משבר הקורונה אילץ גם את המוסדות להשכלה גבוהה לעבור באופן פתאומי מהוראה פנים-אל-פנים אל הוראה מקוונת. צוות מחקר שכלל חברי סגל מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה באוניברסיטה, בחן את האופן שבו חוו סטודנטים וסטודנטיות, מרצים ומרצות את המעבר ללמידה המקוונת, את עמדותיהם לגבי הלמידה המקוונת ואת הגורמים שיכולים להסביר עמדות אלו.
(צילום: shutterstock)

במחקר השתתפו 5,292 סטודנטים וסטודנטיות מפקולטות שונות ומשלבים שונים בהשכלתם האקדמית וכן 527 מרצים ומרצות מן המניין ומן החוץ באוניברסיטת בן גוריון. הסקר נערך כמה שבועות מרגע המעבר להוראה מקוונת ולכן - אומרים החוקרים - הממצאים מוגבלים להלך הרוח באותה תקופת זמן. בין החוקרים שערכו את המחקר: ראש המחלקה לחינוך פרופ' אדם לפסטיין, פרופ' עידית כ"ץ, ד"ר אורטל סלובודין, ד"ר נגה סברדליק, ד"ר איתי פולק, ד"ר הללי פינסון וד"ר סראב אבו רביעה-קווידר.
בין היתר עולה מתוצאות המחקר כי למידה פנים-אל-פנים נתפסת על-ידי הסטודנטים והמרצים כיעילה יותר מלמידה מקוונת מבחינת קשב, השתתפות, עניין, הבנה ותחושת מסוגלות.
במהלך המחקר הסטודנטים התבקשו להשוות את איכות הלמידה המקוונת ללמידה פנים אל פנים על פי חמישה פרמטרים: ריכוז, השתתפות פעילה, הבנת החומר, רמת עניין, ועד כמה התלמידים הרגישו שהם מסוגלים להשלים בהצלחה את המטלות בקורס. בכל הפרמטרים, למעט האחרון, רוב סטודנטים מצאו יתרון ללמידה פנים אל פנים לעומת למידה מרחוק. ההבדל הגדול ביותר נמצא ברמת הריכוז.
רוב הסטודנטים/ות (87%) והמרצים/ות (95%) הסכימו על כך שהמעבר ללמידה מקוונת היה עדיף על הפסקת הלימודים בסמסטר ב' וכי המעבר להוראה מקוונת נעשה בצורה משביעת רצון. בנוסף, סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטות למדעי הבריאות, ההנדסה והטבע החזיקו בעמדות חיוביות יותר כלפי למידה מקוונת, בהשוואה לסטודנטים/ות מהפקולטות למדעי הרוח והחברה ולניהול.
פרופ' אדם לפסטיין, ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריוןפרופ' אדם לפסטיין, ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' אדם לפסטיין, ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון)
עוד עולה מהמחקר כי סטודנטים וסטודנטיות מקבוצות חברתיות מוחלשות (סטודנטים/ות ערבים או סטודנטים/ות שהם דור ראשון להשכלה גבוהה), וכן סטודנטים/ות בשנה הראשונה ללימודיהם, התקשו יותר לעבור להוראה מקוונת ומצאו אותה יעילה פחות בהשוואה לשאר הסטודנטים.
לצד שביעות הרצון מאיכות המעבר להוראה מקוונת, רוב הסטודנטים/ות (64%) והמרצים/ות (81%) היו מעדיפים לשוב להוראה פנים-אל-פנים ברגע שהתנאים הבריאותיים יאפשרו זאת.
כתוצאה מהאילוצים החדשים, חלק ניכר מהמרצים והמרצות ערכו שינויים מסוימים במטלות הקורס (35%), בדרכי ההערכה (33%) ובדרישות הנוכחות (28%). רק 3% מהמרצים/ות שינו את מטרות הקורס. רוב הסטודנטים והסטודנטיות הרגישו שהמרצים/ות שלהם היו רגישים וקשובים לצרכים שלהם והשקיעו מאמצים רבים לספק עבורם סביבת למידה שהיא משמעותית מצד אחד, אך גם גמישה ומותאמת, מצד שני.
פרופ' עידית כ"ץפרופ' עידית כ"ץ
פרופ' עידית כ"ץ
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון)

מהמחקר התברר כי מרצים ומרצות רבים שילבו אסטרטגיות הוראה סינכרוניות ואינטראקטיביות (הרצאה "חיה", חלוקה לחדרים, סקרים בזום) עם אסטרטגיות הוראה א-סינכרוניות במהלך ובין השיעורים (הרצאות מוקלטות, קריאת חומרים וכן הלאה). עם זאת, המחקר מצא כי היכולת של המרצה לספק עבור הסטודנטים/ות סביבת למידה רגישה, מערבת ואכפתית, הנה מנבא חשוב יותר של שביעות הרצון של הסטודנטים/ות ושל יכולתם להבין את החומר, מאשר אסטרטגיות ההוראה הספציפיות בהן בחר המרצה להשתמש.
עוד התברר כי יש שונות גדולה בין הסטודנטים (בתארים השונים, בפקולטות השונות ממגזרים שונים), בעמדות ובאיכות הלמידה בשיעורים מקוונים. לאור זאת, אומרים החוקרים, חשוב להציע פתרונות מותאמים שלוקחים בחשבון את הצרכים השונים של הסטודנטים. במיוחד אמורים הדברים לגבי סטודנטים בשנה הראשונה ללימודים וסטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות.