כמות המתאן שפולטת האנושות לאטמוספרה הגיעה לשיא של כל הזמנים, כך עולה ממחקר שבחן שינויים עולמיים בהיקף הפליטה של גז החממה. במחקר נמצא כי במהלך שנת 2017 נפלטו לאטמוספרה 596 אלף טונות של מתאן – 50 אלף טונות יותר מממוצע הפליטה בשנים 2006-2000. על פי הממצאים, הגורמים האחראים לעלייה קשורים בפעילות האדם, בעיקר חקלאות, ייצור פסולת ושימוש בדלקים מאובנים, בעוד שהיקף הפליטה ממקורות טבעיים נותר ללא שינוי. ריכוז המתאן באטמוספרה כיום גדול פי 2.5 מריכוזו בראשית המהפכה התעשייתית, לפי מדידות מתוך בועיות אוויר שהשתמרו בקרחונים.
תעשיית הבקר אחראית לחלק מפליטות המתאןתעשיית הבקר אחראית לחלק מפליטות המתאן
תעשיית הבקר אחראית לחלק מפליטות המתאן
(צילום: shutterstock)
אף שריכוז גז המתאן באטמוספרה קטן פי 200 ויותר מריכוז הפחמן הדו-חמצני, השפעתו כגז חממה משמעותית לא פחות, הודות לספיגת הקרינה הגבוהה שלו. כגז חממה, טונה אחת של מתאן שוות ערך ל-86 טונות של פחמן דו-חמצני, כאשר בוחנים את השפעתן לאורך תקופה של 20 שנה. בעשרות השנים האחרונות חלה עלייה רציפה בקצב פליטת המתאן ובריכוזו באטמוספרה, וכיום הוא גז החממה השני בתרומתו להתחממות כדור הארץ, אחרי פחמן דו-חמצני.
כדי לפתח תוכניות פעולה יעילות להתמודדות עם שינוי האקלים, אנו חייבים להבין ולכמת את מאזן המתאן העולמי. אך משימה זו אינה פשוטה כלל. קשה מאוד לחשב את קצב העלייה של ריכוז המתאן באטמוספרה, בגלל המגוון הרחב של מקורות פליטה שונים והחפיפה הגיאוגרפית ביניהם. קושי נוסף הוא השונות הרבה בתהליכים הטבעיים המסלקים את המתאן מהאטמוספרה, כגון התגובה שלו עם רדיקלים חופשיים באוויר.

תמונה מפורטת של פליטות המתאן

כדי להתמודד עם הקשיים האלה, חברו יותר מ-90 מדענים מתחומי מחקר שונים תחת המטרייה של ארגון "פרויקט הפחמן העולמי" (Global Carbon Project). באמצעות פיתוח של מודלים חישוביים חדשים, ביצוע מדידות אטמוספריות וחישוב היקפם של מאגרי מתאן יבשתיים, הצליחו החוקרים לייצר תמונה מפורטת של תרומתם של מקורות הפליטה השונים, טבעיים ומפעילות האדם, ושל השינוי בהיקף הפליטה של כל אחד מהם בעשר השנים עד 2017.
מהמחקר עולה כי האחראים הבלעדיים לעלייה בכמות המתאן שנפלטה ב-2017 לעומת הפליטה השנתית בעשור הקודם הם גורמים הקשורים לפעילות האדם, ובייחוד גידול בקר, הצטברות פסולת והפקה של גז טבעי. בעולם מצויות כיום כ-3.5 מיליארד פרות וחיות משק אחרות הפולטות מתאן כחלק מתהליך התסיסה במערכת העיכול שלהן, והן אחראיות לכחמישית מכלל פליטת המתאן בעולם. רוב פליטת המתאן מבקר מקורה בדרום אסיה, בדרום אמריקה ובאפריקה, בעוד שאירופה היא היבשת היחידה שנצפתה בה ירידה בפליטה זו, ככל הנראה הודות להפחתה במספר הפרות שהחקלאים מגדלים בשטחה, ובזכות מדיניות מתקדמת לטיפול בפסולת.
פרות בגרמניה. אירופה מובילה לטובה בתחוםפרות בגרמניה. אירופה מובילה לטובה בתחום
פרות בגרמניה. אירופה מובילה לטובה בתחום
(צילום: AFP)
אף שהאנושות היא מקור פליטה מרכזי, לרוב פליטת המתאן בעולם עדיין אחראית הסביבה הטבעית. המקור העיקרי לגז מתאן הוא אזורי ביצות, שקרקעיתן הענייה בחמצן משמשת בית גידול למיקרואורגניזמים הניזונים מחומר אורגני בתהליך תסיסה הפולט מתאן, בדומה לתהליך המתרחש בקיבתן של פרות. מלבד שטחי ביצה, מתאן רב נפלט גם בפעילויות גיאולוגיות, כמו "הרי געש של בוץ" (mud volcanoes) הנוצרים ממים לוהטים הפורצים מעומק האדמה. ואולם, בניגוד למקורות הפליטה הקשורים לפעילות האדם, היקף פליטת המתאן ממקורות טבעיים לא השתנה במהלך עשר השנים האחרונות.
קצב פליטת המתאן לאטמוספרה, ממקורות טבעיים וקשורים לאדם יחד, מתקרב לערכים שבבסיס התרחיש הקיצוני ביותר להתחממות כדור הארץ על פי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC). תרחיש זה מתייחס למצב האפשרי שבו בני האדם ממשיכים ב"עסקים כרגיל", ואינם נוקטים שום צעד כדי לצמצם את פליטת גזי החממה, והם ימשיכו להצטבר באטמוספרה לאורך המאה ה-21. לפי תרחיש זה, הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ תעלה ב-4.3 מעלות צלזיוס עד שנת 2100.
על פי הערכת האו"ם, עד שנת 2050 עתידה אוכלוסיית העולם לגדול בעוד שני מיליארד בני אדם, שצפויים להגדיל עוד יותר את צריכת הבקר העולמית ואת כמות הפסולת המוטמנת באדמה מדי שנה. העיסוק הרב בפחמן הדו-חמצני בשנים האחרונות דחק מעט את השיח על המתאן כגז חממה, אולם בלי נקיטת צעדים הנוגעים גם לו, התועלת שבצמצום שריפת דלקים מאובנים כדי להקטין את פליטת הפחמן הדו-חמצני תהיה חלקית בלבד.

אור אליאסון, מכון דוידסון לחינוך מדעי