לקראת כינוס קבינט הקורונה היום (ב') אומרים במטה לביטחון לאומי (מל"ל) כי הצעדים שננקטו עד היום לא הובילו לשינוי כיוון במגמת התחלואה, לכל היותר להתייצבות. במל"ל אומרים שאי אפשר להמשיך במצב הקיים של "הליכה על פי תהום". אחת האפשרויות שהעלו היא סגר קצר שייאפשר חזרה ללימודים לצד אפשרויות אחרות מקלות יותר שבהן תומך פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו.
סגר בשכונת רוממה בירושליםסגר בשכונת רוממה בירושלים
סגר בשכונת רוממה בירושלים. ארכיון
(צילום: יואב דודקביץ)
המל"ל מציע לקבוע יעד של פחות מ-400 נדבקים ביום עד 1 בספטמבר כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים, ואחר כך להגיע אל מתחת ל-100 נדבקים חדשים ביום.
גמזו: "אסור לנו כרגע להיות פזיזים"
(צילום: לע"מ)

לעומת המל"ל, פרויטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, ממליץ על סגרים דיפרנציאליים על יישובים אדומים והקלות על יישובים ירוקים בדגש על יותר הקלות למקומות פתוחים ופחות למקומות סגורים.
השרים עשויים להמליץ על מכסה באחוזים למקומות סגורים וידונו גם בהצעתו של השר יזהר שי לסגרים ליליים. כמו כן ידונו בהמלצתם של פרופ' גמזו ומשרד הבריאות לבטל את הסגר החלקי בסופי שבוע ולאפשר את פתיחתם מחדש של מרכזי הקניות (שנפתחו בחלקם בסוף השבוע בצעד של מרד).
מצגת היעדיםמצגת היעדים
החלופות שיוצגו לשרים. מתוך המצגת של המל"ל
במצגת שהופצה הבוקר לשרים, מציג המל"ל ארבע חלופות:
1. הסתפקות בצעדים הקיימים - מניעת התקהלויות, עטיית מסכות, שמירת מרחק, ללא לחיצות ידיים.
לפי המצגת, בחירה בחלופה הזו עלולה להביא לדשדוש מתמשך לאורך זמן רב, ואף לחשש מאובדן שליטה. "המחירים", של חלופה זו, כך נכתב, הם: "תמותה, שחיקת מערכת הבריאות, מדיניים, כלכליים, חברתיים".
2. הגבלות מקומיות חמורות באזורים האדומים.
לפי המצגת, אפשרות זו עלולה להביא להגברת המתח הפנימי במדינה. עוד מובהר כי היא דורשת משאבים רבים לצורך אכיפה.
3. הוספת צעדים ארציים שפגיעתם המשקית נמוכה.
לפי המצגת, גם אפשרות זו עלולה להביא להגברת המתח הפנימי במדינה, וגם היא דורשת משאבים רבים לצורך אכיפה.
4. הגבלות ארציות רחבות ("סגר") - ריכוז מאמץ לזמן קצוב, ניצול המחצית השנייה של אוגוסט, חזרה לחגים ולשנת הלימודים, ולאחר מכן - פתיחת ישראל לעולם.
רוני גמזורוני גמזו
המלצות שונות מאלו של המל"ל. הפרויקטור, פרופ' גמזו
(צילום: לע"מ)

עלייה בתחלואה - וגם בתמותה

בתמונת המצב שהפיץ המל"ל לשרים נכתב, כאמור, כי העלייה בתחלואה נמשכת. לפי המצגת, בשבוע האחרון בממוצע אובחנו 1,562 נדבקים ביום - ושיעור החיוביים הממוצע בבדיקות הוא גבוה ועומד על 7.5%. עם זאת, יש התייצבות בקצב הגידול.
מספר החולים הקשים יציב ועומד, על פי המצגת, על 330. ביום מתווספים בממוצע עוד כ-45 חולים קשים, בעוד ש-43 חולים קשים נגרעים מהקטגוריה (חולים שמצבם השתפר, או שהם מתו). מספר המונשמים גם נשאר יציב, אך מספר המאושפזים בעלייה.
בתמותה, עם זאת, חלה עלייה. על פי המצגת, בשבוע החולף מתו 68 חולי קורונה, ובסך הכל עומד מספר הנפטרים נכון לזמן כתיבת המצגת של המל"ל על 532. מדובר על 0.7% מהנדבקים.
עוד מצוין במצגת כי הפיזור הגיאוגרפי של התחלואה רחב, וכי מוקדי התחלואה הבולטים הם יישובים ושכונות מהמגזר החרדי והמגזר הערבי. טווח גילאי החולים רחב גם הוא, והגיל החציוני של החולים הוא 28.

נתניהו: "חייבים להוריד את מספר החולים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח הישיבה כי "רמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם. אלה החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שבשבועיים האחרונים בערך, אנחנו נמצאים ב'פלאטו', גם אחרי שמתקננים ומשנים את שינוי הבדיקה ומספר הבדיקות בסופי שבוע, עדיין אנחנו כנראה ב'פלאטו'. מספר החולים הקשים מצטבר באופן איטי, אך לא באופן כזה שברגע זה הוא מאתגר את המערכת".
נתניהוה הוסיף כי "מספר המתים בשבוע החולף, היה 68 וזה עולה. זה עולה במדינת ישראל, וזה יכול לעלות למספרים גדולים. אנחנו מעריכים שאנחנו לא יכולים להישאר במספר כזה. קודם כל, נתוני התחלואה עלולים לעלות. צריך גם אמצעים דיגיטליים, וגם אמצעים אנושיים כדי לתפוס ולהתחקות אחרי שרשראות ההדבקה. זה מגיע למספרים שאנחנו לא נוכל לעמוד בהם, אז במקביל לבניית היכולת לקטוע את שרשרת ההדבקה, אנחנו חייבים להוריד את מספר החולים".
נתניהו הוסיף כי "אנחנו גם צריכים לקחת בחשבון שאנחנו בחודש אוגוסט, ובחודש ספטמבר אנחנו אמורים להתחיל את שנת הלימודים. הדברים האלה מתנקזים יחד למשימה הגדולה של הורדת עקומת התחלואה, תוך כדי בניית מכון קטיעה. אלו שתי המשימות הגדולות שלנו".