עולם החקלאות מצוי כיום במשבר. אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה אך המשאבים הנחוצים לייצור מזון עבורה, כגון מים וקרקע, הולכים ומתמעטים עד כדי איום ביטחון התזונתי הגלובלי. בצורות רבות מצמצמות ברחבי העולם את כמות המים הזמינה לשתייה ולגידול המזון. אבל לשאיפה לייצר הרבה מזון ובמחיר זול יש השלכה נוספת, מוכרת פחות, אותה מכנים חוקרי האקלים "מדבור". שטחי קרקע שבעבר שמשו לחקלאות נהפכים לצחיחים, דבר המקשה על גידול מזון בצורה איכותית. על פי החוקרים בכל שעה משעות היממה כ-13,000 דונמים של אדמה הופכים בלתי פוריים לחקלאות עקב תהליכי התנוונות הקרקע ומדבור. תהליכים אלו גורמים בין השאר לתנועת הפליטים מאפריקה לאירופה, רעב ועוני, שיטפונות, מגפות ועוד.
השינויים באקלים עלולות לחולל סופות בצד אחד של העולם, ובצורת ורעב בצד האחרהשינויים באקלים עלולות לחולל סופות בצד אחד של העולם, ובצורת ורעב בצד האחר
אדמה שדושנה בכמות רבה מאד או קיבלה יותר מים ממה שהיא רגילה עלולה להפוך לעקרה כתוצאה מהתערבות יתר והפרת האיזון הטבעי.
(צילום: shutterstock)
כיום ישנה הבנה בינלאומית כי תופעת המדבור מושפעת משורה של גורמים, ביניהם מדיניות שימור הקרקע, ניהול מערכות המים, מאפייני החקלאות, התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים. כדי לנסות לעצור עד כמה שאפשר את התופעה, הוכר המדבור כבעיה עולמית על ידי האו"ם כבר ב-1977. מתוך מטרה למצוא את האיזון הנחוץ בין פיתוח לקיימות באזורים צחיחים הקים האו"ם בשנת 1994 את ה-UNCCD - כינוס האו"ם למאבק במדבור. הארגון פועל לחקר תופעת המדבור הכלים להתמודד איתה ומייצר דו"חות מחקר, מדיניות ואמנות בין מדינות ועוד פעילויות שונות. לישראל חלק משמעותי בהובלת המחקר ושיתופי הפעולה הגלובליים בתחום באמצעות מכונים לחקר המדבר.

הפעם שונה מתמיד - כנס המדבור 2020

היום (שני) ייפתח באוניברסיטת בן גוריון, בשדה בוקר, כנס המדבור הבינלאומי השביעי בשיתוף אמנת המדבור באו"ם ומשרד החוץ. אל הכנס, שמתקיים מדי שנתיים, מגיעים מאות חוקרים ואנשי אקדמיה מכל העולם על מנת לקדם את הנושא הן בתחומי המחקר והן בהתוויית מדיניות ממשלתית. אלא שהשנה, בעקבות מגבלות הקורונה, יתקיים הכנס לראשונה באופן מקוון, מה שמאפשר את פתיחתו גם לקהל הרחב. בין המשתתפים הרבים בכנס ייטול השנה לראשונה גם האמירותי ד"ר אלחנדרו גלוואן, המנהל והמדען הראשי של התאגיד לביואנרגיה באוניברסיטת קהליפה שבאבו דאבי, עוד סממן חיובי של כינון היחסים עם האמירויות.
"מרבית הציבור בישראל ובעולם אינו יודע מהו מדבור, או תופעות מסוימות שמקורן בתופעת המדבור, למרות שהשפעות המדבור משפיעות על חיינו כאן ועכשיו", מסביר פרופ' פדרו ברלינר מהמכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין באוניברסיטת בן גוריון. "המילה מדבור גורמת לנו לדמיין לעצמנו את מדבריות אפריקה הבלתי נגמרות, אך היא מתארת תופעה של הפיכת אזורים פוריים לשממה. הרבה גורמים יכולים לגרום לתופעה הזאת, חלקם מעשה ידי אדם באופן ישיר וחלקם בדרך עקיפה (שינויי אקלים). ישנם אזורים גדלים והולכים בעולם שעם השנים הופכים למדבריים וההשפעות על האוכלוסיות באזורים אלה קשות ולעתים בלתי הפיכות".

תופעת המדבור - ישראל מול העולם

לדבריו, בעבר אף אחד לא חשב כי על אירופה תאיים סכנת המדבור, אך היום אנו יודעים כי דרום אירופה וגם מדינות במרכזה סובלות כבר היום מתופעות הקשורות למדבור שישנו את פניה של אירופה בעשורים הבאים - אולי בלי הכר.
חלק נכבד מתופעת המדבור נגרם לאו דווקא כתוצאה מנדידת רצועת המדבריות העולמית צפונה, או משינוי האקלים אלא כתוצאה משימוש לא נכון באדמה עצמה. כך לדוגמה, אדמה שדושנה בכמות רבה מאד או קיבלה יותר מים ממה שהיא רגילה עלולה להפוך לעקרה כתוצאה מהתערבות יתר והפרת האיזון הטבעי. תופעת המדבור מורגשת במיוחד במדינות מתפתחות בהן האדמה והחקלאים לא רגילים ולא מיומנים ומיודעים מספיק בשימוש נכון בטכנולוגיות חדשניות.
באר מדבר מרוקו עץ דקל נווה מדברבאר מדבר מרוקו עץ דקל נווה מדבר
חלק נכבד מתופעת המדבור נגרם לאו דווקא כתוצאה מנדידת רצועת המדבריות העולמית צפונה, או משינוי האקלים אלא כתוצאה משימוש לא נכון באדמה עצמה.
(Shutterstock)
ברלינר הוא המוקד של אמנת המדבור של האו"ם (UNCCD) בישראל ולטענתו לישראלים דווקא יש סיבה לאופטימיות זהירה בכל הקשור למדבור. "בישראל יש תופעת שמכונה תנועה הפוכה", הוא מסביר. "במקום שהמדבר יתרחב על חשבון קרקע חקלאית בגלל טיפול לא נכון שלה, בישראל שטח המדבר הצטמצם בזכות פיתוח ויישום טכנולוגיות שהן תולדה של מחקר אינטנסיבי ורב-שנים. שטחי מדבר הפכו לשטחים חקלאיים פוריים". היכולת להפוך מדבר לאזור חקלאי פורה מהווה לא רק סיבה לאופטימיות, אלא גם משמשת דוגמה לחוקרים מכל העולם שמגיעים לישראל על מנת ללמוד כיצד לעשות חקלאות במדבר וכיצד להילחם בתופעת המדבור, שגובה קורבנות רבים בכל העולם".
הבעיה הכי גדולה היום בעולם בהקשרי מדבור היא טיפול לא נכון במשאבי הטבע, מסביר פרופ' נפתלי לזרוביץ, מנהל המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים ע"ש שוחרי האוניברסיטה בצרפת. "עתודות הקרקע בעולם הולכות ומצטמצמות. בעוד כמה עשורים אולי יהיה לנו איפה לגור, אך לא יהיה לנו מה לאכול כיוון שיותר ויותר קרקעות נהיות פחות פוריות או מוסבות לצורכי מגורים, תחבורה ותעשייה על חשבון חקלאות".
"יתרה מכך, מרבית מדינות העולם לא יודעות כיצד לנצל את אחד המשאבים החשובים ביותר בטבע – המים. כך למשל, בממוצע עולמי, 50% מהמים המגיעים לשדה החקלאי לא מנוצלים באופן מיטבי. זה אובדן אדיר של המשאב הזה. אם לוקחים בחשבון ש-70% מהמים השפירים בעולם מנותבים לחקלאות, רק תדמיינו מה היה עושה שימוש נכון במים. יש מדינות מוכות רעב, שניהול מים נכון היה יכול להציל אותן". הפיתוח הישראלי שהכי נקשר עם הקדמה הטכנולוגית בעניין הזה הוא כמובן שיטת ההשקיה בטפטוף אשר פותחה בחברת נטפים שהוקמה בנגב בשנת 1965 במטרה לגדל יבול חקלאי באדמה מדברית.
כרם ירוחםכרם ירוחם
כבר לא נדיר לראות כרמים עצומים במרחבי הנגב. כרם ירוחם
(צילום: דוד פינטו)
"בעקבות שיטת ההשקיה בטפטוף ישראל מנצלת כ-80% מהמים שלה באמצעות ממשק מיטבי הן של המים והן של חומרי הדשן וההדברה המועברים לצמחים דרך הטפטפות. זהו חיסכון אדיר בתשומות שהשפעותיו מרחיקות לכת גם על איכות הסביבה", מתאר פרופ' לזרוביץ. "היום אנחנו נמצאים בחזית המחקר בנושא ניצול המים כאשר במעבדות שלנו מבוצעים מחקרים על שימוש במיני צמחים ובזנים שצורכים פחות מים, שימוש בחיפויי קרקע שמפחיתים אידוי וכמובן שימוש מושכל במים שוליים כגון מים מליחים ומי קולחין. מדינות כמו ספרד, צרפת ואיטליה, שלא דמיינו שיצטרכו להתמודד עם האתגרים האלה פונות אלינו היום כדי ליישם שיטות ישראליות בשטחי החקלאות וגידולי הגפנים שלהן".
מחקרים חדשים במדעי הצמח והקרקע עושים שימוש גם באמצעי דימות מתקדמים מעולם הרפואה, ובעיקר בטכנולוגיות של MRI ו-micro CT כדי לבחון את הולכת המים בתוך הצמח. זאת כדי לחקור אזורים בצמח שקשה להבין מה מתרחש בתוכם. הטכנולוגיות הללו, מאפשרות לחוקרים בעולם לדעת יותר על הולכת המים בתוך הצמח ובכך להבין את תגובת הצמחים למחסור במים ולמקסום ניצול המים במערכות חקלאיות.
תמונה של ענף גפן מ- MRI. האזורים הלבנים מלאים במים והשחורים יבשים. לראות שמרכז הענף יבש וחלק מצינורות העצה (העיגולים) מלאים באוויר (גם זה ענף מצמח שיובש).תמונה של ענף גפן מ- MRI. האזורים הלבנים מלאים במים והשחורים יבשים. לראות שמרכז הענף יבש וחלק מצינורות העצה (העיגולים) מלאים באוויר (גם זה ענף מצמח שיובש).
תמונה של ענף גפן מ- MRI. האזורים הלבנים מלאים במים והשחורים יבשים. ניתן לראות שמרכז הענף יבש וחלק מצינורות העצה (העיגולים) מלאים באוויר.
(קרדיט: מכון וולקני)
שורשי עץ שעוברים מעקב במכשיר CT כדי לבחון את הולכת המים בתוך הצמח. שורשי עץ שעוברים מעקב במכשיר CT כדי לבחון את הולכת המים בתוך הצמח.
גזע עץ שעובר מעקב במכשיר CT כדי לבחון את הולכת המים בתוך הצמח. צולם במעבדה של ד"ר תמיר קליין ממכון וייצמן.
(צילום: יעל וגנר )
ד"ר אורי הוכברג ממנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) הוא אחד החוקרים המובילים בתחום. לדבריו "הטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו לבחון נתיבי זרימה בצמח שעדיין לא נחקרו בצורה ישירה. האמצעים הללו עזרו לענות על שאלות בנות עשרות שנים ואנו תקווה כי בעזרתם נצליח לבנות מודלים מדויקים של צריכת המים על ידי גידולים חקלאיים שונים". במושב של ד"ר הוכברג יוצגו בפעם הראשונה המחקרים הכי חדשים בעולם בתחום זיהוי ההידראוליקה של הצמח, בין היתר ע"י חוקרים מובילים מהרווארד.

אף אלקטרוני - אולי יעזור גם עם הקורונה

מחקר מתקדם נוסף שפיתחו חוקרים ישראלים הוא פיתוחו של אף ריח אלקטרוני ספציפי לזיהוי מוקדם של מחלות. הטכנולוגיה שפיתוחה החל באניברסיטת בן גוריון תוצג לראשונה בכנס. בשלב זה המחקר אמנם מתמקד במחלות צמחים, אך בשל התפרצות מגפת הקורונה, בוחנים חוקרים ישראלים בחודשים האחרונים גם את האפשרות לזיהוי של וירוסים באמצעות האף האלקטרוני, דבר שיקל מאוד על אבחון הווירוס בשלב מוקדם של החשיפה אליו ואולי, כך בתקווה, להציל חיים.
"כמו בני האדם, גם צמחים סובלים ממחלות הנגרמות מתקיפת חרקים, חיידקים, וירוסים ואו פטריות", מסבירה ד"ר ורד צין מהמכונים לחקר המדבר באוני' בן גוריון. "אחד מהמזיקים המשמעותיים ביותר בחקלאות בארץ ובעולם הוא מזיק ממשפחת העכבישאים בשם האקרית האדומה. כשאקרית אדומה מגלה את הצמח היא ניזונה ממנו, טווה קורים ומתרבה בקצב גבוה מאוד. הדבר גורם לנזק משמעותי לצמח, פחת ביבול ועלייה בהוצאות הגידול ובאופן ישיר – לעלייה במחירי היבול. בסופו של דבר - פחות מזון מגיע לצלחת".
צוות חוקרים ובהם ד"ר ורד צין וד"ר מוחמד בשותי מהמכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין באוניברסיטת בן גוריון ובשיתוף עם חברת ביובי (שדה אליהו), המתמחה בפתרונות הדברה ביולוגית לחקלאות מפתח חיישן ריח ספציפי, בדומה ל"אף אלקטרוני" אשר רגיש מאוד ויכול לזהות את נוכחותה של האקרית האדומה מוקדם וכך מאפשר טיפול מהיר ויעיל של החקלאי. ורד בכנס תציג צין לראשונה את השימוש באף האלקטרוני לחקלאות.
כך נראה ה"אף האלקטרוני". סטודנט במעבדה של מוחמד בשותי. כך נראה ה"אף האלקטרוני". סטודנט במעבדה של מוחמד בשותי.
כך נראה ה"אף האלקטרוני". סטודנט במעבדה של מוחמד בשותי.
(צילום: מוחמד בשותי)
לכל אלו ועוד יצטרף אחד המחקרים החדשניים ביותר בתחום. מחקרו של יו"ר הכנס, פרופ' שמעון רחמילביץ' עוסק בשיפור אזור בית השורשים של הצמח. "המהפכה הירוקה שקרתה לפני כ-50 שנה גררה גידול ביבול כמעט בכל תחומי החקלאות בזכות גנטיקה ואגרוטכניקה", אומר רחמילביץ'. "גידול זה נעצר והגיע לתקרה ועל מנת לשבור את תקרת הזכוכית הזאת חייבים לבחון את החצי החבוי התת קרקעי המהווה כ-50 אחוז מהצמח אך המחקר עליו הוזנח כל השנים. שיפור אזור בית השורשים יביא למהפכה הירוקה השנייה ולשבירת תקרת היבול אליה הגענו ויציל את העולם מסכנת המחסור במזון".
רחמילביץ' מנהל את מוקד הידע "שורש דבר", מוקד מחקר הממומן על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומאגד חוקרים ממוסדות שונים. במוקד מתמקדים באזור בית השורשים ועוסקים במחקר רב-תחומי משולב לפיתוח כלים ושיטות חדשניות שיעצימו את היכולות היצרניות בישראל – בחקלאות ובתעשייה.
בכנס צפויים להשתתף מומחים מכל רחבי העולם. ביניהם: איברהים תייאו, מזכיר אמנת המדבור באו"ם; האקופיזיולוג פרופ׳ דן יקיר, זוכה פרס ישראל; החוקר רטן לל, זוכה פרס המזון העולמי לשנת 2020, פרופ׳ וויליאמס קוסטס, ממכון המחקר של משרד החלקאות האמריקאי; פרופ׳ ברנדט קומר, נשיאת סקציית בריאות והגירה באיגוד האירופי לבריאות הציבור; פרופ׳ יורם כהן - חוקר בתחום התפלת מים מאוני׳ קליפורניה בלוס אנג׳לס ובאוני׳ בן גוריון בנגב; האקופיזיולוג פרופ׳ דן יקיר, זוכה פרס ישראל ואישים נוספים.
להרשמה לכנס הדיגיטלי כנסו כאן. ההרשמה חינם