במהלך פעילות סינון עפר ארכיאולוגי, המתקיימת בגן הלאומי עמק צורים בחסות עמותת אל עיר דוד יחד עם רשות הטבע והגנים, התגלה לאחרונה חותם אבן בן 2,000 שנה ועליו חרות דיוקנו של אל השמש היווני אפולו. לדברי החוקרים, מדובר בממצא מפתיע ונדיר שכן עד היום התגלו בחפירות ירושלים מתקופת בית המקדש השני רק שתי גמות חותם מסוג זה. החותם (גמה) ששובץ ככל הנראה בתוך טבעת, מתוארך למאה הראשונה לספירה והוא עשוי אבן ישפה בצבע חום כהה עם שרידי שכבה צהובה, חומה ולבנה.
התגלית מלפני 2,000 שנה
(צילום ועריכה: אליהו ינאי – עיר דוד)
צורתה של הגמה הזעירה היא אובלית כשאורכה מגיע ל 13 ס"מ ועוביה 3 מ"מ. הגמה שימשה לחתימת חוזים ומכתבים, סחורות או צרורות כסף ועליה חרות ראשו של אפולו מצדודית פניו השמאלית: שיער ארוך גולש על צוואר רחב דמוי עמוד, אף גדול, שפתיים עבות וסנטר קטן ובולט.
לדעת החוקרים, הארכיאולוג העצמאי אלי שוקרון, פרופ' שוע אמוראי-שטרק והארכיאולוגית מלכה הרשקוביץ, למרות שמדובר באל המזוהה עם התרבויות היוניות והרומיות, ניתן לומר בסבירות גבוהה מאוד כי מי שענד את הטבעת עם דיוקנו של אפולו, היה דווקא יהודי. "נדיר למצוא גמות חותם שנושאות את דמותו של האל אפולו באתרים המזוהים עם האוכלוסייה היהודית", אמר שוקרון שציין כי עד היום נמצאו שתי גמות כאלה במצדה ועוד אחת בתוך גלוסקמה בקבר יהודי בהר הצופים. "כשמצאנו את הגמה שאלנו את עצמנו מה עושה אפולו בירושלים ולמה שיהודי יענוד טבעת עם דיוקנו של אל זר? לדעתנו התשובה נעוצה בעובדה שהאדם שענד את הטבעת עשה זאת לא כאקט פולחני שמבטא את אמונתו הדתית, אלא מתוך רצון ליהנות מהשפעת האלמנטים שדמותו של אפולו מייצגת: אור, טוהר, בריאות והצלחה".

 חותם הנושא את דמותו של האל אפול חותם הנושא את דמותו של האל אפול
חותם הנושא את דמותו של האל אפול
(צילום: אליהו ינאי - עיר דוד)

החותם עשוי מאבן ישפההחותם עשוי מאבן ישפה
החותם עשוי מאבן ישפה
(צילום: אליהו ינאי - עיר דוד)
פרופ' שוע אמוראי-שטרק הוסיפה כי באותה התקופה אל השמש אפולו היה מהאלים האהודים במזרח הקרוב. "מבין תחומי אחריותו של האל אפולו סביר להניח שתחום ההקשר עם השמש והאור קסם לחלק מיהודי התקופה כיוון שהאלמנט של אור מול חושך נכח באופן בולט מאד בתפיסת העולם היהודית באותם ימים. העובדה שבגמה הנוכחית בעל המלאכה השאיר את הרובד הצהוב-זהוב וחום בהיר על שיער האל, מעידה כנראה על רצונו להדגיש את היבט האור בדמותו ואת ההילה שאפפה את ראשו. הבחירה באבן כהה עם הבהירות הצהובה בשיער, מעלה את האפשרות כי יוצרי הגמה ביקשו להדגיש את ההיבט הדיכוטומי של אור וחושך", היא אמרה.
החותם וברקע אתר הסינון בעמק צוריםהחותם וברקע אתר הסינון בעמק צורים
החותם וברקע אתר הסינון בעמק צורים
(צילום: יעל האיתן - עיר דוד)