זה הנזק שעלול להיגרם מבניית חמש מרינות חדשות לחופי ישראל: "אני קובע חד משמעית כי בניית המרינות המתוכננות תהווה את המסמר האחרון בארון (הכמעט מתים) של חופי ישראל", כך כתב הגיאולוג הימי והחופי ד"ר יעקב ניר, שעבד בעבר במחלקה לגיאולוגיה ימית במכון הגיאולוגי הממשלתי, וכיום מייעץ לגופים ממשלתיים, עיריות-חוף ובעיקר לגופים "ירוקים".
2 צפייה בגלריה
חוף הים בנהריה
חוף הים בנהריה
חוף הים בנהריה
(צילום: אורן אגמון, החברה להגנת הטבע)
על פי התוכנית, יוקמו חמש מרינות חדשות לאורך רצועת החוף של ישראל – בנהריה, חיפה, חדרה, נתניה ובת ים, ותתבצע הגדלה משמעותית של מעגנת רידינג בתל אביב. על פי התכנון הנוכחי, כל מרינה חדשה תגזול כ-1,000-700 מטרים בממוצע מהחוף הטבעי. עלות כל מרינה חדשה הוא כ-100 מיליון דולר, ובסך הכול כחצי מיליארד דולר.
בחוות הדעת מציין ד"ר ניר כי "ישראל עשתה בחופיה מעשים שלא ייעשו. "הייתה זו התנהגות חסרת אחריות כאילו היה זה משאב בלתי מתכלה. החופים שימשו כחצר האחורית. הדוגמאות רבות". את חוות הדעת תעביר החברה להגנת הטבע, המובילה את ההתנגדות הציבורית והמקצועית להקמת המרינות, לחברי מוסדות התכנון, לקראת המשך הדיונים במנהל התכנון בתוכנית המתאר הארצית למעגנות (מרינות).
"לכל מדינה יש מגבלות", אמר ד"ר ניר בשיחה עם ynet. "לנו יש שני גורמים שמשתנים ואחד שלא. זקוקים לחוף הים יותר ויותר אנשים. ויש לנו יותר ויותר אנשים. חוף הים, לצערנו, לא מתארך. רוב המומחים בוועדות ובמשרדים הממשלתיים לא מבינים מימינם ומשמאלם בנושא חוף. אסור לנו לעשות שגיאות שעשינו בעבר".
2 צפייה בגלריה
חוף האירוסים בנתניה
חוף האירוסים בנתניה
חוף האירוסים בנתניה
(צילום: משה פרלמוטר, החברה להגנת הטבע)


בחוות הדעת מציין ד"ר ניר כי המרינות הקיימות כמעט ואינן משפיעות על כלכלת הערים בהן הן קיימות. עוד הציע להקים האנגרים באזורי הביקוש חסרי המעגנות, שבהם ניתן יהיה לאחסן את כלי השייט במקום להקים מרינות. "מדינת ישראל תימצא באופן תמידי בחוסר במקומות עגינה לבעלי סירות וספינות. אי לכך המרינות המתוכננות לעולם לא תפתורנה את בעיית העגינה. הפתרון צריך להיות שונה לחלוטין. שימוש מושכל בקיימו, הפיכת בריכות מי הקירור למרינות, שדרוג המרינות הקיימות ומובן החפה יבשה בעורף החוף".
לדבריו, "הקמת מרינות חדשות תהווה פצע עמוק בחופי ישראל שגרורותיו תפגענה במיליוני אזרחיה. ככל שהזמן חולף הולך ונוצר בישראל נוהג על פיו חלוקת האוצרות הטבעיים, דוגמת חופים, נוטה יותר ויותר לעבר מדרון תלול שעלול להביא לאובדן מוחלט של הנכסים הלאומיים הבסיסיים ולפגיעה קשה בזכויות האלמנטריות של כל אזרח ואזרח".
ד"ר ניר ביקש לפנות אל חברי הוועדה "כגיאולוג ימי המכיר ועוסק מזה יותר מיובל שנים בלימוד חופי הארץ ורבים מחופי העולם, פונה אני אל הועדה ומבקש שחבריה ינהגו על פי מצפונם ואחריותם הלאומית- אל תאשרו את פסק דין המוות לחופי ישראל. ראו, הכל תלוי בהחלטתכם. תבטלו - תבורכו, תאשרו - מצפונכם לעולם לא ינוקה. לא קל לי לכתוב מילים כה חמורות, אבל שעה שאני רואה את המדרון, הלחצים הכלכליים, ומהצד השני את האזרח שאינו בעל סירה או ספינה וכוחו מוגבל, ליבי ייחמץ באם התוכנית תאושר".