לפני חמישה חודשים יאיר לביד (47), נשוי ואב לשלושה, הוצא לחל"ת ומאז הוא נמצא בבית. חברת ההגברה והתאורה שהוא מנהל הפסיקה לפעול בשל הגבלות הקורונה וכמו יתר אנשי האירועים והבמה הוא מצא עצמו ללא פרנסה וללא אופק תעסוקתי. כעת, מעבר לאתגרים הכלכליים, לביד מתאר אתגרים נפשיים שגם עליהם הוא לא מקבל מענה מהמדינה.
"זו התמודדות מאתגרת", הסביר לביד. "אני חווה קשיים ואתגרים מטורפים, לילות בלי שינה וחששות גדולים לעתיד. היעדר הטיפול הנפשי הוא חלק בלתי נפרד מכישלון המדינה בטיפול בקורונה. אנחנו צריכים לקבל עזרה כלכלית ואנחנו לא מקבלים אותה. אנחנו צריכים לקבל עזרה תעסוקתית ואנחנו לא מקבלים אותה. ואנחנו צריכים לקבל עזרה נפשית וגם אותה אנחנו לא מקבלים. זה רק מקשה עוד יותר על ההתמודדות היומיומית שיש לנו פה".
גם לפני הקורונה מצבה של הפסיכולוגיה הציבורית היה בכי רע. דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני כחודשיים חשף שזמן ההמתנה לאבחון ראשוני ולטיפול שאחריו עומד על 12 עד 16 חודשים. המשמעות, על פי ההערכות, היא שעל כל מטופל שהצליח להגיע לטיפול יש בין 20 ל-30 אנשים שהתייאשו ופנו לפסיכולוג פרטי או שוויתרו לחלוטין על קבלת טיפול.
"נקלעתי למצוקה ובסוף הלכתי באופן פרטי, על חשבון אוכל"
"המצב בתקופה האחרונה היה לא פשוט", מספר בועז חזן (62) מתל אביב, הבעלים של חומוס המשורר. "לבת זוגי יש גן ילדים שנסגר בגלל המצב והעבודה בחומוסייה ירדה לעשרה אחוז. התחילו להיערם חובות. יש גם את ההיבט הפיננסי, אבל יש גם את ההיבט הפסיכולוגי הנפשי. נקלעתי למצוקה ובסוף הלכתי באופן פרטי לכמה שיחות עם מישהו שעזר לי להתאפס. אבל זה היה על חשבון דברים אחרים. ניתקתי את המזגנים בבית, הקניות שאנחנו עושים, הבסיס שלהם זה לחם, אני מביא פיתות וחומוס מהחומוסייה, כמעט לא קונים אוכל. כמו שנותנים סיוע כלכלי ראוי שיתנו סיוע נפשי".
ירדן מנדלסון, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית וממובילות מטה המאבק על הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, מכירה היטב את המצוקה. "כשאנשים פונים אלינו ואנחנו נאלצים לדחות אותם, לומר להם לחזור עוד שישה ושבעה ושמונה חודשים, המבט השבור בעיניהם רודף אותנו", היא מספרת. "הורים לילדים שפונים אלינו, אנשים שנמצאים עכשיו במשבר, כולם נידונים להחרפה במצבם כי אנחנו לא יכולים לסייע להם. ברגע האמת אנחנו לא שם. אם לא נשטח את עקומת הנפש אז גם אם משבר הקורונה עצמו ייפתר, הוא ילווה אותנו עוד הרבה זמן כי במערכה החשובה על ריפוי הנפש – הפסדנו".
(צילום: משי בן עמי)
