סדנת ייצור נחושת, שנחשפה בשכונת נווה נוי בבאר שבע לפני כשלוש שנים היא מהקדומות בעולם בתחום. לדעת החוקרים, ייתכן שבאתר נעשה השימוש הראשון אי פעם במתקן משוכלל ומהפכני. כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות המתפרסם הבוקר (יום א') בכתב העת Journal of Archaeological Science Reports. את המחקר ערכו דנה אקרפלד, עומרי יגל ופרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם ד"ר יעל עבאדי-רייס, טליה אבולפיא ודימיטרי ייגורוב מרשות העתיקות וד"ר יהודית הרלבן מהמכון הגיאולוגי.
הכבשן העתיק בבאר שבע
(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

במחקר נמצא כי ייתכן שהכבשן שנמצא בבאר שבוע הוא הכבשן העתיק והקדום בעולם, בין היתר מפני שבשלב הראשון של ייצור נחושת אי פעם לא נמצאו כבשנים, אלא כוריות שהן כלי חרס קטנים עשויים חומר שמשמשים מעיין כבשן נייד המבוסס על פחם. סדנת הנחושת שנמצאה בנווה נוי מהווה עדות קדומה לשימוש בכבשנים למטלורגיה, והיא מעלה את האפשרות שהכבשן הומצא באזורינו. יתכן שהכבשן התפתח במקום אחר ובאופן ישיר ממטלורגיה מבוססת כוריות, שכן יש חוקרים הרואים בכבשנים הראשונים לא יותר מכוריות גדולות התקועות באדמה. "אין ספק שלבאר שבע הקדומה הייתה תרומה חשובה לקידום מהפכת המתכת העולמית, ושבאלף ה-5 לפנה"ס היא הייתה מעצמה טכנולוגית של האזור כולו", סיכם פרופ' בן יוסף.
שטח החפירה בנווה נוי בבאר שבעשטח החפירה בנווה נוי בבאר שבע
שטח החפירה בנווה נוי בבאר שבע
(צילום: טליה אבולפיא, רשות העתיקות)

העבודות באתר החפירה בבאר שבעהעבודות באתר החפירה בבאר שבע
העבודות באתר החפירה בבאר שבע
(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
מנהלת החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, טליה אבולפיא, אמרה כי "בחפירה נחשפו עדויות לתעשייה ביתית מהתקופה הכלקוליתית לפני כ-6,500 שנה. הממצאים כללו בית מלאכה קטן להתכת נחושת ובו שברי כוריות - קערות קטנות עשויות טין שבהן זיקקו את הנחושת וסיגי נחושת רבים". בתקופה הכלקוליתית, שפירושה תקופת הנחושת והאבן, כבר הופיעה חרושת המתכת, אולם הכלים שבהם השתמשו עדיין היו כלי אבן. מניתוח איזוטופי של שיירי העפרה בשברי הכבשנים התברר כי חומר הגלם לייצור המתכת באתר הגיע מאזור המכונה ואדי פינאן שנמצא כיום בירדן מרחק של מעל 100 ק"מ מבאר שבע. לאורך ההיסטוריה, טענו חוקרים, כי כבשנים נבנו בצמוד למכרות מסיבות פרקטיות וכלכליות, אך באתר בבאר שבע הם העריכו שהמרחק הרב בין המכרות לכבשנים נועדו לשמר את הסוד הטכנולוגי. "הפקת נחושת הייתה ההי-יטק של אותה תקופה ואין טכנולוגיה מתוחכמת מזו בעולם העתיק", הסביר פרופ' ארז בן יוסף. "אם נזרוק גושי עפרה למדורה לא יקרה שום דבר, כך שברור שצריך ידע מסוים לייצור של כבשנים מיוחדים, שיוכלו להגיע לטמפרטורות גבוהות ובו בזמן לשמור על כמות חמצן נמוכה".
סיגי נחושת שנחשפו בחפירה בנווה נויסיגי נחושת שנחשפו בחפירה בנווה נוי
סיגי נחושת שנחשפו בחפירה בנווה נוי
(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
פרופ' בן יוסף ציין כי בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ישנן עדויות לתרבות בשם התרבות הע'סולית, שהשתרעה מבקעת באר שבע ועד דרום לבנון, שהייתה יוצאת דופן בהישגיה בתחום האמנות והפולחן. לדבריו, "האנשים שחיו בערבה סחרו עם בני התרבות הע'סולית מבאר שבע, ומכרו להם את העפרה, אבל הם עצמם לא ידעו לשחזר את הקסם. גם בתוך היישוב הע'סולי לאורך נחל באר שבע, הופקה הנחושת בסדנאות מיוחדות על ידי מומחים, כאשר הניתוח הכימי של השיירים מלמד שכל סדנה שמרה את ה'מתכון' הספציפי לעצמה ולא שיתפה אותו עם האחרות". נחל באר שבע כנראה היה נחל זורם באותה תקופה, כך שהסביבה הייתה נוחה לסדנאות נחושת, שהכבשנים שלהן ושאר המתקנים עשויים חומר". במחקר נקבע כי גם בתוך היישובים הכלקוליתיים, בהן היו לתושבים כלי אבן וגם כלי נחושת, היה שמורה הנחושת בעיקר לבני האליטה. "בראשית מהפכת המתכת, סוד המתכת היה שמור בקרב גילדות של מומחים כך שבכל העולם אנחנו מוצאים מעין רבעים של יצרני מתכת בתוך היישובים הכלקוליתיים, כמו הרובע שהתגלה בבאר שבע".
פרופ' ארז בן יוסף מאונ' תל אביבפרופ' ארז בן יוסף מאונ' תל אביב
פרופ' ארז בן יוסף מאונ' תל אביב
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

טליה אבולפיא, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקותטליה אבולפיא, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות
טליה אבולפיא, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)


במחקר דנו החוקרים בשאלה עד כמה האוכלוסייה באותם הימים הייתה מחולקת למעמדות ומערכת היררכית בין היתר כי עדיין לא היה מדובר ביישוב עירוני אלה בהתיישבות כפרית. לדעת החוקרים, תושבי אזור שכונת נווה נוי בבאר שבע לפני 6,500 שנה היו עם ריבוד חברתי עם אליטה מובחנת, עם התמחויות וסודות מקצועיים, ששמרה על כוחה על ידי ייצור החומר הנוצץ - נחושת. כלי הנחושת שיוצרו לא היו שימושיים, אלה בעלי משמעות סמלית. הגרזן מנחושת לא שימש כגרזן, הוא היה חיקוי אמנותי ופולחני של גרזן האבן וחפצי המתכת שמשו בפולחן בעוד שביומיום נמשך השימוש בכלי אבן".