כבוד לאקדמיה הישראלית: סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב זכו במדליות זהב באליפות העולם בביולוגיה סינתטית (iGEM). בתחרות השתתפו סטודנטים מ-256 אוניברסיטאות ברחבי העולם.
נבחרת הטכניון ל-iGEM- תחרות בין-לאומית יוקרתית בביולוגיה סינתטית - התבשרה השבוע על זכייתה במדליית זהב. בטכניון אמרו כי זו מדליית הזהב השביעית הניתנת לנבחרות המוסד האקדמי בתחרות זו במרוצת השנים. הפיתוח שזיכה את קבוצת הסטודנטים במדליית הזהב הוא ACT – ג'ל אקטיבי הלוכד את נגיפי הקורונה. השם ACT הוא קיצור של Anti COVID-19 Technology, וכאשר תרגמו אותו הסטודנטים לעברית התקבל הקיצור טנ"ק - טכנולוגיה נגד קורונה.
חברי הקבוצה, רובם סטודנטים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ביקשו לפתח מוצר שיפחית את הזיהום הנגרם עקב מגע. שני היתרונות העיקריים בג'ל על פני חומרי חיטוי קיימים הם - פעילותו המתמשכת – הוא פועל מרגע שנמרח על העור למשך שעות ולכן הוא גם פתרון מניעתי; וגם היותו סלקטיבי – הוא אינו פוגע במיקרוביום של העור ולא בתאי הגוף, שכן הוא ספציפי לגמרי לנגיף קורונה.
iGEM היא תחרות יוקרתית שנוסדה ב-2004 ב-MIT כדי להקנות לסטודנטים, בעיקר בלימודי התואר הראשון, הזדמנות להתנסות במחקר מדעי ויישומי בעולם הביולוגיה הסינתטית. נבחרות הטכניון משתתפות בתחרות מאז 2012 ביוזמתו של פרופ' רועי עמית, ראש המעבדה לביולוגיה סינתטית לפענוח צפנים גנומיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. פרופ' עמית מדגיש כי "ההישגים של נבחרות הטכניון ל-iGEM משמעותיים ואינם מסתכמים רק במדליות, שכן מצטבר כאן מחקר וקניין רוחני משמעותי שמתבטא במאמרים מדעיים ובפטנט שפרסמו שתיים מהנבחרות שלנו".
תמונה קבוצתית של נבחרת הטכניוןתמונה קבוצתית של נבחרת הטכניון
תמונה קבוצתית של נבחרת הטכניון
(צילום : שרון צור, דוברות הטכניון)
השנה, מטבע הדברים, התקיימה התחרות לראשונה במתכונת מקוונת בהשתתפות של 256 קבוצות מאוניברסיטאות מכל רחבי העולם. 14 חברי נבחרת הטכניון, הם: הדס יונג מחיפה, תומר אנטמן מיד מרדכי, אמיר בטקר מחיפה, דור יוסף מחיפה, אלה סמואל מכפר הס, אילנה אליזרוב מנתניה, ניב סקרביאנסקיס מנתניה, נועה וייס מחיפה, שני אקרמן מבנימינה, שני גרינשטיין מרמת גן, שי במני מחולון, יארא זיבק מעכו, סער שביב מחיפה וזישואן לי משאנטאו שבסין.
את נבחרת הטכניון הובילו הסטודנטים תומר אנטמן והדס יונג, שהצטרפו כבר בשנה השנייה ללימודיהם למעבדת פרופ' עמית כדי "לטעום מעולם המחקר", כדבריהם. בתחילת השנה העלו חברי הקבוצה רעיונות שונים לפרויקט המשותף, אולם מגפת הקורונה טרפה את הקלפים והובילה לבחירה באתגר קטיעת שרשראות ההדבקה. אנטמן אמר: "ידענו שבעניין מגפת הקורונה עלינו לפעול לא מתוך תקווה להתפתחויות חיוביות אלא מתוך החלטה להניע התפתחויות כאלה".
הקונספט של ACTהקונספט של ACT
הקונספט של ACT
(איור: קבוצת הסטודנטים בטכניון)
"למדנו שנגיף SARS-CoV-2 יכול לשרוד על העור שעות רבות, פי כמה מנגיפי שפעת", הסבירה יונג. "למרבה המזל, חומרי חיטוי שכיחים נמצאו יעילים נגד הנגיף, אבל יש להם שני חסרונות – הם משמידים את הנגיף רק ברגע השימוש בהם ולא אחריו; והם פוגעים גם בחיידקים הטובים שעל העור, המיקרוביום שלנו".
"אנחנו ממשילים את הנגיף לדג ואת המערכת לדייג," הוסיף אנטמן. "שער הכניסה של נגיפי הקורונה לתאי הגוף הוא חלבון 2ACE, ולכן ה'פיתיון' שלנו הוא חלבון ACE2 מהונדס המושך את הנגיפים להיצמד אליו; ה'קרס' הוא המרכיב שנושא את אותם חלבונים; וה'חכה' היא הג'ל עצמו שבתוכו פועלים הפיתיון והקרס".


הסטודנטים במהלך התחרותהסטודנטים במהלך התחרות
הסטודנטים במהלך התחרות
(צילום : שרון צור, דוברות הטכניון)

אחד התנאים להשתתפות בתחרות הבינלאומית הוא תרומה לקהילה. במסגרת זו חברה נבחרת הטכניון לנבחרות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון והתמקדה באתגר צמצום הגזענות בלימודי STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).
חברי הקבוצה נעזרו בחברי סגל שסייעו להם בפרויקט - פרופ' רועי עמית, פרופ' בעז מזרחי, פרופ' אסתי סגל ופרופ' יובל שוהם – ולמתרגלים שליוו אותם: נאור גרניק, צילה דוידוב, נועה עדן-נבון וענבל וקנין, כולם מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

הישגים לאוניברסיטת תל אביב

באותה תחרות - הנבחרת של אוניברסיטת תל אביב, שמחציתה נשים, זכתה בין השאר במקום הראשון בקטגוריה של פיתוח התוכנה הטובה ביותר ומקום שני בפרס ה- Foundational advance (הניתן עבור הצעה של פתרונות לבעיות יסודיות בתחום הביולוגיה הסינתטית).
הנבחרת של אוניברסיטת תל אביב, בהנחיית ראש המעבדה לביולוגיה מערכתית, סינתטית וחישובית, מהפקולטה להנדסה ע"ש פליישמן, פרופ' תמיר טולר, כללה 12 סטודנטיות וסטודנטים מצטיינים מהפקולטות להנדסה, לרפואה, למדעי החיים ולמדעים מדויקים: קרין סיונוב (קפטנית הנבחרת), ניב עמיתי, הדר בן שושן, נועה קרייצר, בר גליקשטיין, איתמר מנוחין, מתן ארבל, דורון נאקי, עומר אדגר, איתי קציר, דויד קניגסברגר ועינב סעדיה.
הסטודנטים בנבחרת של אוניברסיטת תל אביבהסטודנטים בנבחרת של אוניברסיטת תל אביב
הסטודנטים בנבחרת של אוניברסיטת תל אביב
(צילום : אוניברסיטת תל אביב)
ההנדסה הגנטית מבוססת על היכולת להכניס גנים מיצור אחד ליצור אחר. האתגר בתהליך הזה הוא חוסר היציבות של גנים כאלה, שבדרך כלל "נמחקים" די מהר מהגנום. במהלך התחרות, הנבחרת פיתחה טכנולוגיה חדשנית שמשפרת יציבות גנומית ושומרת, לאורך זמן, על הגן הסינתטי שמוכנס לתוך אורגניזם. כיוון שהנדסה גנטית מסוג זה משמשת היום את רוב חברות הביוטק והפארמה בעולם, הטכנולוגיה הזו תתרום בין השאר לתחומים כגון פיתוח תרופות, תעשיית המזון והחקלאות, ופיתוח של אנרגיה ירוקה.
הטכנולוגיה מבוססת על כלים מדיסיפלינות שונות כולל הנדסה, מדעי המחשב וביולוגיה מולקולרית, וכוללת בין השאר תוכנה לתכנון של רצפי דנ"א יציבים גנטית ושיטות מדידה חדשניות של יציבות גנומית. הפיתוח עורר רושם רב בקרב השופטים ואף זיכה אותם במדליית זהב, בפרסים ובדירוגים גבוהים מאוד במספר קטגוריות.
פרופ' תמיר טולרפרופ' תמיר טולר
פרופ' תמיר טולר
(צילום : אוניברסיטת תל אביב)
קפטנית הנבחרת, קרין סיונוב, בעלת תואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה, אמרה: "זה כבוד גדול עבורי לעמוד בראש נבחרת סטודנטים מצטיינים שייצגו בגאווה רבה את אוניברסיטת תל אביב ואת מדינת ישראל. הזכייה מימשה את ההשקעה הרבה והמאתגרת שלנו לאורך השנה כולה. הגענו לתחרות חדורי מוטיבציה, השקענו את כל כולנו בתחרות ואני שמחה על כך שהשארנו מאחור אוניברסיטאות מובילות מכל העולם".
פרופ' תמיר טולר סיכם: "מדובר בהישג מרשים ביותר שמראה שאוניברסיטת תל אביב מובילה ומצטיינת בתחום הביולוגיה הסינתטית לא רק בישראל אלא בעולם כולו. אחת ההוכחות לעוצמת ההישג באה לידי ביטוי גם בהתעניינות מצד חברה שוויצרית שכבר העבירה לנו תרומה לתמיכה ברעיון ומתכוונת ללוות אותנו בהמשך הדרך למסחור הרעיון".