פכית (כד חרס קטן) ובה ארבעה מטבעות זהב טהור בני יותר מ-1,000 שנה מהתקופה האסלאמית הקדומה נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברובע היהודי בירושלים. בחפירות מבוצעות במקום במסגרת פרויקט להנגשת אזור כותל המערבי באמצעות מעלית.

הפכית נמצאה על ידי פקחית רשות העתיקות, יבגניה קפיל, בעבודות ראשוניות שנערכו במקום במהלך החגים. כעבור חודש, כאשר מנהל החפירה, הארכיאולוג דוד גלמן, בחן שנית את הממצאים הוא רוקן את הפכית מתוכנה ושטף אותה. "למרבה ההפתעה", מספר גלמן, "יחד עם החול, נשטפו אל תוך ידי ארבעה מטבעות זהב נוצצים. זו הפעם הראשונה שאני כארכיאולוג מגלה זהב, וההתרגשות עצומה. נראה שהפכית שמשה כקופת חיסכון קדומה".
הפכית ומטבעות הזהבהפכית ומטבעות הזהב
הפכית ומטבעות הזהב
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
המטבעות העתיקיםהמטבעות העתיקים
המטבעות העתיקים
(צילום: רשות העתיקות)
ד"ר רוברט קול, מומחה למטבעות ברשות העתיקות, הוסיף: "המטבעות השתמרו במצב מעולה, וניתן היה לקרוא אותם מיד עם הוצאתם מהפכית, אפילו בלי לנקות אותם. המטבעות מתוארכים לתקופה די קצרה, בין סוף שנות ה-40 ל-70 של המאה ה-10 לספירה. זוהי תקופה של שינוים פוליטיים גדולים, כאשר השליטה על ארץ ישראל עוברת מהחליפות העבאסית הסונית, היושבת בבגדד שבעיראק, ליריביה השיעים - השושלת הפאטימית מצפון אפריקה, שכבשה בימים ההם את מצרים, סוריה וארץ ישראל"
האירועים היסטוריים הללו משתקפים בחלוקת המטבעות שהתגלו בפכית: שני דינרי זהב נטבעו ברמלה, תחת שלטונו של החליף מטיע (946 -974 לספירה) והמושל מטעמו באזור, אבו אל-קאסם אבן אל-איח'שיד אונוח'ר (946 – 961 לספירה). השניים האחרים, נטבעו בקהיר, בידי השליטים הפאטימים על-מעז (953 – 975 לספירה) ויורשו - אל-עזיז (975 – 996 לספירה).
ד"ר רוברט קול מרשות העתיקות בוחן את מטבעות הזהבד"ר רוברט קול מרשות העתיקות בוחן את מטבעות הזהב
ד"ר רוברט קול מרשות העתיקות בוחן את מטבעות הזהב
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)
דוד גלמן מצביע על מיקום מציאת הפכית בחפירת רשות העתיקות מול רחבת הכותלדוד גלמן מצביע על מיקום מציאת הפכית בחפירת רשות העתיקות מול רחבת הכותל
דוד גלמן מצביע על מיקום מציאת הפכית בחפירת רשות העתיקות מול רחבת הכותל
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
ד"ר קול הוסיף: "זו הפעם הראשונה אחרי 50 שנה שמתגלה מטמון זהב מהתקופה הפאטימית בעיר עתיקה בירושלים. ארבעה דינרים היו סכום כסף לא מבוטל עבור רוב האוכלוסייה, שחיה באותם הימים בתנאי קיום בסיסיים. סכום זה, היה שווה למשכורת חודשית של פקיד זוטר, או לארבעה חודשי משכורת של עובד כפיים פשוט. לעומת האדם הממוצע דאז, קומץ קטן של פקידים וסוחרים עשירים היו בעלי הון ומשכורות עצומים. פקיד בכיר במנהל האוצר יכול היה להרוויח אז כ-7,000 דינר זהב לחודש והיו מי שהכנסתם ממס על אחוזות כפריות עמדה על מאות אלפי דינרי זהב בשנה". הרצל בן ארי, מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע היהודי, אמר כי "למרות שאנו מורגלים בחשיפות ארכיאולוגיות מעת לעת, כל פעם זו התרגשות גדולה לגלות את עברה המיוחד ורב התהפוכות של ירושלים"