רות גביזוןרות גביזון
פרופ' רות גביזון
(צילום: אלכס קולמויסקי)
עם צאת השבת הגיבו במערכת הפוליטית והמשפטית לפטירתה של כלת פרס ישראל לחקר המשפט, פרופ' רות גביזון, שהלכה לעולמה בגיל 75. ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לה: "אני מביע צער עמוק על פטירתה של פרופ' רות גביזון, כלת פרס ישראל ומהדמויות הבכירות בעולם המשפט בישראל. קולה הייחודי של פרופ׳ גביזון נשמע באופן רם וברור, גם כשלא היה מקובל או בקונצנזוס.
"פעמים רבות היא סירבה לקבל את הנחות העבודה המשפטיות המקובלות והובילה עמדות עצמאיות, אמיצות ופורצות דרך שאתגרו את השיח המשפטי וישאירו את חותמם לשנים ארוכות".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין פרסם הודעה שבה נאמר כי "רות גביזון, המשפטנית המבריקה, הלכה מאיתנו. מחשבתה החריפה והמורכבת לא אפשרה לאיש לתייג אותה, ותפיסתה הייתה תמיד צלולה כבדולח, בהירה וברורה. במעשיה ובמילותיה הדבורות והכתובות הקדישה גביזון את חייה ל-ו' החיבור של ישראל כיהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בנשימה אחת. קולה, שנגרע מאיתנו כחברה וכמדינה, יחסר לנו מאוד".
רות גביזוןרות גביזון
"קול ייחודי ועמדות פורצות דרך". פרופ' גביזון
(צילום: אלכס קולמויסקי)
שר המשפטים אבי ניסנקורן אמר: "רק לפני מספר שבועות נפגשתי עם פרופ' רות גביזון, כלת פרס ישראל, מהנשים המרשימות והמשפיעות בתחום המשפט והחברה בישראל. עם כניסתי לתפקיד זכיתי לקבל כמה עצות ותובנות מהאישה המבריקה הזו. היא הייתה חדה ונחושה כתמיד. דרכה והגותה פורצת הדרך של גביזון, עמידתה על זכויות האזרח ונכונותה להתמודד עם ליבת הנושאים המרכיבים את החברה הישראלית, יישארו עמנו".
גם שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, פרסמה הודעת הספד למשפטנית המנוחה: "כלת פרס ישראל, פרופ' רות גביזון, הייתה אישה מבריקה, עם אג’נדה, שדאגה לשים דגש על המשותף ולא על המפריד. דעתה תמיד הייתה חשובה, מנומקת ומאוד מוערכת משמאל ומימין. כל שר משפטים נהג להתייעץ עם רות ללא תלות באידיאולוגיה שקידם.
"בתפיסותיה המנומקות כדבעי, גילמה את כיבוד הרעיון הדמוקרטי של הפרדת רשויות וסברה שבית המשפט אינו אמור להתערב בסוגיות פוליטיות וכי לא הכל שפיט. הפעם האחרונה ששוחחתי עימה הייתה בחודש מאי, היא שלחה לי מאמר בנושא שהטריד את שתינו ושוחחנו עליו רבות: הפליליזציה שמערכת המשפט עושה לחיים הפוליטיים. לכתה היא אבדה גדולה לעולם המשפט בישראל ולחברה הישראלית כולה. אני שולחת תנחומים למשפחה".
גם אמיר אוחנה, לשעבר שר המשפטים וכיום השר לביטחון פנים, הגיב על מותה של גביזון. "ישראל איבדה היום את אחת מטובות בנותיה", אמר. "פרסיה, מאמריה ותאריה הרבים של פרופ' רות גביזון מעידים על החותם שהותירה על עולם המשפט. כמי שקרא בשקיקה מכתביה במהלך לימודי המשפטים, שמחתי על הזכות להכיר את האדם החכם, הצנוע והמעניין שהייתה, בכהונתי כיו"ר ועדת חוק הלאום".
רות גביזוןרות גביזון
"תרומה כבירה למשפט הישראלי". פרופ' גביזון
(צילום: עמית שאבי)
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הביעה גם היא צער על לכתה של פרופ' גביזון: "לאורך שנים רבות השמיעה הפרופסור גביזון קול מקורי, צלול וייחודי והרימה תרומה כבירה למשפט הישראלי ולחברה הישראלית באקדמיה ומחוצה לה. הגותה המעמיקה ומחקריה החשובים נשארים עימנו וימשיכו ללוות אותנו ולשמש לנו מקור השראה".

מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי של אהרן ברק

גביזון, אשת סגל בכירה שנים רבות בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מאוד אהודה, נמנתה עם המתנגדים המרכזיים לאקטיביזם השיפוטי בתקופת נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק. גביזון סברה שתפקידו המרכזי של בית המשפט העליון הוא להכריע בסכסוכים ולא להתערב בסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת ובהחלטות הממשלה והכנסת, אלא אם הן פוגעות בליבת זכויות האדם.
אהרן ברקאהרן ברק
אהרן ברק
(צילום: גיל יוחנן)
היא סברה שהתערבות בית המשפט העליון בסוגיות שבעבר לא דן בהן, כגון דת ומדינה, זכויות חברתיות ונושאים בעלי אופי פוליטי או מדיני, פוגע בעקרון הפרדת הרשויות. בנוסף סברה גביזון שעל העליון להימנע ככל הניתן מלפסוק פסיקות שיש בהן משום השפעה על המדיניות. היא סברה שבית המשפט של ברק, הנסמך על "המהפכה החוקתית", הרחיק לכת במגמת "הכל שפיט" ובהרחבת הביקורת השיפוטית, וכי התערבות זו תפגע באמון הציבור במוסד ובכוחו של בית המשפט.
עם כניסתה של ציפי לבני לכהונת שרת המשפטים בשנת 2004 היא ביקשה לבחור בגביזון כשופטת בית המשפט העליון. למינוי זה התנגד בתוקף הנשיא דאז ברק. הוא עשה זאת כיון שגביזון הביעה התנגדות עזה למשנתו באשר להיקף התערבות בית המשפט העליון בסוגיות ציבוריות ולא משפטיות מובהקות. התנגדות ברק והתעקשות לבני גרמה לכך שכמחאה, אף שופט עליון לא מונה במהלך כהונתה.
הנושא אף גרם לפולמוס פוליטי רחב בין תומכי לבין מתנגדי המהפכה החוקתית. בכנס משפטי נשאל הנשיא ברק על כך והבהיר שהוא לא מעוניין לבחור בה מכיון ש"יש לה אג'נדה...ואג'נדה זו אינה מתאימה וראויה לבית המשפט העליון". דבריו אליו גרמו סערה ציבורית עזה ולימים טען שלא רצה בבחירתה, כיוון שדעותיה בנושאים רבים היו ידועות מראש והדבר אינו ראוי לשופט המבקש להיבחר.
גביזון זכתה בפרס ישראל בתחום חקר המשפטים בשנת 2011. בנוסף היא זכתה בין היתר גם בפרס אמ"ת למדע המשפט (בשנת 2003) ובפרס חשין למצוינות במחקר, בשנת 2008. באותה השנה הוענק לה גם תואר דוקטור כבוד של אוניברסיטת בר אילן.