אוסף נדיר של עשרות פריטי אבן אדריכליים מעוטרים, ששולבו במבנה מפואר מימי בית המקדש הראשון, התגלה במהלך חפירות ארכיאולוגיות שביצעה רשות העתיקות כחלק מעבודות הכנה להקמת מרכז מבקרים בטיילת ארמון הנציב בירושלים. במקום שכן בעבר ביתו של הצייר שאול שץ. החפירות נערכו במימון משרד התיירות, עיריית ירושלים ועמותת אל עיר דוד (אלע"ד). הממצאים נחשפים הבוקר (יום ה') באירוע מיוחד בירושלים.
התגלית בירושלים
(צילום ועריכה: יניב ברמן, רשות העתיקות)

במקום נמצאו פריטי אבן, שעשויים מאבן גיר רכה, מגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים בסגנון האומנותי המכונה במחקר "פרוטו-איאולי". הפריטים מאפיינים את סגנונות הבנייה המלכותיים של ימי הבית הראשון ומסמליה החזותיים של התקופה. ברשות העתיקות אמרו כי חשיבותו של מוטיב אומנותי זה כסמל המייצג את ממלכות יהודה וישראל, אף הביאה את בנק ישראל לבחור אותו כעיטור המתנוססת על מטבע בסך חמישה שקלים. באוסף נמצאו שלוש כותרות - אבן שלמות בגודל בינוני ופריטים של חלונות מפוארים שבהם שולבו מעקות. אלה, הורכבו מעמודונים מסוגננים שעל גביהם סדרת כותרות בגודל זעיר בסגנון הפרוטו-איאולי.
יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אמר: "מדובר בתגלית מרגשת ביותר. זו הפעם הראשונה שמתגלים דגמים מוקטנים של כותרות הענק הפרוטו- איאוליות מהסוג שנמצא עד כה בממלכות יהודה וישראל, שם הן שולבו מעל שערי ארמונות המלכים. רמת הביצוע בעבודה על הכותרות הנוכחיות היא הטובה ביותר שנראתה עד היום, ורמת השתמרותם של הפריטים נדירה. היה מפתיע לגלות, ששתיים מתוך שלוש כותרות העמודים נטמנו באופן מסודר, זו על גבי זו. בשלב זה עדיין קשה לומר מי הטמין את הכותרות באופן שבו הן התגלו, ומדוע הוא עשה זאת, אך אין ספק שזוהי אחת התעלומות באתר המיוחד הזה ונשתדל להציע לה פתרון".
מנהל החפירה יעקב ביליג עם הכותרתמנהל החפירה יעקב ביליג עם הכותרת
מנהל החפירה יעקב ביליג עם הכותרת
( צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)


מנהל החפירה יעקב ביליג והעובדים עם הכותרתמנהל החפירה יעקב ביליג והעובדים עם הכותרת
מנהל החפירה יעקב ביליג והעובדים עם הכותרת
( צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

בשונה מהכותרות, שהתגלו במצב השתמרות מעולה, שאר המבנה נחרב, ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפני הספירה, או בסמוך למועד זה. שרידי המבנה נהרסו ופורקו לטובת שימוש משני בפריטים היקרים.
חשיפת המבנה המפואר, שנבנה בפרק הזמן שבין ימיו של המלך חזקיהו ועד לימיו של המלך יאשיהו, מעידה, להערכתו של ביליג, על השתקמותה של ירושלים לאחר המצור האשורי על העיר בימי המלך חזקיהו, בשנת 701 לפנה"ס, מצור שממנו העיר בקושי ניצלה. "התגלית הזו, לצד הארמון שנחשף בעבר ברמת רחל והמרכז המנהלי שחשפה רשות העתיקות לאחרונה במורדות ארנונה, מעידים על תחייה חדשה בעיר ו'יציאה מהחומות' של ימי הבית הראשון לאחר המצור האשורי", הוסיף ביליג. "אנחנו מגלים וילות, בתי אחוזה ומבני שלטון באזור הפרוז שמחוץ לעיר ויש בכך כדי להעיד על ההקלה שחשו תושבי העיר לאחר שהוסר המצור".
רגעי חשיפת הכותרתרגעי חשיפת הכותרת
רגעי חשיפת הכותרת
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

מיני כותרות שעמדו בראש העמודונים של מעקה חלון הןוילהמיני כותרות שעמדו בראש העמודונים של מעקה חלון הןוילה
מיני כותרות שעמדו בראש העמודונים של מעקה חלון הןוילה
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

כותרות האבן מהאחוזה המלכותיתכותרות האבן מהאחוזה המלכותית
כותרות האבן מהאחוזה המלכותית
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)
כותרות האבן מהאחוזה המלכותיתכותרות האבן מהאחוזה המלכותית
כותרות האבן מהאחוזה המלכותית
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

אחד מעמודוני מעקה החלון העתיקאחד מעמודוני מעקה החלון העתיק
אחד מעמודוני מעקה החלון העתיק
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

הממצאים, נחשפו באירוע מיוחד במעמד שר התרבות חילי טרופר, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך ומנכ"ל עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), דוד בארי. שר התרבות והספורט, חילי טרופר, אמר כי "חשיפת שרידי המבנה משקפת את השורשים המפוארים של העם היהודי ואת העבר העשיר שלנו כאן בעיר הבירה ירושלים. העבר הוא אבן יסודו של עם, וגם אבן יסודה של תרבות וגילויו משפיעים גם על ההווה והעתיד. משרד התרבות והספורט ימשיך לתמוך במפעל חשוב זה של מורשת, היסטוריה ותרבות".
מטבע 5 שקלים על רקע הכותרת שנתגלתהמטבע 5 שקלים על רקע הכותרת שנתגלתה
מטבע 5 שקלים על רקע הכותרת שנתגלתה
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)


הדמית חלון האחוזה המלכותיתהדמית חלון האחוזה המלכותית
הדמית חלון האחוזה המלכותית
(הדמיה: אור רוז, רשות העתיקות)
טקס הסרת הלוטטקס הסרת הלוט
טקס הסרת הלוט
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

שר התרבות, חילי טרופר, בטקס בעיר דודשר התרבות, חילי טרופר, בטקס בעיר דוד
שר התרבות, חילי טרופר, בטקס בעיר דוד
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)


ההכרה באיכויותיו האסטרטגיות והנופיות של האזור, באו לידי ביטוי גם כ-2600 שנה מאוחר יותר, כשממשלת המנדט הבריטי בנתה במקום את בית השלטון המרכזי שלה, המכונה בשם "ארמון הנציב". כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הוכשרה במקום אחת הטיילות המפורסמות במדינת ישראל, היא טיילת 'ארמון הנציב' ממנה נשקף עד היום הנוף המרהיב אל עבר עיר דוד והר הבית. הממצאים החדשים יוצגו לציבור בתצוגה שתתקיים בעיר דוד בימים הקרובים והסבר עליהם ייעשה בכנס "מחקרי עיר דוד" של מכון מגלי"ם שיתקיים ביום שלישי הקרוב באתר האינטרנט של עיר דוד.