מראה לא שגרתי באחד הכבישים המרכזיים בצפון הארץ: מקווה טהרה בן 2,000 שנה, השוקל מעל ל- 57 טונות, הונף היום (ג') על ידי מנוף באזור צומת המוביל שבו התגלה, הועמס על משאית והועבר למשכן הקבע שלו בקיבוץ חנתון.
העברת מקווה הטהרה העתיק
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

בחודש יוני, במסגרת הקמת מחלף בצומת המוביל בגליל התחתון על ידי חברת נתיבי ישראל, חשפו ארכיאולוגי רשות העתיקות שרידים של חווה חקלאית מתקופת בית המקדש השני ובהם מקווה טהרה מפואר. זוהי החווה החקלאית היהודית הראשונה שהתגלתה בגליל.
מנהלי החפירה, עבד אבראהים וד"ר ואליד אטרש מרשות העתיקות, סיפרו שהמקווה הוא מטיפוס קדום הקרוי "ירושלים" - בעל כניסה צרה וגרם מדרגות רחב, מטויח בטיח המאפיין מקוואות מתקופת בית המקדש השני. החווה החקלאית שהמקווה התגלה בתחומה, התקיימה עד שנהרסה ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה. היא שוקמה ונבנתה מחדש והמשיכה להתקיים לאורך התקופה הביזנטית – עד למאה ה-6 לספירה. "קיומו של מתקן טהרה מעיד שתושביה של החווה היו יהודים, שקיימו אורח חיים דתי ומסורתי, ונהגו לשמור טהרה כמצוות התורה", קבעו הארכיאולוגים. מקוואות הטהרה היו בשימוש בחיי היום יום בקרב היהודים עוד מלפני חורבן בית המקדש השני ובפרט לאחריו, עד ימינו. בתקופה הרומית נבנו מקוואות בכפרים ובחוות יהודיים ליד מתקנים חקלאיים כגון בתי בד, בתי יוצר וגתות. לפני ייצור התוצרת החקלאית, נהגו החקלאים לטבול במקווה על מנת ליצר תוצרת חקלאית, כגון שמן זית ויין, בטהרה.
 חפירת המקווה והכנתו להעתקה חפירת המקווה והכנתו להעתקה
חפירת המקווה והכנתו להעתקה
(צילום: עבד אברהים, רשות העתיקות)


החווה החקלאית הקדומה ומקווה הטהרה (בתחתית התמונה)החווה החקלאית הקדומה ומקווה הטהרה (בתחתית התמונה)
החווה החקלאית הקדומה ומקווה הטהרה (בתחתית התמונה)
(צילום: עבד אברהים, רשות העתיקות)
אבראהים וד"ר אטרש הוסיפו כי "גילוי המקווה בבית חווה משנה את מה שידענו על צורת החיים של יהודים בתקופת בית שני. עד כה, מפני שלא היו מוכרות חוות חקלאיות יהודיות בגליל, היה מקובל לחשוב שהיהודים בתקופה הרומית לא התיישבו בחוות מחוץ לכפרים או ערים. חשיפת החווה החקלאית היהודית במרחק מהכפר שיחין ומהעיר היהודית הגדולה באותם הימים ציפורי, מלמדת כי יהודים גרו גם בחוות חקלאיות, שאולי תפקדו כעורף החקלאי לעיר ציפורי". לדברי הארכיאולוגים, "המבצע המורכב התאפשר הרבה בזכות הבנת חשיבות הממצא ושיתוף הפעולה שגילתה חברת נתיבי ישראל, שאף תרמה את כליה הכבדים למבצע".
כ-1,700 שנים עברו מאז נהרסה החווה ברעידת אדמה, וכ-1,400 שנים מאז שהמקום נעזב לחלוטין, בעמק המוריק החל להבנות גשר ענק שיישא מעליו כביש מחלף עוקף בצומת המוביל. אחת מרגלי הגשר נבנתה למרגלות הגבעה, ונוצר צורך לעגן אותה. לשם כך, היה צורך לחפור תעלות יסוד עמוקות בסלע שלמרגלות הגבעה דבר שהוביל לחשיפת המקווה. מפני שלא ניתן היה לשמר את המקווה באתר, עלה הרעיון לנתק את המתקן מהסלע ולהעתיקו לאתר מוגן לתצוגה, לרווחת הקהל.
מקווה הטהרה הועתק מהשטח ומונף לצורך העברתמקווה הטהרה הועתק מהשטח ומונף לצורך העברת
מקווה הטהרה הועתק מהשטח ומונף לצורך העברת
( צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
אנשי רשות העתיקות וקיבוץ חנתון על רקע המקווה המונף לפני העברתו לקיבוץאנשי רשות העתיקות וקיבוץ חנתון על רקע המקווה המונף לפני העברתו לקיבוץ
אנשי רשות העתיקות וקיבוץ חנתון על רקע המקווה המונף לפני העברתו לקיבוץ
( צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

רשות העתיקות, יחד עם חברי קיבוץ חנתון שחלקם השתתפו בחפירות, נרתמו ל'מבצע מקווה'. התושבים, הציעו למקם את המקווה העתיק ליד מקווה הטהרה הפעיל של הקיבוץ,. בשבוע החולף בוצעו עבודות ההכנה למבצע ההעתקה יוצא הדופן בעזרת חברת "הורדוס הנדסה" ובליווי מנהל השימור של רשות העתיקות. המקווה נוסר תחילה מכל צדדיו, נותק מבסיסו והוקף בכלוב פלדה על מנת לשמור עליו ולאפשר את הנפתו. היום, לקול תרועות ילדי הקיבוץ והתושבים, הוא הונף באוויר והוצב במקומו החדש.
סטיב גריי, ענת הראל והרבה חביבה נר-דוד, תושבי חנתון ופעילים ביוזמת העתקת המקווה, אמרו: "כל כך מרגש אותנו בקיבוץ ליצור קשר היסטורי ומסורתי עם השורשים שלנו בגליל. לחדש את הישן ולקדש את החדש. זאת זכות להיות חלק מהתהליך".