שינויי האקלים, התמעטות הדבורים המאביקות וירידה בכמות היבול אילצו את חוקרי מכון וולקני לפתח זן חדש של שקד, שיתאים לתנאים המאתגרים שלנו בהווה ובעתיד. התוצאה: שקד "מתן", שקרוי על שם בנו הבכור של המפתח, ד"ר דורון הולנד. 
3 צפייה בגלריה
נא להכיר - שקד מתן
נא להכיר - שקד מתן
נא להכיר - שקד מתן
(צילום: נחום סגל)


זן השקד השולט בישראל הוא "אום אל-פחם", שקרוי על שם המקור של העץ בעיר שבוואדי ערה. עם הקמת מכון וולקני סרקו החוקרים את הארץ ומצאו את עץ השקד עם היבול הכי טעים. מדובר בזן גדול יחסית וטעים שאהוב על ישראלים, אבל היבול שלו קטן יותר מאשר זנים אחרים. שקד אום אל-פחם הוא זן בעל איברים נקביים וזכריים, אך הוא לא יכול להפרות את עצמו. לכן, החקלאים מגדלים לצידו זני שקד אחרים שמפרים אותו, והדבורים עושות את עבודתן. 
אלא ששינויי האקלים, שגורמים למזג אוויר הפכפך ולא צפוי, והאיומים על אוכלוסיות הדבורים בעולם, מעמידים את הזן הפופלארי בסכנה. בנוסף, היבול שלו הולך וקטן מה שמקשה על החקלאים להתמודד עם התחרות של מגדלים אחרים בעולם. 

3 צפייה בגלריה
ד"ר דורון הולנד ועצי השקד
ד"ר דורון הולנד ועצי השקד
ד"ר דורון הולנד ועצי השקד
(צילום: נחום סגל)
"החיסרון המרכזי נובע משינוי האקלים. אום אל פחם והזנים שנוטעים לצידו לא תמיד פורחים ביחד. כל שנה הייתה שאלה גדולה האם יפרחו יחד או לא. בעשר שנים האחרונות היו מקרים רבים בהם הזן המפרה והזן המופרה לא פרחו יחד", הסביר  ד"ר דורון הולנד, חוקר במכון וולקני שמנהל מחקרים בנושא עצי פרי נשירים ומשביח זנים. אום אל פחם פורח מוקדם יחסית, וכשהוא פורח מוקדם הוא פורח כמעט תמיד באמצע החורף בינואר. בזמן הזה יש גשמים והדבורים לא יוצאות החוצה. "אם יש סערה בזמן שאום אל פחם פורח הן לא יוצאות. ואז זה קטסטרופה", אומר ד"ר הולנד. "מספיק עשרה ימים כאלה והדבורים לא יכולות לעשות את העבודה שלהן. חיפשנו לפתח זן שעונת הפריחה שלו מאוחרת יותר והסיכויים שיירד גשם נמוכים יותר, אבל הוא גם לא נכנס לחמסינים של האביב". 
יתרון נוסף של הזן החדש שפיתח ד"ר הולנד הוא העובדה שמדובר בזן שיכול להפרות את עצמו ואין לו צורך בדבורים. בנוסף, אין צורך בבזבוז קרקע יקרת ערך ונטיעה של זנים שלא מניבים פירות לצידו. התוצאה: זן בשם "מתן", שקרוי על שם הבן הבכור של ד"ר הולנד. "מדובר בזן שקד בעל פרי יחסית גדול, יותר גדול מזה של אום אל פחם. הוא יפה ומאוד טעים. וההבדלים בכמות היבולים יכולים להגיע לעשרות אחוזים. וזה יכול לעשות את ההבדל בין רווח להפסד לחקלאי". 
3 צפייה בגלריה
ד"ר דורון הולנד והשקדים במעבדה
ד"ר דורון הולנד והשקדים במעבדה
ד"ר דורון הולנד והשקדים במעבדה
(צילום: נחום סגל)
תוכלו למצוא את שקד מתן בשוק, אם כי לא בשמו. "הוא מתחיל לתפוס את המקום שלו", מסכם ד"ר הולנד, שכבר הספיק לקרוא למשמש מזן "דניאל" על שמו של בנו הצעיר, וזן רימון על שם אשתו "נטע".