קיפוד מצויקיפוד מצוי
קיפוד מצוי
(צילום: עזרא חדד)
מתחם החי כיף בראשון לציון עבר לאחרונה שיפוץ נרחב, ושטחי המחיה של בעלי החיים התרחבו באופן משמעותי. אחת היחידות שקיבלו תשומת לב היא היחידה לשיקום קיפודים שנפתחה לפני כשנה בשיתוף בית החולים לחיות בר בספארי. בחורף האחרון הגיעו למקום כ-100 קיפודים, רובם סובלים מסקביאס (מחלת עור שגורמת אקרית טפילית זעירה בשם סרקופטס סקביי). מתוכם, כמחצית שרדו ורובם כבר שוחררו חזרה לטבע,
הקיפודים מגיעים לרוב דרך אזרחים שמבחינים בהם ויוצרים קשר עם המוקד של רשות הטבע והגנים בטלפון 3639* (שלוחה 3). במקביל, ניתן גם לדווח בקבוצת הפייסבוק של מערך "חי-בולנס"
חוטמן בטיפולחוטמן בטיפול
קיפוד בטיפול
(צילום: נעה פישר)
לדברי אילנה לני דקל רוזנברג, מנהלת מערך החי-בולנס ברשות הטבע והגנים להעברת חיות בר לטיפול, "רשות הטבע והגנים מברכת על כל יוזמה ועשייה חינוכית וטיפולית שיש בה למען רווחת והצלת חיות הבר בישראל. זאת כאשר הדבר מתבצע באופן ראוי, מפוקח ועם היתר מסודר. עשייה זאת מצטרפת לעשייה נרחבת ומגוונת של מתנדבים רבים בכל הארץ למען הטבע המקומי והיפה של ישראל בכלל וחיות הבר בפרט".
קיפוד בטיפולקיפוד בטיפול
קיפוד בטיפול
(צילום: נעה פישר)
קיפודים בחי כיףקיפודים בחי כיף
קיפודים בחי כיף
(צילום: נעה פישר)
בעזרת הווטרינר הראשי של החי כיף, ד"ר אפי וגשל, כתבנו עבורכם כיצד ניתן לדעת אם קיפוד זקוק לטיפול רפואי:

איך ניתן לדעת אם קיפוד זקוק לטיפול רפואי?

- אינו בורח כאשר מתקרבים אליו.
- רואים אותו בשעות היום (הקיפודים פעילים בלילה, ולכן מדובר במראה חריג).
- יש לו בעיה בשיווי משקל.
- הוא קירח לחלוטין, או עם קרחות.
- יש לו גלדים על העור.
חשוב! לא להרים את הקיפוד עם ידיים חשופות, אלא עם חתיכת בד. זאת משום שלקיפוד קוצים דוקרים, וגם אם הוא חולה בסקביאס – הסקביאס עלול להיות מידבק.
קיפוד חולה בטיפול במרכז בחי כיףקיפוד חולה בטיפול במרכז בחי כיף
קיפוד עם סקביאס בטיפול במרכז בחי כיף
(צילום: איריס כהן)
הקיפודים נדבקים מחתולים, לרוב בפינות ההאכלה. החתולים עצמם אינם מושפעים מהסקביאס, אך מעבירים אותו לקיפודים, שמגיעים על מנת לאכול את האוכל של החתולים (דבר לא טוב בפני עצמו, כי האוכל של החתולים הוא לא טוב עבורם).
יחד עם עיריית ראשון לציון, היחידה מקיימת פרויקט חינוכי עם בתי הספר היסודיים שבעיר. הילדים נותנים שמות לקיפודים ועוקבים אחר תהליך ההחלמה שלהם, ולאחר מכן הם שותפים לתהליך שחרורם בטבע.
שיקום הקיפוד אורך כחודש. מנהלים יומן טיפולים, וברגע שמשתפר המצב – משחררים אותו לטבע. קיפודים שאינם יכולים לחיות בטבע בשל פציעה נשארים בחי-כיף.
קיפוד חולה בטיפול במרכז בחי כיףקיפוד חולה בטיפול במרכז בחי כיף
קיפוד הסובל מסקביאס בחי כיף
(צילום: איריס כהן)
אזור מחייה של הקיפודים הוא בדרך כלל במאורות, סלעים ונקודות נסתרות מתחת לאדמה. תהליך העיור בישראל מקשה עליהם למצוא אזור מחייה, ולכן אנו רואים לעיתים את הקיפודים בערים והאוכלוסייה שלהם פוחתת. בישראל חיים שלושה סוגים של קיפודים: מצוי, חולות ומדברי. את הקיפודים משחררים לפי אזור המחיה שלהם.
קיפודים בחי כיףקיפודים בחי כיף
קיפוד בחי כיף
(צילום: נעה פישר)
מתחם החי- כיף קיים למטרות בידור והנאה אך הוחלט שיהיה גם מרכז לטיפול חינוכי. מעבר לשיקום הקיפודים החולים, המקום לוקח חיות שניצלו מתעשיית הבשר, ציפורים שאינן כשירות לעוף, בעלי חיים שעברו התעללות ועוד. כמו כן, במתחם החי כיף יש גם מחלקה לטיפול רגשי בילדים באמצעות בעלי חיים.
פרה שניצלה משחיטה וכיום מתגוררת בחי כיףפרה שניצלה משחיטה וכיום מתגוררת בחי כיף
פרה שניצלה משחיטה וכיום מתגוררת בחי כיף
(צילום: נעה פישר)

צבים שהועברו לחי כיף מבעלות פרטית צבים שהועברו לחי כיף מבעלות פרטית
צבים שהועברו לחי כיף מבעלות פרטית
(צילום: נעה פישר)

חוטמן בחי כיףחוטמן בחי כיף
חוטמן בחי כיף
(צילום: נעה פישר)
למידע נוסף על העברת חיות בר פצועות לחצו כאן