אוניברסיטת תל אביב תשיק בקרוב את מרכז המחקר הרב תחומי לשינויי אקלים (Center for Climate Change Action), במטרה למציאת פתרונות מעשיים למשבר העולמי. המרכז החדש ינוהל במסגרת בית ספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר.
המרכז יפעל להקיף את הנושא 360 מעלות, ולנצל את הידע, המשאבים והיכולות בכלל הפקולטות בקמפוס (הנדסה, רפואה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ומדעי כדור הארץ, משפטים, מדעי החברה, מדעי הרוח ואומנויות). במסגרת כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמים בתעשייה, באקדמיה ובממשל, בארץ ובעולם לטובת פיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, קידום חקיקה והסדרת הרגולציה ועוד.
2 צפייה בגלריה
הפגנה נגד ההתחממות הגלובלית מהעולם
הפגנה נגד ההתחממות הגלובלית מהעולם
הפגנה נגד ההתחממות הגלובלית. ארכיון
(צילום: EPA)
כמו כן, המרכז החדש, יתמוך בפיתוח פרויקטים קיימים ויזומים, יעניק מלגות לסטודנטים, יפתח תוכנית עמיתים, יממן חונכויות והשתלמויות וישיק אקסלרטור בשיתוף עם גורמי תעשייה. בנוסף, מדי שנה המרכז יפרסם ניירות עמדה ויקיים כנסים בינלאומיים.
ההודעה על פתיחת מרכז מחקר רב תחומי לשינויי אקלים באוניברסיטת תל אביב, קורה כחודש לאחר הקמת ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, אמר: "אוניברסיטת תל אביב הנה שותפה לצורך של האנושות כולה להתמודד עם הסיכון של ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים. התמודדות כזו דורשת הסתכלות מהרבה נקודות מבט: טכנולוגית, חברתית, מוסרית, כלכלית, סוציולוגית, משפטית ועוד. מגוון התחומים העצום שיש באוניברסיטת תל אביב מאפשר הסתכלות רחבה כזו. המרכז האוניברסיטאי הרב תחומי החדש שיעסוק באתגרי שינוי האקלים, מצטרף לכמה מרכזים רב תחומיים שהקמנו בשנתיים האחרונות באוניברסיטה, ביניהם המרכז לבינה מלאכותית ומדע הנתונים, המרכז למלחמה במגפות, והמרכז למדע וטכנולוגיות קוונטיות".
2 צפייה בגלריה
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
בראש המרכז יעמוד פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב ע"ש פורטר, שהסביר כי "מחקר בסיסי זה טוב וחשוב, אבל מפני שאנחנו כבר יודעים שיש בעיה עם התחממות גלובלית, ואנחנו יודעים מהם הגורמים לבעיה, הגיעה העת למצוא פתרונות, מכל ההיבטים ומכל הדיסציפלינות. יש פתרונות טכנולוגיים שיגיעו מהכיוון של הנדסה ומדעים מדויקים, אבל יש גם פתרונות שיגיעו מכיוונים כמו רגולציה, מדיניות ציבורית ואפילו פסיכולוגיה. הרי לא צריך טכנולוגיה חדישה כדי לגייס את תמיכת הציבור לפעולה, ובלי תמיכה כזאת לא יישמו את הפתרונות הטכנולוגיים. מרכז הפעולה לשינויי אקלים יהיה שיתוף פעולה חוצה-קמפוס, יחד עם שותפים בהייטק, בתעשייה, בממשלה ובארגונים האזרחיים".
פרופ' פרייס הוסיף כי המטרה העיקרית של מרכז המחקר ושל האנושות בכלל היא לטפל קודם כל במקור הבעיה, כלומר בגזי החממה שהאדם פולט לאטמוספרה ועמידה ביעד של אפס פליטות חממה עד 2050, כפי שהגדיר אותו האו"ם. "יש לנו בסך הכול 30 שנה כדי למצוא פתרונות ולהגיע לאיזון גלובלי, ויש עדיין המון בעיות לפתור", מוסיף פרופ' פרייס. "דוגמה טובה לכך היא אנרגיה סולארית. זול יותר להפיק חשמל מפאנל סולארי על הגג מאשר מתחנת כוח שמשתמשת בדלק, בפחם או אפילו בגז טבעי, אבל את האנרגיה הסולארית צריך הרי להוביל לבתים של האנשים, וצריך לאגור את החשמל שנוצר גם בלילה, כלומר בסוללות, וצריך תשתיות שיובילו את האנרגיה למרכזי האוכלוסין. אנחנו צריכים להשקיע במציאת הפתרונות המעשיים היום, כדי להימנע מהתחזיות הקודרות מחר".