בכיר במשרד הבריאות מאשים את הפיקוח והאכיפה "שאינם מספיק טובים" ואומר כי "תוך כמה ימים" יתגברו על הבעיות במוקד משרד הבריאות, שלא עומד בעומס לאחר חזרת איכוני השב"כ. מנגד, אומר ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) כי משרד הבריאות מתנהל ב"שאנטי-שאנטי". צפו בריאיונות באולפן ynet.



פרופ' ירון ניב, סמנכ"ל בכיר לאיכות ובטיחות במשרד הבריאות, התייחס הבוקר (יום א') בריאיון לנתוני התחלואה הגבוהים לצד היערכות אנשי משרד הבריאות: "כולם מגויסים גם מעבר לתפקיד שלהם". הוא ציין כי ההתפרצות המחודשת לא פחות חמורה מהקודמת, וקרא לשיתוף פעולה מצד משרדים וגורמים נוספים בממשלה: "נשארנו לבד במערכה".
- המספרים לא נראים טוב. מה התוכנית שלכם?
"זה נכון. בשיא הגל הקודם הגענו ל-741 חולים ביממה לכל היותר, וכיום אנחנו כבר עוברים את האלף", אמר פרופ' ניב. "התוכנית שלנו מורכבת והיא בנויה מכמה מרכיבים. ראשית אנחנו סבורים שצריך להעמיק את ההסברה לציבור, ולרכוש שוב את אמונו. הציבור צריך לשתף איתנו פעולה באופן הדוק. זה מאוד חשוב".
- עברו הרבה חודשים ועדיין מתעסקים בבדיקות ובכמה אנשים ייבדקו. היה מספיק זמן להיערך לגל השני.
"ההיערכות היא לא פשוטה, אי אפשר היה לפעול יותר מהר מכיוון שהיא נעשית בהתאם לממצאים. ראש הממשלה אמר שהמגפה הזו והטיפול בה הם כמו אקורדיון, כי יש לנו שני דברים מונחים על כפות המאזניים: הכלכלה והבריאות, וכל הזמן צריך להתחשב בשניהם. ברגע שהקלנו את ההגבלות כדי לקדם את הכלכלה, המגפה שוב הרימה ראש לא יכולנו לחזות את המספרים. לכן עושים את הדברים האלה במקביל. זה מעגל קסמים - ככל שהבריאות נפגעת גם הכלכלה נפגעת והפוך".

1 צפייה בגלריה
ירון ניב צבי האוזר
ירון ניב צבי האוזר
פרופ' ניב וח"כ האוזר
(צילום: שחר גולדשטיין, עידן ארבל)
פרופ' ניב התייחס לטענות על זמני המתנה ארוכים בקווי הטלפון של משרד הבריאות, ולכך שלא ניתן לערער במקרה של איכונים שגויים. "מספר הפניות היומית עלה מ-150 או 200 ל-2,000. לוקח זמן להיערך, עד שמגיעים לכוח האדם המתאים שיענה לטלפונים האלה. כל משרד הבריאות מתגייס עד שיגויסו האנשים המתאימים, מעבר לתפקיד שלהם הם מבצעים גם את התפקיד של הטלפן", הוא אמר.
"לא מדובר בטלפנים, יש לתת לפונה הסבר מקיף", הוסיף. "אדם שסובל מתסמינים, או שהוא נחשף לחולה מאומת, צריך קודם ליצור קשר עם מוקד המידע של קופת החולים שאליה הוא שייך, הם צריכים לנהל את נושא לקיחת הדגימות וזה משתפר מיום ליום. אנחנו נתגבר על זה, על המענה הטלפוני, ההסברים, הבדיקות, החקירות האפידמיולוגיות". לדברי הסמנכ"ל, זה יקרה תוך שבוע או כמה ימים.
- לאן נגיע עוד שבוע? לא איבדתם שליטה?
"אני רוצה לציין שהפיקוח והאכיפה לא מספיק טובים, גם לא הגבלת ההתקהלויות שלא ממש נעשית בפועל. שמירה על הנחיות הבריאות בקרב הציבור היא הדבר העיקרי. נוטים לשים דגש על הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות, אבל יותר חשובה היא ההתנהלות של הציבור שחייב להבין שהוא צריך לשתף פעולה. אם יש אלף נדבקים ביום, וכל תחקיר אפידמיולוגי אורך 6-8 שעות, אנחנו בעצם צריכים אלף ימי עבודה או אלף עובדים חדשים. צריך להיות מוכנים לכך, לא מכשירים מישהו מהרגע להירגע. בלי שיתוף פעולה של הציבור אנחנו לא נתקדם".
בהתייחס למעורבותם של משרדי הביטחון וצה"ל בשיאו של הגל הראשון, אמר פרופ' ניב: "נשארנו לבד, אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של כל הגורמים שיכולים לעזור לנו".
- אתם חוזים שבעוד כמה שבועות נראה מספר בלתי נשלט של מונשמים? "זה תלוי בשיתוף הפעולה של הציבור ובהתגייסות של כל משרדי הממשלה לעזור למשרד הבריאות לנהל את האירוע הזה. ההתפרצות עכשיו לא פחות חמורה ולא פחות גרועה מההתפרצות הקודמת, ואם ננקוט בצעדים אנחנו נעצור אותה. נמנע את החולים הקשים ואת המונשמים, נמנע גם את התמותה".
- אתה לא חושב שהממשלה פועלת לאט מדי בנושא ההגבלות? "משרד הבריאות הוא הגורם המייעץ כאן. קבינט הקורונה וגם ועדת הכנסת לענייני קורונה הם בעצם הגורמים המחליטים. נכון שאם ההחלטה הייתה מתקבלת היום, ולא היה צריך להגיע לקבינט הקורונה ולוועדת הכנסת, זה היה לוקח יותר מהר, אבל זה המחיר שמשלמים בדמוקרטיה. צריך לעבוד לפי הנהלים".
ח"כ צבי האוזר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, סיפר בריאיון מדוע הוא נמצא בבידוד: "בדיון בכנסת ביום שני האחרון ישב מאחוריי מתמחה של הלשכה המשפטית שביום שישי אותר כחולה. אמנם המרחק היה יותר משני מטר, אבל השהות הייתה ארוכה ובהתייעצות עם משרד הבריאות הודיעו לי שאני צריך להיכנס לבידוד ואני מציית".
"עם תחילת ההנחיה ללכת עם מסכות התעקשתי להמציא את הדבר הפשוט הזה - לקשור למסכה חוט כמו שעושים למשקפיים", אמר האוזר. "לשים אותה בבוקר, להוריד אותה רק בערב. הצוות שלי קורא לזה האוזרון. אני כל הזמן מנסה לשדל אנשים 'שימו מסכות, לכו עם מסכות'. גם בכנסת אני נואם עם מסכה".
לדברי האוזר, צריך לערב את צה"ל בהתמודדות עם הקורונה: "חודש לפני ההתפרצות הגדולה קראתי כאן באולפן למנות מיידית ראש לרשות החירום הלאומית, רח"ל. לצערי רח"ל פוזרה, פורקה, מספר חודשים לפני פרוץ המגפה ואנחנו חצי שנה אחרי אותו אירוע - ורק ביום שישי פורסמה המודעה בעיתון לראש רח"ל. ככה לא בונים חומה, ככה לא מטפלים בעניין, זה מראה לנו כמה יד ימין לא מבינה מה עושה יד שמאל".
האוזר הודיע כי לשב"כ "יש פשלות, אבל אני אתן לך רק את המספר הזה - בחודשיים וחצי שהפעילו איכוני שב"כ מ-180 אלף מגעים שאותרו, 15 אלף איש אותרו כחולים, מתוכם כ-5,000 איש אותרו על ידי איכוני שב"כ. הם לא היו יכולים להיות מאותרים בדרך אחרת".
על התלונות הרבות בנוגע לאיכונים שגויים, אמר: "יש הרבה מאוד אי דיוקים וכבר הבוקר דרשתי לברר מה פשר אותן תלונות. אמרו לי כתשובה ראשונית שככל שכמות הנבדקים גדולה כך אחוז הטעות. משום מה יש בעיה אדירה במענה של משרד הבריאות. ביקשתי כבר תשובות ממשרד הבריאות. לא מצליחים לייצר את אותו הליך ערעור שעיגנו בחוק. אי אפשר סתם להכניס אנשים בבידוד ומצד שני אי אפשר לזרוק את הכלי לפח. תראו המערכת לא משקרת, מצד שני משרד הבריאות הייתי אומר בלשון לא דיפלומטית הוא 'שאנטי שאנטי'".