רשות נחל הקישון החלה היום (א') בעבודות פינוי של הצמח הפולש, פיסטיה צפה, או בשמו העממי "חסת המים" או "כרוב המים" מנחל גדורה (פוארה).

הצמח הפולש אותר על ידי אלון בן מאיר, ממונה הפיקוח ברשות נחל הקישון, בגדות נחל גדורה בתחום העיר קריית ביאליק (בין רחוב העמקים למתחם "ביג" קריית אתא) והתפשט כשטיח עלים צפוף שכיסה את מי הנחל לאורך של כ-500 מטרים. ברשות נחל הקישון אומרים כי זו השנה השנייה שבה נמצא הצמח הפולש באזור זה בנחל.
מרגע גילוי התפשטות הצמח במים פעלה רשות הנחל למגרו באמצעות מחפר (באגר) עם זרוע ארוכה, שלו הותקנה מסננת על הכף. באמצעות הכף והמסננת הוצא הצמח מן המים באופן יעיל. הצמחים שנלכדו בינות צמחיית הנחל הטבעית והגדות הוצאו באופן ידני בעזרת סירות קיאקים. כך שנערכה עבודה מדוקדקת וקפדנית להוצאת כל הפרטים. לאחר ייבוש הצמח הוא יפונה על ידי עיריית קריית ביאליק לאתר פסולת גזם מורשה.
2 צפייה בגלריה
הנחל נצבע בירוק
הנחל נצבע בירוק
הנחל נצבע בירוק
(צילום: רשות נחל קישון)
לצמח הפולש, פיסטיה צפה, עלים עבים ורכים היוצרים מראה של שושנת עלים הצפה על פני המים. שורשיו טבולים ומשמשים אותו לציפה. הצמח מתרבה באופן מהיר ומסייע להתרבות יתושים, ביניהם יתוש הטיגריס האסיאתי, מטרד הנושא נגיפים מסוכנים כמו קדחת הדנגי וקדחת הנילוס המערבי. היתושים מטילים ביצים בצדו התחתון של העלה ואילו חלקו הטבול של הצמח מהווה בית גידול לזחלים ולגלמים. בנוסף, קיימת השפעה שלילית של הצמח לבית הגידול בנחל. כתוצאה מכיסוי העלים מתחוללת ירידה בכמות החמצן המומס במים ונמנעת חדירת אור לגוף המים. בשל העדר החמצן במים מתים דגים ובעלי חיים נוספים ומתנוונת צמחיה טבעית אחרת, ש"חסת המים" מתחרה בה.
2 צפייה בגלריה
העבודות להוצאת המין הפולש מהנחל
העבודות להוצאת המין הפולש מהנחל
העבודות להוצאת המין הפולש מהנחל
(צילום: רשות נחל קישון)
בצמח הפולש נעשה שימוש באקווריומים של מים מתוקים ולהערכת אנשי המקצוע ברשות נחל הקישון יתכן שהצמח מצא דרכו אל הנחל כתוצאה מריקון מי אקווריומים. מנכ"לית רשות נחל הקישון, שרון נסים, אמרה: "מיגור צמחיה פולשת בנחל ובסביבתו היא פעילות מורכבת המחייבת היכרות וטיפול מהיר במפגע. הרשות פועלת למיגור המינים הפולשים כחלק משיקומו האקולוגי של הנחל. אנו פונים אל הציבור שלא לשחרר מיני חי וצומח לנחל ללא אישור הגופים המוסמכים. במקרים כאלו יש לפנות אלינו ו/או לרשות הטבע והגנים".
מהחברה להגנת הטבע נמסר, כי היעדר הטיפול המערכתי המונע בבעיית המינים הפולשים הוא מחדל מתמשך של המדינה, שמביא לנזקים בריאותיים, כלכליים וסביבתיים כבדים. "כבר בשנת 2016 הגישה החברה להגנת הטבע עתירה לבג"ץ נגד המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, בדרישה למנוע את המכירה של צמחים מים פולשים, ובהם את חסת המים, במשתלות, ולאסור את האחזקה וההפצה שלהן, אך המדינה גוררת רגליים ונמנעת מלפתור את הבעיה באמצעות תיקון חקיקה פשוט ונקודתי. עד אז, ימשיכו אזרחי ישראל לשלם בכסף ציבורי על הוצאת צמחי המים הפולשים מהנחלים, רק בשביל שאלה יחזרו לשם לאחר שימכרו במשתלות לכל דורש".