עולה, יורד ושוב עולה: בשל הסגר, שהחל בערב ראש השנה, לא נוכל לנפוש בכינרת בתקופת החגים, אך לפחות נוכל להתנחם בעובדה שהמפלס ערב השנה החדשה ועונת הגשמים הוא הגבוה ביותר ב-27 השנים האחרונות בתקופה זו של השנה.

מנתוני איגוד ערים כינרת עולה כי המפלס עומד על 209.645- מתחת לגובה פני הים ולכינרת מלאה חסרים 0.845 מטרים. בנוסף, המפלס גבוה ב-3.355 מטרים מהקו האדום התחתון.
לרגל ראש השנה ערכנו השוואה על המפלס ב-50 השנים האחרונות כפי שנמדד באמצע חודש ספטמבר. מהנתונים עולה רק ב-1992 וב-1993 המפלס היה גבוה יותר ב-16 בספטמבר. למעשה, המפלס בתקופה זו של השנה גבוה בכ-3.3 מטרים יותר מזה של 2017.

כשעוד היה מותר לנפוש. הכינרת, בחודש שעבר
(צילום: ירדן נקש, איגוד ערים כינרת)

המפלס הנמוך ביותר נרשם ב-1 בדצמבר 2001, בתום סדרה של כמה שנות בצורת ויובש. המפלס עמד אז על 214.87- מטרים. מפלס זה נקבע כקו השחור - שאסור לרדת מתחת אליו. פעם נוספת שבה התקרב המפלס לגובה המירבי היה בשנת 2004 - אז היו חסרים לכינרת מלאה 37 ס"מ בלבד. כלומר, בתוך כשנתיים זינק גובה המפלס ביותר מ-5.5 מטרים.

קו אדום, קו שחור

208.8- מטרים: הקו האדום העליון, כך לפי אתר המשרד להגנת הסביבה, הוא רום מפלס הכינרת המרבי. אם הכינרת תעלה מעל למפלס זה, ייגרמו הצפות לאורך חופי הכינרת, כולל בטבריה וביישובים האחרים. לכן, כאשר מפלס הכינרת מתקרב לקו העליון, פותחים את סכר דגניה ומשחררים מים מהכינרת לכיוון ים המלח.

חופי הכינרת ריקים בצל הקורונהחופי הכינרת ריקים בצל הקורונה
אין שירותי הצלה. הכינרת בחג
(צילום: שמיר אלבז)

213- מטרים: הקו האדום התחתון הוא מפלס הכינרת המינימלי. הקו האדום התחתון של הכינרת נקבע משיקולים אקולוגיים, קיים חשש שירידת מפלס הכינרת נמוך יותר מהקו האדום התחתון עלולה לגרום לשינויים במערכת האקולוגית של הכינרת, שייפגעו באיכות המים.
214.87- מטרים: בעקבות רצף של שנות בצורת נאלץ מנהל רשות המים במשך השנים להוריד את מפלס הכינרת מתחת לקו האדום התחתון בדצמבר 2001 הגיע מפלס הכינרת למפלס שפל של 214.87- מטרים. המפלס הנמוך ביותר שנמדד אי פעם בכינרת, והוא כונה "הקו השחור". לפי המשרד להגנת הסביבה, מתחת למפלס של 215.5- מטרים אין אפשרות טכנית לשאוב מים מהכינרת באמצעים הקיימים.