מלונית הקורונה באשקלון
(צילום: בראל אפרים, שירי מיכאלוביץ')

330 חולי קורונה מאומתים שוהים כיום במלונית הקורונה "הרלינגטון" באשקלון. הם מגיעים מכל המגזרים ומכל רחבי הארץ. עוד בדרכם אל המלונית מתקשרים אליהם מחמ"ל המלון שמופעל על ידי חיילות מילואים של פיקוד העורף. הן שואלות כל חולה על הרגישויות וההעדפות שלו במשטרה לשבץ לו שותף מתאים לחדר ולדאוג לכל צרכיו.
"אנחנו מתמודדים עם סיטואציות לא רגילות. המלון הוא איזשהו מקום ביניים. מצד אחד הוא לא בית חולים, מצד שני הוא לא בית מלון", אמרה עו"ד עדי שוחט, שהתייצבה לשירות מילואים במלונית. "האורחים כאן לא מקבלים את כל הפסיליטיז של המלון, יש כאן כל מיני הגבלות שצריך לעמוד בהן, וזה יוצר חיכוכים, אבל אנחנו לרוב מנסים".
מלונית הקורונה "הרלינגטון" באשקלוןמלונית הקורונה "הרלינגטון" באשקלון
אימון במלונית הקורונה באשקלון
(צילום: דובר צה"ל)
מלונית הקורונה "הרלינגטון" באשקלוןמלונית הקורונה "הרלינגטון" באשקלון
מלונית הקורונה "הרלינגטון" באשקלון
(צילום: מלון "הרלינגטון")
חברתה לשירות המילואים, זוהר ציפורי, שיתפה: "אנשים פה בהתחלה בפאניקה. אתה חולה קורונה, אתה לא באמת יודע מה זה אומר ואיך להתמודד עם זה. המטרה שלנו בסופו של דבר היא להרגיע את האנשים. להגיד להם 'הכול בסדר, אתם באים למלונית הבראה. זה לא שעכשיו אתם הולכים להיות פה ואף אחד לא יתייחס אליכם. אנחנו זמינים'. ההגבלה היחידה בינינו זה הטלפון, אבל זה מספיק".
כשמגבלות השפה מפריעות, המילואימניקים דואגים לחוברות מידע מתורגמות עם כל מה שהחולים צריכים לדעת, ומנסים לתת מענה לכל צורך שיש לשוהים. כך למשל, כשהגיעה למלון קבוצה של 30 עולים חדשים מאתיופיה שלא ידעו לדבר עברית, הביאו להם חוברת מידע באמהרית ואוכל ממסעדה אתיופית מסורתית באשדוד.
"אנחנו מנסים לצפות את הצרכים ולתת מראש מענה לכמה שיותר אוכלוסיות, כדי שכשנגיע לסוג של אירוע נהיה ערוכים", אמר עזרא היידו, קצין אוכלוסייה של מלונות הקורונה במחוז דרום של פיקוד העורף. "כשאדם מגיע למלון כל החיים שלו נשארים מאחור – העבודה שלו, המשפחה שלו, זה משבר פסיכולוגי".
מלונית קורונה באשקלוןמלונית קורונה באשקלון
"ההגעה למלונית היא משבר פסיכולוגי". עזרא היידו
(צילום: בראל אפרים, שירי מיכאלוביץ')
אנשי פיקוד העורף הם גם הכתובת לסיוע גם במקרים קשים ומורכבים. "היה בחור שהתקשר לקבלה וביקש שמישהו יבוא לעשות איתו את מנהג הקריעה, כי הוא עכשיו רואה את הלוויה של אבא שלו בזום", סיפר היידו. "מיד יצרנו קשר עם מישהו בקומה שלו שיבוא להיות איתו, שמרנו איתו על קשר ודאגנו לו לתנאים של מעין 'שבעה' במלון".
במקרה אחר הגיע למלון זוג עולים מבוגרים מצרפת לא דוברים עברית. המצב של הבעל החמיר ופינו אותו לבית החולים והאישה נשארה לבדה במלונית. "אחרי יומיים הבת הגיעה לספר לאמא שלה שהמצב ממש קשה, אבל היא לא יכלה להתקרב אליה. אחרי יומיים הבעל נפטר והיינו צריכים לדאוג לה שתיפרד ממנו בבית החולים ולתמוך בה נפשית, כשהיא בעצמה חולת קורונה".
לצד אנשי פיקוד העורף פועלים במקום גם העובדים הקבועים של המלון. "ההתייחסות שלנו לאורחים היא כמעט כמו לכל אורח רגיל שהיה מגיע לכאן בשגרה, למעט הדברים הטכניים שאנחנו, לצערנו, לא יכולים לספק להם בגלל המגבלות. אבל המטרה שלנו היא לייצר להם שגרה ותנאים שיאפשרו להם החלמה הכי טובה", אמרה מנכ"לית המלון שירי מיכאלוביץ'.

"בהתחלה מקבלים הלם, אבל אז מתרגלים"

למרות שלא ניתן להרגיש לגמרי בחופשה, צוות המלון ואנשי פיקוד העורף מנסים להנעים את השהייה של חולי הקורונה כמה שניתן. כך למשל, הוצב מקרן עם מסך באחד מאולמות המלון כדי שיוכלו לראות סרטים והמלון סיפק לשוהים משחקי חברה. בנוסף, נערכו הופעות של אמנים מוכרים ואהובים להנאת החולים שזכו להופעה חיה.
מלונית הקורונה "הרלינגטון" באשקלוןמלונית הקורונה "הרלינגטון" באשקלון
סוכה במלונית הקורונה. ניסיון להנעים את ההחלמה
(צילום: מלון "הרלינגטון")
"בהתחלה מקבלים בום של בהלה, אבל אחר כך הסתגלתי למקום כשראיתי פנים מוכרות", סיפרה פנינה מיארה מקריית גת, שנאלצה להשאיר בבית את בעלה שנמצא בקבוצת סיכון ולהתפנות למלונית אחרי שנדבקה בנגיף. "יש פה המון חבר'ה צעירים שעושים שמח ואווירה טובה. בשבילי, להיות פה במצב הזה, זה הרבה יותר טוב מלהיות בבית".
ביום יום מקסים רוגוב הוא אח במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב. אחרי שנדבק בקורונה הוא פונה בערב יום הכיפורים למלונית באשקלון כדי לא לסכן את הוריו שבקבוצת סיכון. "אני אדם חברותי אז לא חששתי מהמלון, אבל עדיין אתה מגיע למקום חדש ולא נמצא בבית".
מלונית הקורונה "הרלינגטון" באשקלוןמלונית הקורונה "הרלינגטון" באשקלון
חדר במלונית
(צילום: מלון "הרלינגטון")
"כשהגעתי הייתי חלש אבל הצהרתי שאני אח במקצועי ואם צריך עזרה אני אשמח לעזור, אבל עדיין לא ביקשו ממני עזרה", הוסיף. "בימים הראשונים כשאנשים לא הרגישו טוב הם התייעצו וביקשו עזרה, מצאתי את עצמי מטפל באנשים שמתקשים בכך. כמובן שאם המצב של אחד החולים מחמיר והוא נדרש לפינוי אני עוזר להכין אותו מבפנים. באיזשהו מקום אני ממלא את החוליה החסרה מהצד של הצוות".

"עזבתי את העבודה והבית ובאתי לכאן"

כל החיילים שמתפעלים את המקום הם אנשי מילואים שהתייצבו כשקראו להם, אפילו במחיר של הפסד עבודה. עו"ד שוחט, למשל, השאירה את המשפחה והעבודה בתל אביב וירדה דרומה.
"אני כאן כבר שבוע ואשאר עד סוף החודש. עזבתי את העבודה, הבעל והבית ובאתי לכאן", סיפרה. "בעבודה פחות אוהבים את הרעיון, אבל אין מה לעשות, יש אילוצים. אני מאוד שמחה שאני פה, זו חוויה מאוד מאתגרת".
זוהר ציפורי הגיעה לאשקלון מעמק חפר. "אני מלצרית ונמצאת עכשיו בחל"ת", היא מסבירה את ההתייצבות המהירה שלה. "אני מרגישה שזה מאוד משמעותי. נתקלים פה בסיטואציות שלא הייתי נתקלת בהן בבית".
מלונית קורונה באשקלוןמלונית קורונה באשקלון
עו"ד שוחט במלונית. "חוויה מאתגרת"
(צילום: בראל אפרים, שירי מיכאלוביץ')
גם המפקד היידו הוא איש מילואים. בשגרה הוא מרצה לפסיכולוגיה וחינוך ויועץ משפחתי. הוא השאיר בבית שישה ילדים ושלושה נכדים והתייצב למילואים. "אני כבר 29 שנה במילואים, מתוכם 22 בחי"ר, ובחרתי להמשיך להתנדב במילואים כקצין התנהגות אוכלוסייה. כשנקראתי לדגל ביולי שמתי הכל בצד, ומאז אני כאן".
הפעילות במלונית הקורונה, של אנשי פיקוד העורף והעובדים במקום, משמעותית מאוד גם עבור המלון. "הצלחנו להשאיר בערך 25-30 אחוזים מהעובדים, למרות שהמסגרת מצומצמת. נכון שאנחנו לא מצליחים להפעיל אותו במתכונת המלאה ולשמר אותו כמו שהוא היה צריך להיות בשגרה, אבל אין ספק שהפרויקט הזה הוא סוג של חבל הצלה למלון", אמרה המנכ"לית מיכאלוביץ'.
"עכשיו זה כבר נמצא במקום שהוא מעבר לפן הכלכלי, יש כאן המון התגייסות של כל הצוותים", הוסיפה. "אנחנו פשוט מרגישים שזו משימה לאומית, וזו לא קלישאה".