פרופ' לוי: "להחמיר את הצעדים, אנחנו בריצת אמוק"
(אורי דוידוביץ)
רק צעד ממושך כמו סגר למשך כחודש המלווה בהגבלות מותאמות מביא לתוצאה של ירידה בתחלואה. כך נקבע בסקירה שפרסם בצהריים (יום ה') מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן. הסקירה פורסמה זמן קצר לפני כינוס קבינט הקורונה שידון בארבע חלופות, בהן גם סגר מלא בכל תקופת החגים. כמו כן, במשרד הבריאות מעריכים כי בקצב התחלואה הנוכחי יידרשו יותר מ-90 יום להגעה ליעד של 400 חולים חדשים ביום.
● לעיון בסקירת אמ"ן על סגרים - לחצו כאן
סגר בשכונת רוממה בירושליםסגר בשכונת רוממה בירושלים
סגר בירושלים. ארכיון
(צילום: יואב דודקביץ)
"ככלי להפחתת קצב ההדבקה, סגר הוא כלי מוכח – כאשר נמשך מספיק זמן ומתקיימים התנאים למימושו (יכולת התקיימות האזרח תחת מגבלות התנועה והריחוק, ונכונותו לממשן). ברוב המקרים בעולם, התחלואה ירדה לרמה הרצויה לאחר כמה שבועות. אולם, משך זמן זה, תחת מגבלות תנועה, גוזר גם עלויות גבוהות על החברה והכלכלה באזור . בנוסף, קיימת רגישות למועד הפעלתו של סגר במקרה של התפרצות (R גבוה)", נקבע בדו"ח. עוד נטען כי ככל שמהירות התגובה גוברת, נחסכת הרבה יותר תמותה, ומקוצר משך הזמן לחזרה לרמות תחלואה נמוכות.
מבדיקת סגרים שהוטלו ברחבי העולם עולה כי "סגרים או הגבלות כלליות ונרחבות על התנועה וההתכנסות שמטרתם הורדת קצב ההדבקה באוכלוסייה מתאפיינים במבט לטווח ארוך (הורדת התחלואה, ושמירה על תחלואה נמוכה לאורך זמן), ולרוב מופעלים לאחר עלייה משמעותית בהדבקות במדינה/אזור, לאחר שצעדים אחרים נוסו לא השיגו את המטרה הרצויה.
להתנהגות הציבור חשיבות משמעותית, ולכן הטמעת תמונת המצב וחומרת ההתפרצות מאפשרת לציבור להיערך ואף לנקוט בצעדי ריחוק עוד טרם הכרזת סגר באופן פורמלי. "על כן, הצלחת סגר תלויה, בין היתר, בהיערכות אליו ובמימוש צעדי הסברה, אכיפה, וסיוע כלכלי", נכתב.
בדו"ח מצוין עוד כי "ברוב המדינות ההגבלות בגל השני לא הגיעו לרמה של 'עוצר' (איסור יציאה מהבית) כפי שהיה נהוג בחלקן בתחילת המגפה, אלא נותרו בגדר הנחיות להימנע מיציאות בלתי חיוניות, ולעבוד/ללמוד מהבית ככל שמתאפשר.
"ברוב הפעמים גם היו הגבלות על בתי עסק, מסעדות ושאר מוסדות פנאי, שחויבו לסגור באופן גורף או רק במהלך שעות הלילה. בנוסף, בחלק מהמדינות היו הגבלות על טווח התנועה המותר לאזרחים, לדוגמא לשם מניעת מעבר בין ערים".
"השימוש בסגר", נכתב בדו"ח, "נעשה לא רק כצעד רחב למניעת התחלואה ברמה הארצית, אלא גם ככלי נקודתי יותר למניעת התפרצויות עתידיות הצפויות לקרות באירועים שונים הכוללים התקהלויות. אירועים אלו כוללים חגים דתיים או לאומיים; פסטיבלים רבי משתתפים; הדבקות בקרב צעירים במקומות בילוי ועוד.
"ממילא, מטרתו של סגר שכזה היא לא מניעת הדבקה לאורך זמן, אלא מניעת ההדבקה במיקוד זמן מסוים, אירוע מסוים ואוכלוסיה מסוימת. כך, סגרים אלו התאפיינו במשך קצר יותר (כתלות בסוג ההתפרצות אותה ביקשו למנוע) ובהגבלות ממוקדות יותר אשר נועדו למנוע מנהג מסוים (כמו אכילת ארוחת חג במשותף) או התנהגות מסוימת (כמו חגיגות צעירים במהלך הלילה)".

בדרך לסגר בחגים? ריאיון עם ראש מועצת עמנואל
(אורי דוידוביץ, עידו ארז)

מנכ"ל משרד הבריאות: "אם הולכים לסגר - הוא יימשך חודש"

שלשום, בישיבת "זום" בין בכירי משרד הבריאות ובהם השר יולי אדלשטיין והמנכ"ל פרופ' חזי לוי למנהלי בתי החולים, אמר לוי כי אם יוטל סגר גורף, הוא ייארך זמן ממושך: "אם הולכים לסגר – הוא יימשך חודש".
זו הייתה למעשה ההערכה הראשונה שניתנה עד כה לגבי מסגרת הזמן של סגר כללי, שכן עד כה דובר על הגבלות בתקופת החגים ללא קביעת משך הזמן שלהן. גורמים שהשתתפו בישיבה טענו כי קיבלו מלוי את הרושם לפיו סגר שכזה, אם יוטל, עשוי להימשך אף יותר מחודש.
הדיון בקבינט הקורונה שיתקיים היום צפוי להיות מכריע בשאלת הסגר הכללי, זאת במקביל לבחינת אפשרויות למגבלות אחרות במהלך תקופת החגים.
בריאיון לאולפן ynet מוקדם יותר היום אמר מנכ"ל משרד הבריאות כי ימליץ לקבינט הקורונה על הגבלות רוחביות קשות כולל סגירת מערכת החינוך בחגים: "במצב שאנו נמצאים אנחנו צריכים לסגור את הפעילות לתקופה מוגבלת, עם כל הקושי, אנחנו עם 4,000 מאומתים היום, לאן אנחנו רוצים להגיע?".
בביקורת מרומזת על מתווה הרמזור, אמר כי ההגבלות הדיפרנציאליות לא הורידו את התחלואה, "ולכן צריך לעשות משהו דרסטי יותר". הוא נשאל בריאיון האם הוא מרגיש ששיקולים פוליטיים גברו על החלטות ענייניות: "בחלק מההחלטות נכנסו שיקולים פוליטיים של ציבור זה או אחר. ללא ספק".
הוא הזהיר מפני ירידה באיכות הטיפול בבתי החולים בגלל הקושי, העומס והשחיקה: "אנחנו בריצת אמוק עם עלייה בתחלואה, עלייה במונשמים, אנחנו הולכים וצוברים יותר ויותר חולים בבתי החולים, דבר שמקשה מאוד על הטיפול", אמר פרופ' לוי.
"אני לפחות חושב שצריך ללכת לצעדים מחמירים ולהגבלות רוחביות קשות. הצעדים שאנחנו מציעים הם לכל התקופה, יש שאומרים שהגבלת תנועה תהיה מערב חג עד צאת החג. אני חושב שנצטרך לנקוט צעדים חמורים יותר, מכיוון שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך בתחלואה כזאת כי בקרוב יכול להיות שנגיע למקום שלא יהיה מענה מספק טוב", הוסיף. עוד הזהיר כי ההפגנות בבלפור הן "מנוע להגברת ההדבקה", והדגיש "אמליץ לסגור את מערכת החינוך בחגים".
על הביקורת על משרד הבריאות אמר לוי כי "אנחנו לוקחים אחריות. ישראל חיה כמעט רגיל מהגל הראשון. לא הקפדנו לשמור, וזה נותן את אותותיו בהחלט. ההתמודדות עם התחלואה מתחילה גם בהתנדבות של כולם, כל אחד מאיתנו".

יולי אדלשטיין: "צריך לדעת שאין ניסים, אם הכל פתוח ואנחנו מתנהלים כרגיל ואין מסכות והגבלות, אז גם יש לתוצאות"יולי אדלשטיין: "צריך לדעת שאין ניסים, אם הכל פתוח ואנחנו מתנהלים כרגיל ואין מסכות והגבלות, אז גם יש לתוצאות"
תומך בסגר מלא בחגים.אדלשטיין
(צילום: לע"מ)

אדלשטיין נוטה לסגר מלא בתקופת החגים, כולל במקומות העבודה

בתוך כך, שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר כי הוא תומך בעוצר קבוע לכל תקופת החגים, איסור מוחלט להתקהל, מקומות העבודה ומערכת החינוך ייסגרו והמגזר הציבורי יעבור למתכונת חירום. הוא יציג את עמדתו בקבינט הקורונה שיתכנס ב-14:00 לנוכח העלייה החדה ברמת התחלואה שהגיעה לכמעט 4,000 חולים חדשים ביום. עוד שלוש חלופות פחות מחמירות יוצגו בפני הקבינט.
"סגר היה הפתרון הקל בתחילת הדרך", אמר אדלשטיין ל-ynet, "לכן עשיתי הכול כדי להימנע ממנו. לצערי, מדינת ישראל שועטת למספרים בלתי אפשריים במאומתים, בחולים הקשים ובמונשמים. מערכת הבריאות לא ערוכה למצב הזה לאחר שהורעבה עשרות שנים. אנחנו חייבים לעצור את התחלואה, אין ברירה אלא לשקול סגר שילווה מצד אחד באכיפה הדוקה וקפדנית, ומן הצד השני בהיענות ציבורית לכל ההנחיות וההגבלות".