בישראל כל מחלף הוא סיבה למסיבה. סלילת כבישים, מחלפים ונתיבים היא סמל לעשייה ולפיתוח. אלא שהפיתוח הזה טומן בחובו סכנה גדולה - לחיות הבר. ולא רק בגלל הפקעת בתי הגידול שלהם לטובת אספלט, אלא בשל הדבר שבא ביחד עם כל כביש: תאורה.
בנתיבי ישראל מכירים היטב את הבעיה. אחד המפגעים העיקריים, ההולך ומתגבר בעשורים האחרונים, הוא זיהום אור מכבישים. לעשרות אלפי גופי התאורה הממוקמים לאורך הכבישים והצמתים בישראל השפעה מכרעת על הביולוגיה והאקולוגיה של בעלי חיים בשטחים הפתוחים.
כבישים עם תאורת LEDכבישים עם תאורת LED
כבישים עם תאורת LED
(צילום: שיכון ובינוי)
אז מה עושים למען בעלי החיים? בעבודה משותפת על החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה מנסים כעת לצמצם את השפעת התאורה המלאכותית על חיות הבר. כעת פועלים להחליף את התאורה בכבישים לתאורת LED כדי להקטין את הפגיעה בסביבה. המכרז להחלפת התאורה יצא לפני כחודשיים ועתיד להיסגר בינואר. בשלב ראשון יוחלפו כ-8,000 גופי תאורה, והמהלך צפוי להסתיים בשנת 2024. ולא מדובר רק בצמצום הפגיעה בסביבה ובבעלי החיים, אלא גם בחיסכון כספי. אם כיום נתיבי ישראל משלמים 90 מיליון שקל לשנה לחברת חשמל, התחלופה לתאורת LED תוריד את החשבון ל-40 מיליון שקל.
במחקר שעסק בשימוש בתאורה ידידותית לסביבה, מיפו לראשונה את כבישי ישראל על פי הרגישות האקולוגית שלהם. המחקר, שאותו ריכזו ד"ר אלדד אלרון וליהי ברקן, רכזת עסקים ומגוון ביולוגי בחברה להגנת הטבע, שימש כבסיס למכרז החלפת התאורה בכבישי ישראל לתאורה חכמה ואקולוגית אשר גם תחסוך את צריכת החשמל בעשרות אחוזים. 
החיות נפגעותהחיות נפגעות
החיות נפגעות
(צילום: רשות הטבע והגנים)

הנזקים לבעלי החיים

תאורת כביש עלולה לדחוק מיני בעלי חיים, למשל עטלפים הנמנעים מציד במקומות מוארים ואת מקומם תופסים מינים אופורטוניסטים אחרים. הארת שמי הלילה עלולה לגרום לטעות בניווט של ציפורים נודדות, המובילה להתנגשות קטלנית או מוות מתשישות. עטלפים הצדים חרקים נמשכים לריכוזי חרקים ליד כבישים מה שמעלה את הסיכויים שלהם להידרס. תאורת כבישים מושכת חרקים ודו חיים למקור האור, דבר המעלה את הסיכוי שלהם להיטרף.
בנוסף, התאורה גורמת לניתוק בין אוכלוסיות. חיות פעילות לילה נמנעות מחצייה של כבישים מוארים. אם לא די בכך תאורה מלאכותית משבשת את השעון הביולוגי הפנימי של חיות הבר, וגורמת לשינוי בזמני הפעילות של בעלי החיים בשינה, הזדווגות ונדידה. אם לא די בכל אלה, התאורה גורמת לפגיעה מערכתית בטבע: מאביקים ליליים נמשכים לתאורה על חשבון המשיכה לפרחים. בכך קטנים הסיכויים של צמחים בשטחים מוארים להתרבות. התוצאה היא שינוי ביחסים בין חרקים מאביקים לצמחים, היכולה להשפיע ולשנות את המערכות האקולוגיות באזור.
(צילום: רשות הטבע והגנים)

שועל סמוך לכביששועל סמוך לכביש
שועל סמוך לכביש
(צילום: רשות הטבע והגנים)
ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים הסביר כי "כל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ התפתחו במליארדי שנים לפי שעון שבו יש יום ולילה. כשאין לילה תהליכים בסיסיים אצל כל יצור נפגעים. זה פוגע גם בבני אדם. אנחנו משחקים כאן עם השעון הביולוגי". ד"ר לידר הוסיף כי אין ברצונם לפגוע בבני האדם הזקוקים לתאורה בכבישים. "אבל רצינו לעשות איזונים. כיום, עם תאורת ה- LED יש אפשרות להתאים את התאורה שתאיר את הכביש אך מסביב יהיה חושך מוחלט. כולם הסכימו שאפשר לעשות גם וגם, לצד חיסכון כלכלי". התאורה החדשה תאפשר גם לעמעם את התאורה כשאין תנועה ערה ולחסוך עוד קצת כסף ובמקביל לשמור יותר על הסביבה.
חברת נתיבי ישראל אחראית על פיתוח ואחזקת כ- 8,300 כבישים בינעורניים בישראל הכוללים מעל 100,000 גופי תאורה. הכבישים עוברים בשטחים פתוחים, לרבות שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ועוד, ולהם השפעה דרמטית על הסביבה. לפי המחקר שביצעו, החלפת התאורה תביא לחיסכון של 70,000 שקל לק"מ. החזר ההשקעה על גופי התאורה מוערך בין 6-4 שנים. במסגרת המחקר סיווגו את הרגישות האקולוגית של השטחים הפתוחים הבינעירוניים אותם חוצים הכבישים: שטחים בעלי רגישות אקולוגית קיצונית (דוגמת מפרץ אילת, בתי גידול לחים כמו הכנרת, מעיינות ונחלים, אתרים המשמשים משכנות עטלפים ואתרי שמורות אור כוכבים דוגמת מכתש רמון), שטחים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה (שמורות טבע וגנים לאומיים ועוד) ושטחים פתוחים.
 עדי גמליאל, מנהל האחריות התאגידית ופיתוח בר קיימא בנתיבי ישראל עדי גמליאל, מנהל האחריות התאגידית ופיתוח בר קיימא בנתיבי ישראל
עדי גמליאל, מנהל האחריות התאגידית ופיתוח בר קיימא בנתיבי ישראל
(צילום: ראובן קסטרו)
כיום ישנם 3,128 ק"מ כביש באזורים בעלי רגישות אקולוגית גובהה, מתוכם מוארים כ-586 ק"מ. באזורים בעלי רגישות קיצונית יש 83 ק"מ, מתוכם מוארים כ-20 ק"מ. בנוסף על החלפת התאורה לנורות LED פועלים כיום גם לשנות את המיקום של עמודי התאורה והזווית של האור. "נקודת המוצא שלנו היא שמה שלא נעשה היום - בעתיד אי אפשר יהיה לתקן", אומר עדי גמליאל, מנהל האחריות התאגידית ופיתוח בר קיימא בנתיבי ישראל. "הטבע אמנם סתגלן, אך ישנן נקודות אל-חזור".