מערך האשפוז המוסדי בתחום בריאות הנפש בישראל נמצא כיום במשבר. בשל מחסור במיטות אשפוז העומסים במוסדות הפסיכיאטריים גדלים, הצוותים שחוקים והמטופלים לא זוכים לקבל את מלוא הטיפול הדרוש. במציאות זו, ועל רקע המודעות הגדלה ליעילותם של פתרונות אשפוז בקהילה ובבית, נוצר לפני כשנתיים שירות של אשפוז פסיכיאטרי בבית, בו ניתנת למטופלים מעטפת רב מקצועית כוללנית, המאפשרת לאזן אותם ולהחזיר אותם לשגרת חיים, במסגרת סביבתם הטבעית – הבית. שביעות רצון המטופלים, המשפחות והמערכת, מעידים כי מדובר בחלופת אשפוז חיונית ואפקטיבית.
בתה של יעל, מבוטחת לאומית שירותי בריאות, נזקקה לטיפול פסיכיאטרי, ויעל נאלצה לאשפזה במוסד פסיכיאטרי על אף העומס והחשש הגדול מפני שהות באותו חדר לצד מתמודדים נוספים, בתנאי צפיפות. "הצוות המטפל היה אמנם מאוד מקצועי, אבל בהיעדר כוח אדם הייתה תחושה שהם מאד שחוקים. הרגשתי שהבת שלי מאד לבד שם. אחרי שבועיים שם הרגשתי שמצבה מחמיר והחלטתי שאני לא משאירה אותה שם. פניתי לקופת החולים וביקשתי פתרון מתאים לבת שלי. וכך קיבלנו אשפוז פסיכיאטרי בבית – וזה הבדל של שמים וארץ. צוות שנותן את המעטפת המתאימה, מגיע כמה פעמים בשבוע, ככל שנדרש. וגם אנחנו כמשפחה קיבלנו תמיכה ומענה 24/7 לכל בקשה ושאלה. זו הקלה מאד גדולה עבור בתי וגם עבורינו שהיא בבית, במיטה שלה, אוכלת בתאבון את האוכל שהיא אוהבת, ונמצאת במקום רגוע ועוטף".
"ההחלטה אם להכניס בן משפחה לטיפול בבית החולים פסיכיאטרי ובעצם להשאירו שם לבד, היא החלטה מאוד לא קלה," מסבירה ד"ר פזית פרנקל ליבוביץ', פסיכיאטרית מחוז מרכז בלאומית שירותי בריאות. "האשפוז הפסיכיאטרי בבית למעשה פוטר את המשפחה מהדילמה הקשה הזו, ומהווה עבורם פתרון נוח ויעיל לאורך זמן. לא פעם, במפגש שלנו עם בני משפחה הם מבהירים כמה רווח להם. הטיפול בבית מעניק הקלה גדולה גם למטופל וגם למשפחה שמרגישה שהיא לא לבד. וחשוב להזכיר כי אנחנו מלווים אותם גם בתהליך הבירוקרטי של מיצוי זכויות המטופל".
"בישראל יש פחות מ 4,000 מיטות במוסדות לבריאות הנפש," מסביר ד"ר איתמר עופר, נשיא צבר רפואה, המספקת שירות אשפוז פסיכיאטרי בבית. "ברוב המוסדות הללו התפוסה קרובה ל 100% ולפעמים אף יותר. ואם בוחנים את המספרים, כאשר כ 20,000 איש נדרשים לאשפוז פסיכיאטרי בישראל מדי שנה, המצוקה של אוכלוסיה זו ברורה."
4 צפייה בגלריה
ד"ר איתמר עופר
ד"ר איתמר עופר
ד"ר איתמר עופר
(צילום: צבר רפואה)
"אותי אישית כמנהל המערך של קופת חולים מאוחדת," אומר פרופ' ערד קודש, מנהל מערך בריאות הנפש של מאוחדת, "מצב האשפוז הפסיכיאטרי היום מדאיג מאד, גם ברמה הלאומית. פשוט אין מספיק מיטות. בכל הארץ יש בסה"כ כ- 3,700 מיטות, וזה בא לידי ביטוי בכך שמבחינת שיעור מיטות לנפש אנחנו נמצאים במקום מאוד נמוך בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. ביולי 2015, במסגרת הרפורמה לבריאות הנפש, משרד הבריאות העביר את האחריות מהמערכת המוסדית לקהילה," הוא מסביר. "הדבר אפשר האצה של תהליכים בנושא בריאות הנפש בקהילה ואופי הטיפול של קופות החולים."
4 צפייה בגלריה
ד"ר ערד קודש מנהל מערך בריאות הנפש קופת חולים מאוחדת
ד"ר ערד קודש מנהל מערך בריאות הנפש קופת חולים מאוחדת
ד"ר ערד קודש מנהל מערך בריאות הנפש קופת חולים מאוחדת
(צילום: באדיבות דוברות קופת חולים מאוחדת)
"מתוך כעשרים אלף איש הזקוקים לאשפוז פסיכיאטרי מדי שנה בישראל, עבור כ- 20% מהם זהו אשפוז ראשון," מוסיף ד"ר אורן לבשטיין, פסיכיאטר מומחה ומנהל מחלקת פסיכיאטריה בבית בצבר רפואה. "לצערנו, בקרב מתמודדי בריאות הנפש קיימת תופעה של 'דלתות מסתובבות', כלומר אחוז גבוה של אשפוזים חוזרים, העומד על כ 20% שחוזרים לאשפוז חוזר תוך חודש, ומעל 50% מהמטופלים חוזרים לאשפוז נוסף תוך שנה."
"במציאות מאתגרת זו, לאומית וצבר רפואה פיתחו לפני כשנתיים שירות של אשפוז פסיכיאטרי כוללני בבית," מציין ד"ר עופר. "כשהדגש הוא על מניעת אשפוז, כלומר מקרים חריפים שהמטרה היא למנוע את אשפוזם. לשמחתנו בשנה האחרונה השירות הורחב למבוטחי קופת חולים מאוחדת ואנו מצפים לשיח עם הקופות הנוספות לקידום הנושא על רקע מה שאנחנו רואים בכל תחומי אשפוז הבית, כלומר מקרים רבים בהם ניתן ומתאים להעניק את השירות בסביבה הביתית. בסופו של דבר מדובר גם בסוג של טיפול שעלותו התקציבית למערכת יכולה לעמוד על לערך כשני שליש מהעלות של אשפוז בבתי החולים העמוסים ממילא."
"כחלק מהמגמה הזו למעבר לטיפול בקהילה, נוצרה מסגרת זו, המעניקה מעטפת אשפוזית אינטנסיבית בבית," מפרט ד"ר לבשטיין. "כולנו יודעים שהסבל שנגרם ממצוקות נפשיות יכול להביא לפגיעה פיזית ונפשית," הוא מסביר. "האשפוז המוסדי אמנם נותן למטופלים הזקוקים לכך טיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי. אבל לעומת המסגרת המוסדית, המסגרת של פסיכיאטריה בבית מיועדת להעניק למטופלי בריאות הנפש את האפשרות לטיפול בסביבה המוכרת להם ולענות על מספר חסרונות מהותיים, כמו פיתוח תלות בסביבה האשפוזית על חשבון השתלבות בקהילה, וחשיפה למצבים סוערים של מטופלים אחרים," הוא מדגיש.
"אשפוז פסיכיאטרי בבית נעשה על דעת ובהסכמת המטופל, משפחתו, והצוות המטפל," מוסיף ד"ר לבשטיין. "כל אדם הזקוק לאשפוז פסיכיאטרי זכאי לשירות אשפוז פסיכיאטרי בבית, ובתנאי שהוא מעל גיל 18, אינו מסוכן לעצמו או לזולת, ונכון לשתף פעולה עם תוכנית הטיפול. תנאי נוסף הוא נוכחות ומוכנות של המטפל העיקרי להשתתף באופן פעיל בתהליך הטיפולי."
4 צפייה בגלריה
ד"ר אורן לבשטיין מנהל פסיכיאטריה בבית
ד"ר אורן לבשטיין מנהל פסיכיאטריה בבית
ד"ר אורן לבשטיין מנהל פסיכיאטריה בבית
(צילום: באדיבות צבר רפואה)
"במהלך הטיפול הפסיכיאטרי בבית," מסביר אלי גפן, מנהל מערך הבקרה בלאומית שירותי בריאות הפסיכיאטר באשפוז הבית מעביר בצורה מסודרת את כל הפרטים לתיק הרפואי של המטופל הנמצא בקופת החולים, וכך קופת החולים שומרת על רצף טיפולי וסנכרון בין כל הגורמים המטפלים. חשוב להבין שזה תהליך חיוני לצורך מתן טיפול מדויק ונכון למטופל".
"המעבר לפסיכיאטריה בבית הוא חלק ממגמת המעבר הכללית לאשפוז בבית במקום בבית החולים שאף התעצם עם התפרצות נגיף הקורונה," מסביר ד"ר עופר. "וכך גם ההכרה של קובעי המדיניות במערכת הרפואה בדבר הצורך לאפשר למי שאינו חייב להיות מאושפז או מטופל בבית החולים, לקבל טיפול איכותי שאינו נופל מזה של בית החולים בביתו."
"בתקופת הקורונה, הטיפול של פסיכיאטריה בבית מהווה ייתרון משמעותי ביותר," מדגישה ד"ר פרנקל ליבוביץ'. "הרי כולנו חווינו ועדיין חווים את הקושי בחיים בתוך המגיפה. לבטח עבור מתמודדים במוסדות לבריאות הנפש, מדובר בקושי משמעותי, בנוסף לאתגרים שנוספו עבור הצוותים המטפלים במוסדות אלה. כמו כן, אשפוז פסיכיאטרי בבית מצמצם את החשש מהדבקה בקורונה במהלך האשפוז."
"על פי נתוני אגף הבקרה בלאומית," מעדכן אלי גפן, "התפרצות נגיף הקורונה הביאה לעלייה משמעותית בביקוש לאשפוז פסיכיאטרי בבית במקום אשפוז בבית החולים הפסיכיאטרי."
4 צפייה בגלריה
אלי גפן מנהל מערך הבקרה בלאומית
אלי גפן מנהל מערך הבקרה בלאומית
אלי גפן מנהל מערך הבקרה בלאומית
(צילום: דוברות קופת חולים לאומית)
"מסגרת האשפוז הפסיכיאטרי בבית נועדה למנוע אשפוזים, לקצר את משך האשפוז בבית החולים ואף לסייע במניעת תופעת האשפוזים החוזרים," מציין פרופ' קודש. כך ניתן לשמר רצף טיפול באופן יעיל יותר, בהשוואה לאשפוז בבית החולים. הצוות המטפל יכול לקבל את ההיסטוריה הרפואית של המטופל בתיק האלקטרוני, ולעדכנו לטובת המשך הטיפול בקהילה. אנו מאמינים כי בקרב מתמודדי בריאות הנפש, המשמעות של סביבה מוכרת, שגרת חיים תקינה וחזרה לתפקוד נורמטיבי במסגרת הקהילה חשובים במיוחד".
היענות המטופל המאושפז בביתו לטיפול גבוהה משמעותית ביחס לאשפוז המוסדי, ושביעות רצון המטופלים ומשפחותיהם גבוהה. כך גם מעידה אשתו של א', מבוטח מאוחדת ממרכז הארץ, שבעבר טופל במחלקה סגורה במוסד לבריאות הנפש וכיום מטופל במסגרת של אשפוז בית פסיכיאטרי: "בעלי היה במצב לא טוב במוסד. כל פעם התאשפז מחדש. לא הצליחו לייצב אותו. הרופאה שלנו במאוחדת הציעה פתרון אחר - אשפוז פסיכיאטרי בבית. צוות שבא אלינו הביתה, שמלווה אותנו באופן צמוד וזמין בטלפון כל הזמן. זה בדיוק מה שהיינו צריכים. בהתחלה הפסיכיאטר היה מגיע פעמיים בשבוע, והאחות שלוש פעמים בשבוע - זה מאד עזר. הרגשנו שממש יש טיפול צמוד ושתמיד יש למי לפנות. אחר כך כבר החלטנו ביחד שאפשר להוריד את האינטנסיביות של הביקורים, כי באמת בעלי הרגיש הרבה יותר טוב, ובפעם הראשונה מזה הרבה זמן - הרגשנו שהוא מתייצב ומתאזן. "
"הצוות הרפואי מעניק לנו את כל מה שצריך – בבית," אומרת אשתו של א'. "הפסיכיאטר של צבר רפואה שוחח עם הרופאים שטיפלו בו קודם, שינה את הסוגים והמינונים של התרופות, וממש צעד צעד התחלנו לנסות עד שהגענו למצב שבעלי ממש חזר לעצמו. העובדת הסוציאלית מגיעה אלינו הביתה באופן קבוע, מאד עוזרת לנו עם ביטוח לאומי, עושה שיחות עם בעלי, ועוזרת לו להשתלב בכל מיני פעילויות בקהילה. וגם לי היא נותנת תמיכה ואוזן קשבת. זה מרגש לראות. הנוכחות הקבועה של הצוות אצלנו בבית עזרה לנו לבנות משהו שלא חלמנו עליו: שגרה חדשה, יציבה ורגועה".
"האשפוז בבית משנה את אופן הטיפול," מדגיש ד"ר לבשטיין. "ישנה חשיבות רבה בהגעה של הצוות לסביבה הטבעית של המטופל או המטופלת, שמכירים את המשפחה ורואים כיצד הם חיים, מתוך ההבנה שזהו המקום בו שוהה המטופל ושמשפיע על הטיפול".
"בסה"כ מדובר באלפי מטופלים המתאימים לקבלת השירות, ויכולים לא רק ליהנות מיתרונות האשפוז בבית, אלא גם להביא לצמצום בעומס הקיים בבתי החולים הפסיכיאטריים ובכך להטיב גם עם מצבם של אלו שלא מתאימים לשירותי האשפוז בבית," מציין אלי גפן.
"מסגרת אשפוז בבית יכולה לסייע גם בקיצור משך האשפוז המוסדי, דרך מתן ליווי למטופל ע"י רופא, אחות ועו"ס, עד שמצבו יתייצב והוא יוכל לקבל מענה בקהילה." מפרט ד"ר לבשטיין. "במקביל היא מאפשרת למטופלים שמצבם החמיר ונדרשים למענה אינטנסיבי, לקבל את המענה בביתם במקום בבית החולים. לצד צמצום שיעור האשפוזים חוזרים שבמקרה של בריאות הנפש הוא מאוד משמעותי, וכפועל יוצא מעמיס על מערכת האשפוז."
"הביקור הרפואי והטיפול בבית מהווים פתרון למטופלים רבים. בהתייחס לקורונה שהביאה לשינוי סדרי עולם, הגברת תחושת הריחוק שבין מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי לבני משפחתו, וסכנת הידבקות בבתי החולים, הפסיכיאטריה בבית היוותה עבור רבים פתרון מציל חיים," מוסיף ד"ר עופר.
"על משרד הבריאות לפעול להגברת מודעות הציבור לזכותו לקבל אשפוז בית במסגרת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי." מדגיש ד"ר לבשטיין, "וזאת על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל של מערך האשפוז הפסיכיאטרי בבית, הפועל במסגרת קופות החולים. במקבלי יש לחדד את ההכרה של מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות בצורך לאפשר למי שאינו חייב להיות מאושפז או מטופל בבית החולים, לקבל בביתו טיפול מקצועי שאינו נופל ברמתו מזה הניתן בית החולים."
"השירות נחל הצלחה רבה והוכח כיעיל גם לאורך זמן לא רק עבור המערכת, אלא גם ובעיקר עבור המטופלים ובני משפחותיהם," מצהיר ד"ר עופר. "שירות זה מצטרף למגוון שירותי אשפוז בית הנמצאים בסל הבריאות, במימון קופות החולים, וניתנים על ידי גופים כמו צבר רפואה. הממשק הקיים בין הגופים מאפשר להעניק למטופל טיפול איכותי ומיטבי, החוסך ממנו וממשפחתו את הקושי הכרוך באשפוז בבית חולים מכל סוג שהוא."