לפי נתוני משרד הבריאות מחלת הסרטן היא סיבת המוות הנפוצה ביותר בישראל. מנתונים אלה עולה החשיבות ביצירת מרכזי מצוינות באונקולוגיה שמרכזים את כל התחומים העוסקים במחלה תחת קורת גג אחת. אחד כזה הוא המרכז האונקולוגי החדש ע"ש הלמסלי, שנחנך לפני כחצי שנה במרכז הרפואי שערי צדק. המרכז החדש משתרע על פני 12 אלף מ"ר ומשנה את תפיסת הטיפול האונקולוגי בישראל בכלל ובירושלים בפרט.
"המרכז מעניק מכלול שלם של כל השירותים הנדרשים בתחומי האונקולוגיה עם הרבה חיבוק ואהבה", אומר פרופ' ניר פלד, מנהל האגף האונקולוגי. "אנחנו נוגעים למעשה בכל תחומי הסרטן, ונותנים מענה שבו המטופל נמצא במרכז העשייה, לא רק בנושא המקצועי, אלא גם בפן האנושי, הפסיכולוגי והרוחני. אנחנו עושים מאמץ לשלב טיפולים שמתאימים בדיוק למצבו של המטופל. שימור האנושיות הוא מוטיב מרכזי, הוא הרוח המשמרת את יכולת השירות, מונעת שחיקה, ובעיקר מאפשרת נתינה של כולנו".
מה השתנה בטיפול בסרטן לעומת הטיפול במחלה לפני עשור?
"יש יותר אבחון מוקדם של המחלה, והרבה יותר הצלחות ביכולות הריפוי במחלה גרורתית. לפני עשר שנים, היכולת לרפא חולי סרטן עם מחלה מתקדמת עד גרורתית היה בסדרי גודל של כעשרה אחוזים, והיום שילשנו את סיכויי ההחלמה. זה לא ייחודי לנו. זה מאפיין את התקופה הזאת. יותר משליש מסך המטופלים שלנו חיים שנים על גבי שנים. אנחנו רוצים לקרוא לזה חוויית חיים ולא חוויית חולי.
5 צפייה בגלריה
מימין: פרופ' הדר גולדוסר, פרופ' אהרון אלון, ד"ר עופר פורים
מימין: פרופ' הדר גולדוסר, פרופ' אהרון אלון, ד"ר עופר פורים
מימין: פרופ' הדר גולדוסר, פרופ' אהרון אלון, ד"ר עופר פורים
(צילום: דוברות שערי צדק)
"סוג חדש נוסף של טיפול תרופתי אנטי סרטני משלב תרופות שמוצמדות לחיישנים המנצלים את ייחודיות תאי הגידול ומצמידות להם כימותרפיות עוצמתיות במינון זעיר, שגורמים להרג תאי סרטן ממוקד. התרופה הספציפית מוצמדת לתאי הגידול, בדומה למטען חבלה. כך ניתן לעצור את ההתפתחות הגידול ללא זליגת התרופות לזרם הדם הכללי, ולמנוע תופעות לוואי משמעותיות.
"ההתמודדות עם מחלות גרורתיות היא מהאתגרים הגדולים ביותר של עולם האונקולוגיה ושל הצוות האונקולוגי במרכז הרפואי שלנו", מדגיש פרופ' פלד. "אנחנו מחויבים להביא את המענה המלא למחלה, לחולה ולמשפחתו בכל מצב ובכל תנאי. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי להביא למטופלים את הפתרונות הייחודיים שיאפשרו להם להגיע לתגובה הטובה ביותר ואפילו לריפוי גם במחלה גרורתית.
5 צפייה בגלריה
פרופ' ניר פלד
פרופ' ניר פלד
פרופ' ניר פלד
(צילום: דוברות שערי צדק)

רמת מומחיות גבוהה

גידולים במערכת העיכול נחשבים לאחד התחומים המורכבים במיוחד בתחום האונקולוגיה. מגוון סוגי הסרטן שנמצאים במערכת העיכול שונים מאוד זה מזה מבחינת האבחון והטיפול, ומצריכים רמת מומחיות גבוהה מהצוות הרפואי. "ביחידה לגידולי מערכת העיכול אנחנו מטפלים בגידולים המאובחנים מהוושט לכל אורך מערכת העיכול, כמו לבלב, דרכי מרה ועד פי הטבעת, כמו גם במחלות נדירות ביניהן גידולים נוירו אנדוקריניים", אומר ד"ר עופר פורים, מנהל השירות לגידולי מערכת העיכול. "בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בטיפול בסרטן בכלל ובתחום גידולי מערכת העיכול בפרט, המסייעים לשפר את סיכויי ההחלמה של החולים. הטיפול כיום מבוסס לא רק על טיפולים כימיים וביולוגיים אלא גם על סוג טיפול חדש שצובר תאוצה אדירה בשנים האחרונות. מדובר בטיפול האימונותרפי שעושה שימוש ביכולות מערכת החיסון של המטופל להילחם בתאי הגידול".
מה עוד מייחד את המחלקה שלך?
"היום אנחנו בפתחו של עידן חדש של זיהוי החולים לאחר הניתוח שנמצאים בסיכון מוגבר לחזרת מחלה. אנחנו לוקחים את הדם של המטופל ואת הגידול שכרתו לו ובונים לו פרופיל ייחודי לאותו מטופל, ואז מחפשים בדם את אותו פרופיל. לאנשים שמזהים אצלם את הדי.אן.איי בדם יש אחוזים גבוהים לאין שיעור של חזרת המחלה ויצטרכו טיפול כימי לאחר הניתוח. לעומת זאת, אם הדי.אן.איי. לא נמצא, הסיכוי שהמחלה תחזור מאוד נמוך והחולה לא יצטרך טיפול".
האם יש חידושים בטיפול בסרטן הלבלב שאינו נתיח?
"לחולים עם סרטן הלבלב שלא יכולים להיות מנותחים, אנחנו משתילים צ'יפ רדיו-אקטיבי שמקרין לאזור של הגידול. הדבר מאפשר לחולים לקבל קרינה מקומית לגידול, בנוסף לטיפול הכימי", מציין ד"ר פורים.
מה הייחוד בטיפול אימונותרפי בסרטן?
"גידולים שונים מצליחים לשתק את מערכת החיסון ולמנוע את הפעולה התקינה שלה בעזרת מנגנוני השתקה מתוחכמים. התרופות האימונותרפיות משבשות את מנגנון השיתוק של הגידולים, ומאפשרות למערכת החיסון לתקוף את הגידול. הייחודיות של התרופות האלה היא שבמקרים לא מעטים הן מסוגלות להביא להשמדה מוחלטת של הגידול והעלמות המחלה. בעצם מדובר במצב שלא הכרנו בעבר – של החלמה של חולה עם גרורות".
אילו טיפולים חדשים צופן העתיד?
"הטיפולים העתידיים הם בעיקר טיפולים שאולי ינסו להפוך את הגידולים של מערכת העיכול, שרובם לא מגיבים לטיפולים אימונותרפים, לגידולים שכן מגיבים לאימונותרפיה על ידי כל מיני מניפולציות. חלק גדול מהמחקר היום מתמקד באיך אנחנו הופכים את הגידול לכזה שאימונותרפיה כן עובדת עליו".
איזה חידוש נוכל למצוא בשערי צדק במרפאות?
"הקמנו בשערי צדק מרפאה שלא הייתה קיימת בירושלים - מרפאה משותפת של אונקולוגיה ומכון הכבד שלנו, אותו מנהל ד"ר גדי לאלזר, גסטרואנטרולוג המתמחה במחלות כבד. ביחד אנחנו מטפלים בחולים שיש להם שחמת של הכבד וסרטן כבד ראשוני בטיפול כוללני ומקיף של טיפול במחלת הכבד שרובם סובלים ממנה וטיפול אונקולוגי הכולל טיפולים תרופתיים, קרינה והפניה לצנתור טיפול במידת הצורך. שיתוף הפעולה זה נותן למטופל את הטיפול המיטבי והכוללני לטיפול במחלה קשה זו".

טיפולי קרינה

טיפול בקרינה (רדיותרפיה) נחשב לאחד הכלים המוכרים והוותיקים במאבק בסרטן בכלל ובסרטן הריאה בפרט. חלק מהחולים וקרובי משפחתם חוששים מתופעות לוואי שונות. "לאורך השנים, הטכנולוגיה של הטיפול ברדיותרפיה עברה שינויים משמעותיים וכיום היא נחשבת בטוחה ויעילה בהרבה ", אומר פרופ' אהרון אלון מומחה לרדיותרפיה וממלא מקום מנהל מכון לרדיותרפיה בשערי צדק".
5 צפייה בגלריה
(צילום: Partners Farrow פארו אדריכלים)
טיפולי ההקרנות בסרטן ריאה השתפרו באופן משמעותי וחלו פריצות דרך של ממש. "היכולת לתת לחולים בשלב הראשון של המחלה טיפול בהקרנה מדויקת ולרוב לרפא את המטופל – קיימת ברפואה רק בעשור האחרון", מסביר פרופ' אלון, "צריך לזכור שיש חולים שהפרוצדורה של ביופסיה עלולה להיות מסוכנת עבורם, אבל טיפול בהקרנה יכול לסייע להילחם בגידול שלהם בצורה מדויקת ובלי הצורך בהליך פולשני. גם במקרים מורכבים בהם המחלה מפושטת, טיפול בהקרנות לצד טיפולים נוספים – ביולוגים או אימונותרפיים – יכולים לשפר את סיכויי ההישרדות ולהאריך את חיי המטופלים.
"בסרטן ריאות בשלב מוקדם – במקרים בהם הגידול עדיין לא שלח גרורות - ניתן לטפל באמצעות הקרנות ובכך גם להגיע לריפוי. בשלב זה מטופלים רבים מופנים לניתוח, אבל מי שלא יכולים לעבור את הפרוצדורה הכירורגית יכולים לקבל טיפול בקרינה, שנקרא קרינה סטריאוטקטית. שיעורי הריפוי בטיפול כזה עומדים על יותר מ־90 אחוזים, והוא טיפול אמבולטורי כך שהמטופל יכול לחזור הביתה בערב".

מעטפת רגשית הוליסטית לכל מטופל

גם בטיפול בסרטן השד חל שיפור גדול. "אנחנו מנסים להתאים את הטיפול הכי טוב לכל מטופלת באופן ספציפי. מאחר שבמרבית המחקרים המחלה לא גרורתית יש חשיבות גדולה לשיתוף הפעולה של צוות שלנו עם כל הדיסציפלינות האחרות – כולל הצוות הכירורגי, הפלסטיקאים, הפתולוגים ורופאי ההדמיה", אומרת פרופ' הדר גולדוסר, מנהלת היחידה לגידולי השד. "המסע של המטופלת בדרך לריפוי מסרטן השד יכול להיות מורכב, ואנחנו מנסים לעטוף את המטופלת ולהקל במה שאפשר כולל צוות של עובדות סוציאליות, אחיות וטיפול תומך נוסף. למטופלות יש אחות מתאמת שמסייעת להן בכל התהליך שהן עוברות. למטופלות צעירות יש גם מלווה אישית נוספת, המסייעת להן להתמודד עם הצרכים הייחודיים שיכולים להיות להן - כולל התמודדות עם ילדים צעירים או הפסקה לא צפויה בעבודה.
5 צפייה בגלריה
(צילום: Partners Farrow פארו אדריכלים)
"בנוסף יש במכון אפשרות לקבל טיפול פרטני בפסיכותרפיה, ובשנה האחרונה נפתחו מספר קבוצות תמיכה של נשים שמתמודדות או התמודדו עם הסרטן. חלק מהנשים יכולות להיעזר בכובע קרח במהלך הטיפול הכימי. הכובע מקטין את החשיפה של הכימותרפיה לזקיקי השיער, וכך עשוי למנוע נשירת שיער משמעותית בחלק מהנשים", מוסיפה פרופ' גולדוסר.
אילו טיפולים חדשניים נמצאים בפיתוח ומה צופן עתיד התחום?
"מדהים לראות באונקולוגיה בכלל ובסרטן שד בפרט, איך הדברים משתנים. אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, ומנסים להיות מעודכנים על מנת לתת את הטיפול האופטימלי. כל שנה מאושרות עוד תרופות חדשות בגלל ההצלחה שלהן, בין אם הן משפרות את הסיכוי להירפא מסרטן השד ובין אם מדובר בתרופות חדשות למחלות גרורתיות.
"טכנולוגיה חדשה יחסית של כימותרפיה מוצמדת לנוגדנים - מה שמשפר מאוד את התוצאות בסרטן שד בשנים האחרונות. גם בטיפול בנשאיות של הגן brca חל שיפור משמעותי בשנים האחרונות. לפני מספר שנים טיפול ביולוגי בכדורים שעובדים על תיקון DNA הראה יעילות בטיפול בנשאיות עם סרטן שד במחלה גרורתית, ולאחרונה נמצא שהטיפול הנ"ל יכול להיות גם יעיל כדי למנוע חזרה של המחלה לנשאיות שחלו בסרטן שד מוקדם. בסך הכל אנחנו רואים שהסיכוי להתרפא הולך וגדל וגם הסיכוי לחיות עם סרטן ולהאריך חיים עם סרטן הולך וגדל".
5 צפייה בגלריה
(צילום: Partners Farrow פארו אדריכלים)
כשהרופאים מדברים על הצלחת הטיפולים במרכז ובמחלקות שלהם בפרט, קשה שלא לחוש בהתרגשות ובגאוות היחידה הגדולה שלהם. "אנחנו צריכים להגדיר מה זאת הצלחה", אומר פרופ' ניר פלד. "האם הצלחה זה ריפוי? חיים לצד המחלה? מוות שלו? שאיפתנו היא שכל מפגש עם המטופלם והמשפחות יהיה הצלחה בפני עצמו. מה שאחד חווה בתחילת המסע כהצלחה, אצל השני ההצלחה בנקודת זמן אחרת שונה. אצל חולה עם מחלה נרחבת הצלחה יכולה להיות מימוש אירוע משפחתי, או של יעדים מסוימים שהציב לעצמו. הצלחה לא חייבת להיות ריפוי או כיווץ טכני של ארבעה סנטימטר של הגידול. אנחנו שם כל הזמן ואני חושב שמה שמאוד בולט בשערי צדק כמוסד זה הגנטיקה של האנשים לעשות את כל מה שאפשר עבור כל אחד שנכנס בשערינו. גם כשחווים כישלונות הם נראים אחרת כשיודעים שכל מה שהרפואה יודעת להשיג נעשה".
"הטיפול בסרטן שד יכול להיות מאוד מורכב מבחינה רגשית", אומרת פרופ' גולדוסר. "אחת מנקודות האור היותר מרגשות בשבילי היא כשמטופלת צעירה שהחלימה מגיעה אחרי מספר שנים לביקורת עם תינוק חדש". 