מחקר בינלאומי, בהשתתפות חוקר מאוניברסיטת תל אביב, הוכיח לראשונה כי קיים קשר ישיר בין "המהפכה הירוקה" בחקלאות, שבאה לידי ביטוי בפיתוח מדעי ותפוצה רחבה של זנים משופרים ועתירי יבול של חיטה, אורז, תירס ועוד, לבין שיפור דרמטי בבריאות ותוחלת החיים של האוכלוסייה בעולם המתפתח במחצית השנייה של המאה ה-20. המחקר נערך בהשתתפות ד"ר רם פישמן מהחוג למדיניות ציבורית ומכון בוריס מינץ לפתרונות מדיניות אסטרטגיים לאתגרים גלובאליים באוניברסיטת תל אביב. ד"ר פישמן משמש בנוסף כראש מעבדת ניצן לפיתוח בר קיימא באוניברסיטה. במחקר השתתפו גם חוקרים מהודו, מארה"ב ומהבנק העולמי. המאמר פורסם בכתב העת Journal of Health Economics.
החוקרים אספו נתונים מפורטים על שיעורי התמותה של 600 אלף תינוקות שנולדו ב-37 מדינות מתפתחות בין השנים 2000-1961, והצליבו אותם עם מידע על תפוצת הזנים המשופרים במקום ובשנת לידתו של כל אחד מילדים אלה. לאחר מכן הם בחנו את מידת המתאם בין שני מאגרי נתונים אלה על ידי שיטות סטטיסטיות מתוחכמות.
ממצאי המחקר, שהוא הראשון מסוגו בעולם בהיקף שכזה, הצביעו על קשר סטטיסטי מובהק בין שני סוגי הנתונים. במקומות שבהם התפשטו הזנים המשופרים בקצב גבוה יותר הייתה גם ירידה מהירה יותר בשיעורי התמותה, והחוקרים הצליחו לבודד קשר סיבתי בין שני המשתנים.
ד"ר פישמן אמר: "במחצית השנייה של המאה ה-20 הושקעו משאבים רבים בכל העולם במו"פ חקלאי, שהתמקד בפיתוח זנים איכותיים ומניבים יותר של מגוון יבולים חיוניים, כמו חיטה, אורז ותירס. בעקבות זאת עברו כ-60% משטחי הגידול בעולם המתפתח לגידול זנים משופרים.
המאמץ הגלובלי ותוצאותיו הניכרות מכונים "המהפכה הירוקה" בחקלאות. במקביל חל שיפור משמעותי בבריאות האוכלוסייה בעולם המתפתח, שבא לידי ביטוי, בין היתר, בירידה של יותר מ-50% בתמותת תינוקות בחמש השנים הראשונות לחייהם - מ-18% מכלל הילדים בשנת 1960 ל-8% בשנת 2000.
בעולם המדעי מתנהל ויכוח נרחב על הגורמים לשיפור הדרמטי בבריאות בתקופה זו. הגורמים האפשריים כוללים שיפורים בבריאות הציבור (חיסונים, שימוש באנטיביוטיקה וכו') וכן שינויים כלכליים ותזונתיים. החוקרים אומרים שסביר שלכל הגורמים הייתה תרומה מסוימת, אבל עד היום לא ידוע מה היה גודל התרומה של כל גורם. "במחקר שלנו ביקשנו לבדוק מהי תרומת המהפכה הירוקה לירידה בתמותת התינוקות. 'המהפכה הירוקה' מייצגת את אחד השינויים הגדולים ביותר שעברו על האנושות במאה ה-20, במיוחד בעולם המתפתח. הנחנו כי היבולים הגדולים יותר שהיא הביאה יכולים לשפר את רמת התזונה של נשים הרות וילדים כאחד, וכן להעלות את הכנסת משקי הבית ובכך לתרום בעקיפין לשיפור הבריאותי, וחיפשנו דרכים לבדוק השערה זו באופן אמפירי“, אמר ד"ר פישמן.
החוקרים נעזרו במאגרי מידע של מגוון ממשלות וארגונים כדי לאסוף נתונים על כ-600 אלף ילדים שנולדו בין השנים 2000-1961 בכ-20 אלף כפרים ב-37 ארצות מתפתחות – באפריקה, במרכז ודרום אמריקה, בהודו ובדרום מזרח אסיה. במקביל הם אספו נתונים על תפוצת הגידולים החקלאיים המשופרים בשנים אלה באזורים בהם נולדו הילדים.
כעת, על ידי הצלבה בין שני המקבצים של נתוני עתק, הם ביקשו לבדוק באיזו מידה, אם בכלל, פחתה תמותת התינוקות בעקבות הפצת הגידולים המשופרים באזורים מסוימים. החוקרים נעזרו במגוון שיטות סטטיסטיות כדי לבודד תרומה זו מתרומתם של גורמים אחרים, ומצאו קשר חזק ומובהק מאוד בין שני המשתנים.
ד"ר פישמן סיכם: "המחקר שלנו מוכיח את חשיבותו של המשך המו"פ החקלאי לשיפור בריאות האוכלוסייה בעולם המתפתח. הראינו שזנים משופרים, ששיפרו את התזונה וההכנסה וצמצמו רעב, הצילו את חייהם של עשרות מיליוני ילדים ברחבי העולם במחצית השנייה של המאה ה-20, ובוודאי אף שיפרו את בריאותם של עשרות מיליונים נוספים. אך האתגרים עוד לא תמו: מיליארדי בני אדם בכל העולם עדיין סובלים ממחסור במזון בכלל ובמזון עשיר ומזין בפרט, ושינויי האקלים, הגורמים לתופעות כמו מזג אוויר קשה, מחסור במים ומדבור, כבר פוגעים פגיעה קשה ביבולים בכל רחבי העולם. ממצאי המחקר שלנו מדגישים את הצורך בהמשך ההשקעה במו"פ חקלאי גם בעת הזאת, גם אם הדגשים השתנו בין המאה ה-20 למאה ה-21. מחובתנו להגדיל את כמותו ואיכותו התזונתית של המזון באופן שגם יצמצם את הפגיעה הסביבתית של הפעילות החקלאית. חשוב לציין כי ישראל מצטיינת בתחום המו"פ החקלאי, ועיני העולם המתפתח נשואות אלינו כמקור לחידושים חקלאיים חשובים, היום ובעשורים הבאים".
