, מדגישים שגילוי הגז אינו הוכחה ברורה לחיים על נוגה, אלא רק בעדות שמחזקת את האפשרות הזו. כעת הם מקווים לערוך מחקרים נוספים, שמצד אחר ינסו להפריך את האפשרות שיצורים חיים הם אלו שמייצרים את הפוספין שאותר באטומספירה של נוגה, באמצעות מציאת דרכים לא-ביולוגיות לייצור הגז הזה. מנגד הם יבצעו תצפיות נוספות שעשויות לחזק דווקא את האפשרות שמדובר בחיים: בין היתר הם ינסו לראות שינויים עונתיים או אף יומיים בכמות הגז, וכן לנסות לאתר חומרים כימיים נוספים שעשויים להעיד על קיום חיים.
את הפוספין איתרו תחילה החוקרים בעזרת תצפית שביצעו בטלסקופ ע"ש ג'יימס קלרק מקסוול שבהוואי. הם ניתחו את המידע שהשיגו במשך שישה חודשים, ותצפיות נוספות ממערך טלסקופי הרדיו ALMA בצ'ילה איששו לדבריהם שהגז שאותר הוא פוספין.
כמות הפוספין שאותרה בנוגה, יש לציין, מזערית למדי, 5 עד 20 מולקולות על כל מיליארד מולקולות. אבל זו עדיין כמות משמעותית ביותר שמספיקה לדברי החוקרים לקביעת הזיהוי: מדובר בכמות שגבוהה פי אלפים מזו שקיימת באטמוספירה של כדור הארץ.
החוקרת המובילה של המחקר, האסטרונומית ג'יין גריבס מאוניברסיטת קרדיף, אמרה במסיבת עיתונאים הערב כי גילוי הפוספין היה מפתיע ביותר עבורה. לדבריה, התצפית הראשונית על נוגה במסגרת המחקר, לא נעשתה מתוך כוונתה לאתר את הגז הזה. "זה היה ניסוי שנעשה מתוך סקרנות טהורה, כדי לנצל את היכולות העוצמתיות של הטכנולוגיה בטלסקופ בהוואי. חשבתי שנוכל לשלול תרחישים קיצוניים כמו זה שהעננים מלאים באורגניזמים. כשגילינו את העדויות הראשוניות לקיום של פוספין, זה היה שוק".