המלצות מה עושים בתקופת הקורונההמלצות מה עושים בתקופת הקורונה
מה עושים עכשיו
(צילום: סיון פרג'- רשות שדות התעופה, אסף קמר, AFP)
העלייה במספר הישראלים שנדבקו בנגיף הקורונה מחזקת את ההבנה שהקורונה כאן לעוד תקופה. רגע לפני שההגבלות עולות עוד ועוד בדקנו מה צריך לעשות עכשיו. איך מערכת הבריאות צריכה להיערך לקראת החורף? איך צריך לסייע לעצמאים? מה מוסדות התרבות צריכים לעשות כדי להתאקלם למצב החדש? ואיך צריכה להיראות היערכות מערכת החינוך?
נתניהו על הגל השני של הקורונה
(צילום: לע"מ )

החורף בפתח

מערכת הבריאות, ובעיקר בתי החולים וקופות החולים, עדיין לא סיימה את מלאכת השיקום מגל ההתפרצות הראשון של הקורונה, והמציאות כבר חייבה אותה להיערך לאתגרים שבהתפרצות המחודשת. סימני השאלה המשמעותיים ביותר כעת הם סביב ההיערכות לחורף של המערכת והאתגר המרכזי הוא כיצד המערכת תתמודד עם שילוב של התפרצות נוספת של קורונה במקביל להתפרצות שפעת.
הקושי המרכזי בעניין זה הוא הפרדת החולים ומיונם בין מחלקות הקורונה לשאר המחלקות, במיוחד משום שמדובר על תסמינים דומים לשני הנגיפים, כמו חום גבוה ועייפות. עם זאת, בבתי החולים מספרים על אתגרים נוספים לקראת החורף. "ההיערכות היא למנוע שפעת על ידי חיסון מסיבי של האוכלוסייה ובעיקר מבוגרים וחולים כרוניים", אמר ד"ר ארז ברנבוים, מנהל בית החולים אסותא באשדוד.
מחלקת קורונה בשיבאמחלקת קורונה בשיבא
מחלקת קורונה בתל השומר. הקושי המרכזי הוא בהפרדת החולים ומיונם למחלקות
(צילום: AFP)
ההיבט השני, בתי החולים מתמודדים עם הצורך בגיוס כוח אדם נוסף כדי לתגבר את בתי החולים בזמן החורף. "אנחנו צפויים לקבל תקציב לצורך תוספת משמרות ולהיערך לגידול בכוח האדם, בעיקר בתקופה של אוקטובר-פברואר", הוסיף ברנבוים.
(אדיר ינקו)

מחכים לחיסון ונמנעים מסגר כללי

בתוך כך, שאלת החיסון לקורונה עדיין לוטה בערפל. ישראל אמנם חתמה על הסכם עם חברת "מודרנה" האמריקנית, שנחשבת לאחת המובילות במירוץ לפיתוח חיסון לקורונה, אלם בשלב זה לא ברור מתי ואם בכלל יפותח החיסון, כמו גם מידת היעילות שלו.
בנוסף, מעבר להודעה האחרונה של המכון הביולוגי בנס ציונה לפני כשבועיים, בנוגע להצלחת אחד השלבים האחרונים בדרך לניסוי בבני אדם, לא נרשם שום עדכון חדש. על פי אחד התרחישים הפחות אופטימיים, החיסון יהיה זמין לכל הפחות בתוך שנתיים.
סגר והגבלות בשכונות באשדודסגר והגבלות בשכונות באשדוד
מחסום משטרתי לקראת סגר בשכונה באשדוד. "סגר כללי - הצעד האחרון שצריך לנקוט"
(צילום: שמוליק דודפור)
בינתיים, ברקע העלייה החדשה במספר המאובחנים, שאלת הסגר חוזרת לשולחן. "קשה מאוד ליישם את הסגרים הקטנים", אמר ד"ר ברנבוים. "המפתח בעיניי הוא אחריות אישית והקפדה על מיגון אישי. בנוגע לסגר כללי, המחיר שאנחנו משלמים לפעמים יקר יותר מאשר מחיר הבריאות".
אחרים משתמשים במילים ברורות יותר. "זה הצעד האחרון שצריך לנקוט בו", אמר ניסים אלון, מנכ"ל קופת החולים לאומית. "הנזק מסגר כללי הוא כל כך קשה שיש לעשות הכל כדי להימנע ממנו. האוכלוסייה מאבדת תקווה, פרנסה וזה יוצר בעיות של דיכאון ובעיות נפשיות. יש הבדל עצום בין הגל הראשון לגל השני".
(אדיר ינקו)

לתגבר את מערך החקירות

אתגר משמעותי נוסף ובהול הוא מערך החקירות האפידמיולוגיות, שסובל ממחסור קיצוני בכוח אדם. באזורים מסוימים, כל אחות אחראית לערוך כמה מאות תחקירים. שר הבריאות יולי אדלשטיין הודיע בשבוע שעבר על הוספת תקנים של סטודנטים למערך, אבל הם נקלטים באופן הדרגתי, כך ששינוי משמעותי במערך, שאמור להיות חוד החנית בקטיעת שרשראות ההדבקה, לא צפוי לקרות בימים הקרובים.
מערך חקירות אפידמיולוגיות משרד הבריאות קורונה מערך חקירות אפידמיולוגיות משרד הבריאות קורונה
מערך החקירות האפידמיולוגיות. חייבים לחזק את המערך
(צילום: אבי מועלם)
מנגד, יש גם התפתחויות חיוביות. "בגל הראשון לא הכרנו את המחלה ולא היינו ערוכים", אמר אלון. "היום אנחנו מכירים את המחלה הרבה יותר טוב וערוכים טוב יותר. רוב המאובחנים הם א-סיפטומטים שבגל הקודם בכלל לא נחשבו חולים. האתגר הגדול ביותר של הממשלה כרגע הוא לדעת אם התרחיש של תחלואה קשה סביר או לא. השיקול השני הוא עד כמה הממשלה מוכנה לקחת סיכון לספוג חולים במצב קשה ובינוני, כמו גם מתים, לעומת עוצמת הפגיעה במשק".
(אדיר ינקו)

איך משקמים את המשק הישראלי?

כבר שנה וחצי הכלכלה הישראלית תקועה במקום – תחילה בשל שלוש מערכות הבחירות שלא אפשרו ביצוע רפורמות ותוכניות כלכליות חדשות, ואז באה הקורונה והכתה קשות במשק.
הדבר המרכזי שצריך לעשות עכשיו במשק הישראלי זה בעיקר פעולות חילוץ מהתהום הפעורה ומזעור נזקים: גיבוש מהיר מאוד של תקציב המדינה, ששר האוצר ישראל כץ הודה שיוגש באיחור בשל חוסר הזמן ועם גירעון גדול, אישור עשרות הרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים, והדבר העיקרי – החזרת האיתנות הפיננסית לא רק לממשלה, אלא לאזרחים.
שירות התעסוקה ראשון לציוןשירות התעסוקה ראשון לציון
לשכת התעסוקה. צריך לבצע מאות אלפי הכשרות מקצועיות והסבות מקצוע
(צילום: אורי דוידוביץ')
הממשלה צריכה לגבש בדחיפות תוכנית אמיתית ורצינית, לא טלאי על טלאי כמו בחודשים האחרונים, כדי להחזיר לעבודה את רוב 590 אלף העובדים ששוהים בחל"ת. עד אז, צריך להאריך את הענקת דמי האבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת לפחות עד אחרי החגים, כי לא יעלה על הדעת שמאות אלפי מובטלים לא יקבלו שקל לקראת ראש השנה וסוכות.
צריך לבצע מאות אלפי הכשרות מקצועיות והסבות מקצוע, שכן רבים ממקומות העבודה יפטרו עובדים שנמצאים כעת בחל"ת ויפעילו את בתי העסק עם כוח אדם מצומצם ביותר. הממשלה חייבת לגבש תוכנית אמיתית לפיצוי של לפחות 80% מההכנסות האבודות של העצמאים, שימשיכו להיות מושבתים עד סף הקיץ.
חנויות למכירה להשכרה חדרה רחוב הנשיא ויצמן משבר נגיף וירוס קורונה הקורונהחנויות למכירה להשכרה חדרה רחוב הנשיא ויצמן משבר נגיף וירוס קורונה הקורונה
עסקים סגורים בחדרה. חייבים לפצות לפחות 80% מההכנסות האבודות של העצמאים
(צילום: אסף קמר)
ובעיקר – אסור בתכלית האיסור, גם אם יהיו אלפיים נדבקים בקורונה מדי יום, לחזור לסגירת המשק כולו. המומחים קבעו חד משמעית שבמקרה של סגר כולל המשק הישראלי כולו יקרוס. סגירה נקודתית-חלקית היא המקסימום שאפשר לבצע כדי לא למוטט מאות אלפי עסקים. קריסת המשק בארה"ב ב-1929 הביאה לגל התאבדות של אלפים, אנחנו לא רוצים להיות שם.
(גד ליאור)

איך ייראה תקציב המדינה?

בימים טרופים אלה הממשלה חייבת למצוא מקורות כספיים, ולא מכיסי האזרחים החבוטים אלא בלית ברירה מנטילת הלוואה ומהגדלת הגירעון, כדי לשכלל ולעבות את מערכת הבריאות הקורסת. גם מערכת החינוך זקוקה נואשות למיליארדי שקלים, בפרט לאור העובדה שיהיה צורך במורים רבים נוספים, אם שנת הלימודים הבאה תתקיים בקפסולות ובחלוקת כיתות.
תחום התשתיות משווע גם הוא לכספים, החל בזירוז הקמת מערך הרכבות ועד לשיפור הגישה של כבישים לאזורי הפריפריה. גם מי שאינו גנרל מבין את המטלות החדשות של מערכת הביטחון נוכח מלחמות הסייבר ואיומי הטילים. ראש הממשלה דורש תוספת מידית של 4 מיליארד שקלים, באוצר יתווכחו עם ביטחוניסטים בעיקר על תנאי ההטבות לאנשי הקבע.
(גד ליאור)

העלאת קצבאות זקנה והסכם שכר חדש במשק

שר האוצר צריך לדאוג שדו"ח העוני לשנת 2020 לא יראה חלילה הכפלה של מספר העניים במדינה, בעיקר ילדים וקשישים. העלאת קצבאות הזקנה בימים אלה היא צו השעה. אם בנוסף לבדידות שנכפית עליהם, גם העוני יחמיר, קשישים רבים עלולים לא להיות איתנו בשנה הבאה.
בחודשים הקרובים חייב להיחתם הסכם שכר חדש במשק. גם כאן המשימה לא תהיה קלה. מי שעומדים לשלם את מחיר הקופה הריקה יהיו עובדי המגזר הציבורי, ששכרם וההטבות שלהם ייפגעו.
קשישים בשוהםקשישים בשוהם
ארכיון. להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-67, להגדיל את קצבאות הזקנה
(צילום: ניצן דרור)
דווקא משום שהימים הם כאלה שכל אחד משווע לעבודה, הממשלה חייבת לנצל את ההזדמנות ולהעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64, לפי המתווה שהציע משרד האוצר. אין זמן לבזבז, אם גיל הפרישה לא יעלה הפנסיות יקוצצו כבר בינואר 2021.
לצד כל אלה ברשות המסים יצטרכו לגבש רפורמת מס חדשה בתחום התחבורה, נוכח מעבר מהיר שצפוי בשנים הקרובות משימוש בדלק לשימוש בחשמל.
(גד ליאור)

איך צריכה להיראות שנת הלימודים הבאה בבתי הספר?

אחד הדברים המרכזיים שצופים המומחים לקראת פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר בעוד פחות מחודשיים הוא שובן של הקפסולות. כדי להפחית מצבים שיגרמו לבידוד הקטנים, מערכת החינוך צריכה להיערך ללמידה בקפסולות וכיתות קטנות במקביל ללמידה במשמרות.
אמית איתן בבית הספראמית איתן בבית הספר
להיערך ללמידה מרחוק ובקפסולות
"צריך לייצר גם חוויה של שליטה בקרב התלמידים, כדי להפחית את חוויית הטראומה ולהימנע משינויים קיצוניים במהלך שנת הלימודים", אמרה ד"ר אדר בן-אליהו מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. לדבריה, צריך לחזק את מערכת החינוך מבחינת אנשי מקצוע ואפילו להציב איש רפואה בצוות החירום הבית ספרי, אפילו במשרה חלקית.
מודל אחר של פעילות מערכת החינוך מציע שבי גוברין, ראש המרכז להוראה חדשנית ומיטבית במכללת לוינסקי לחינוך: "לחלק את הכיתה לקבוצות עבודה קבועות של 5-6 תלמידים ולפגוש כל קבוצה פעם ביום למפגש למידה קבוצתי. כל תלמיד גם יקבל משימת חקר אישי, ללימוד אישי ולהצגה בפני חברי הקבוצה". לפי המודל של גוברין, הכיתה כולה תיפגש יחד פעם או פעמיים ביום למשך 45 דקות בלבד.
למידה מרחוק במושב סגולהלמידה מרחוק במושב סגולה
להיערך ללמידה מרחוק
(צילום: אתי נוריאל)
היערכות נוספת שמערכת החינוך צריכה לבצע היא בנוגע ללמידה מרחוק, אך יש לשים לב לאוכלוסיות השונות ולנגישות שלהן לאמצעים של למידה מרחוק. "חשוב למקד את המדיניות לא רק בערבים וחרדים, יש שכבה של מוחלשים בפריפריה החברתית-כלכלית וגם בזו הגיאוגרפית של ישראל", אמרה ד"ר איריס בן דוד-הדר, מומחית בתחום החינוך מאוניברסיטת בר אילן.
(תמר טרבלסי חדד)
.

האקדמיה צריכה לעבור ל"מודל היברידי"

גם ראשי האוניברסיטאות מודים שהלימודים האקדמיים בישראל כבר לא ייראו אותו הדבר. "כיום ברור לכולם שאת המהפכה המקוונת לא ניתן להשיב לאחור", אמר נשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' אריה צבן.
לדבריו, שנת הלימודים הבאה צריכה להיות "שנה היברידית" שתשלב בין למידה פנים אל פנים להוראה מקוונת, תוך התאמה של תכני הלימוד לרוח התקופה ואתגריה. הלמידה ההיברידית תהיה גם יותר מותאמת לכל סטודנט וסטודנטית ותסייע לדבריו להראות את הרלוונטיות של העשייה האקדמית.
צילום: עמית הוברצילום: עמית הובר
לימודים מקוונים באוניברסיטת תל אביב. לעבור למודל היברידי
(צילום: עמית הובר)
איך צפויה להיראות שנת לימודים היברידית? לפי פרופ' אריה קיזל, ראש המגמה לפיתוח פדגוגי באוניברסיטת חיפה, יהיו כמה מודלים של למידה. מפגשים קטנים של עד 25 איש שייפגשו אחת בכמה זמן בקמפוס, בליווי מפגשים מקוונים וקבוצות דיון של עד עשרה אנשים.
הלמידה בצורה היברידית יכולה לאפשר גם תנועה בין מרחבי למידה וגם לגוון את דרכי ההוראה והלמידה.
גם בתוכניות שיש בהן חובת התנסות מעשית יהיה צורך לעבור למודל אחר. פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, מציעה לשלב סימולציות שיהוו השלמה חלקית לשלב המעשי שהסטודנטים חייבים לעשות.
כך למשל, במכללת לוינסקי, צפויים לערוך סימולציות שמדמות ניהול שיחה אישית, ניהול כיתה, הוראה דיפרנציאלית, שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים ועוד.
(תמר טרבלסי חדד)

לעשות בדק בית במוסדות התרבות

מוסדות התרבות בעת הזאת לא צריכים לשאוף לחזרה בהולה לשגרה, אלא להפך. להשתמש באילוצי התקופה כדי לבחון את עצמם מחדש ולהניע אותם למחוזות אומנותיים חדשים. עידן הקורונה אמור להזכיר להם שתכליתם אינה כמה שיותר הופעות וכמה שיותר מבקרים, אלא לעשות כמה שיותר אמנות חדשה ומחדשת.
לשם כך, עליהם לנצל את התקופה הזו לסיעורי מוחות פנימיים כדי לבחון איפה עומד המוסד, האם ראוי להמשיך באותה הדרך שבה הלכו בשנים האחרונות, או שאולי צריך ללכת לנתיבים אחרים, חדשים?
אנשים יוצאים מהבימה לאחר ביטול ההצגותאנשים יוצאים מהבימה לאחר ביטול ההצגות
היכל התרבות בתל אביב. הקורונה זמן טוב לסיעור מוחות ובדק בית של מוסדות התרבות
(צילום: מוטי קמחי)
כמובן שהמדינה צריכה לסייע ככל יכולתה בשימור מוסדות התרבות, והיא אכן עושה זאת. אבל מעבר למובן מאליו הזה, המדינה יכולה לנצל את תקופת הקורונה לרפורמה כוללת של יחסיה עם מוסדות התרבות ולרענון יסודי של הפרמטרים לתמיכה ציבורית בעשייה התרבותית בישראל. רוב הפרמטרים נדרשים לבחינה מחדש.
ניתן למשל לגבש פרמטרים איכותניים על חשבון מקצת המדדים הכמותיים ובעקבות כך יוסט חלק מהתמיכה הציבורית במוסדות שמייצרים תרבות מיין-סטרים בלבד לטובת גופים עצמאיים שמייצרים אמנות שאין לה קיום בלא תמיכה ציבורית. כמו כן, נדרשת בחינה מחדש של הקצאת הכספים לקטגוריות שונות וכן לבחון מחדש את כלל מערך גופי התרבות, ואולי לתבוע רפורמה מבנית גורפת.
(יון פדר)

איך מסייעים לשוק התיירות הישראלי?

סגירת השמיים לתיירים, יחד עם המשבר הכלכלי הכבד בעקבות משבר הקורונה, גרמו למשבר משמעותי בענף התיירות הישראלי. כדי לסייע לו להשתקם מהמצב, הממשלה צריכה להבין שתיירות הפנים אינה יכולה לפצות במאה אחוזים על תיירות החוץ. מתוך כך, יש כמה צעדים שניתן לעשות כדי לעודד את הישראלים לצאת לחופשה.
ניתן למשל להקל על הענף באמצעות הקלות או פטור ממע"מ וכן להעניק הקלות לבעלי העסקים. "לתיירנים בארץ יקר והם מגלגלים את זה ללקוחות. אבל אם אפשר, לפחות לתקופה מוגבלת, להקל עליהם וכך לאפשר להם להציע הנחות גדולות יותר ולמשוך אליהם את הישראלים", אמר ד"ר ערן כתר, מרצה בכיר במחלקה למלונאות ותיירות במכללה האקדמית כנרת.
בית מלון אופרה בתל אביב בהכנות לקראת הפתיחה המחודשתבית מלון אופרה בתל אביב בהכנות לקראת הפתיחה המחודשת
בתי המלון שומרים על ההגבלות. "צריך להקל על התיירנים וכך הם יציעו הנחות גדולות יותר"
(צילום: מוטי קמחי)
הצעה נוספת שהעלה ד"ר כתר היא לסייע לגופים השונים באמצעות חלוקת שוברים לישראלים שיגיעו לחופשה. כך למשל, יש מדינות שבהן מסבסדים לילה נוסף בצימר או מחלקים לנופשים שוברים לכניסה למתחמי אטרקציות ומוזיאונים שטרם נפתחו.
פעולה אחרת שיכולה לסייע לשיקום הענף היא הארכת החל"ת, לפחות עבור חלק מהתפקידים בתעשייה כמו דיילי הקרקע וסוכני הנסיעות. אופציה נוספת היא הענקת מענקים ישירים לאותם עובדים שהצפי לחזרתם עדיין לא נראה באופק.
(אופיר האוזמן)

מתי השמיים ייפתחו?

אנשי ענף התיירות מוחים על כך שהשמיים לא נפתחים, בעוד שמקומות אחרים כן נפתחו בהתאם למגבלות הקורונה. "כבר מצאנו סוג של 'תרופה פנימית' לפתוח את רוב בתי העסקים, אפילו כדורגל משחקים ללא קהל – אבל הליגה נפתחה, אז למה לא פותחים את השמיים?" טען קובי קרני, יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות.
אבל בסופו של דבר, גם אם התחלואה בישראל תרד, יעבור זמן עד שהתיירים ישובו לבקר. כדוגמה, ד"ר כתר מביא את ארצות הברית "שנחשב לשוק הגדול ביותר שלנו ב-2019 ועכשיו נמצא במצוקה גדולה בשל בעיות הבריאותיות, החברתיות והכלכליות שפוקדות את ארה"ב בימים אלה, הצפי לחזרתו אינו נראה באופק".
(אופיר האוזמן)