"עד כמה אתה מודאג?" שאלה היום (ב') יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ מיקי חיימוביץ'. היא הפנתה את השאלה ליו"ר השירות המטארולוגי, ניר סתיו, מיד לאחר שסיים להסביר כי ישראל תחמם בארבע מעלות עד 2100. סתיו לא התבלבל ואמר: "אני לא מודאג משינוי אקלים. כי זה לא יקרה מחר בבוקר. אני מודאג מזה שלא נערכים".
ד"ר שירה עפרון בדיון על שינוי האקלים
(צילום: מתוך שידורי ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת)

סתיו לא מדייק. ישראל נערכת. אבל ההיערכות שלה, כפי שעלה בדיון בוועדה, רחוקה מלהיות מספיקה. נוכחותו של נציג רשות החירום הלאומית (רח"ל) גדי עבאדי הראתה שההבנה שבפני ישראל עומד משבר בקנה מדינה לאומי, שישנה ללא היכר את העולם שבו אנו חיים, טרם חלחלה לגופים שיידרשו לפעול.
עבאדי ציין כי אישרו "עקרונית" את מפת האיומים ותרחישי הייחוס העדכניים, כשהוא מתייחס בעיקר להצפות ושיטפונות וגם לשריפות. זאת, למרות שלפי כל המחקרים והידע הקיים מדובר במשבר שהולך להשפיע כמעט על כל חלק מחיי היומיום. נציג המל"ל לא הראה התלהבות לפעול בנושא משבר האקלים, וציין כי הם מחכים ל"הזמנה" מהמשרד להגנת הסביבה להצטרף למנהלת היערכות לשינוי אקלים.
ניכר בדיון שהגופים הללו - המלאים בביטחוניסטים - טרם הפנימו את הסכנות של משבר האקלים . נציגת המכון למחקרי ביטחון לאומי ד"ר שירה עפרון, בחרה לדבר בשפה שבישראל מכירים, והסבירה ברהיטות כיצד המשבר עשוי לגרום לפגיעה ביטחונית קשה בישראל: "הצבאות האמריקנים נדרשים בכל שנה להגיש תוכניות הערכות לשינוי האקלים. העלייה בטמפרטורות נמצאת בקורלציה לעלייה באלימות", היא אמרה. "שינוי האקלים הוא לא הגורם היחיד שמביא לטרור, אבל הוא מכפיל סיכון ומעודד אי יציבות".
טקס סיום קורס טיס בסיס חצרים צה"ל חיל האווירטקס סיום קורס טיס בסיס חצרים צה"ל חיל האוויר
מטס ראווה בסיום קורס טיס בחצרים. ארכיון
(צילום: AFP)
ד"ר עפרון הוסיפה כי גם כוחות הביטחון בארץ ייפגעו. "העלייה בטמפרטורות תשפיע על המוכנות הצבאית של צה"ל. הטמפרטורה באיראן כבר הגיעה ל-54 מעלות. כל המודלים צופים המשך עליית הטמפרטורה באזור המפרץ הפרסי, שלא יוכלו לחיות בו. ההתחממות תפגע ביכולת התעופה של מטוסים. זה קורה בכוויית ובקטאר שמטוסים לא ממריאים. זה יכול לקרות גם בחצרים". ד"ר עפרון, הסבירה כיצד שינוי אקלים משפיע גם על יציבות של משטרים, מוביל לעימותים, למהגרי אקלים ולמלחמות אזרחים.
"אם אנחנו חושבים שזה הולך להיגמר- זה לא. וזה רק קצה המזלג. מדינת ישראל צריכה להכיר בבעיית האקלים כבעיה לאומית מהמעלה הראשונה", אמרה ח"כ חיימוביץ'. "אם לא נתעשת, אז ההשלכות הקשות של משבר הקורונה על כל תחומי החיים הן רק הקדמה למה שצפוי לקרות לנו עם משבר האקלים".

ח"כ מיקי חיימוביץ'ח"כ מיקי חיימוביץ'
ח"כ מיקי חיימוביץ'
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)


ח"כ תמר זנדברג הצליחה לשרטט את המצב בישראל בצורה מדוייקת: "משבר האקלים הוא משבר צפוי, שיש המון מה לעשות בו. בוודאי להיערך אליו בצעדים מונעים. זו שגרה עם פחות הילה של קרב, שבה מכנסים קבינט וחמ"לים.  צריך לראות איזה עצים נוטעים ואיפה, איך מנקזים את אגני הנחלים, איך מפחיתים שימוש באנרגיה ועוד. זה לא לשים מגפיים וללבוש שכפ"ץ".
ח"כ זנדברג הסבירה כי ישראל ערוכה לטיפול במשברים, אבל לא לשגרת חירום, מה שהוביל את ישראל להיות מדינה אדומה לאור הכישלון שלה בהתמודדות עם הקורונה בגל השני. "המשבר האקלימי הוא בסדר גודל פי מאה, פי מיליון. ובניגוד לקורונה זה משבר צפוי".