אדוני נשיא המדינה, יצחק הרצוג,
אני פונה אליך לא רק כאזרח, אלא כאיל אשל, אב שכול, וכמי שמקיים איתך שיח ישיר זה חודשים ארוכים. אתה מכיר היטב את עמדותיי. שמעת אותן ממני באופן ברור, כן ובלתי מתפשר.
בתי, רוני אשל ז״ל, הייתה חיילת, תצפיתנית, ואתה, נשיא המדינה מכיר את הסיפור העצוב הזה היטב. היית איתנו ברגעים הקשים ביותר.
הרצוג בריאיון, בשבוע שעבר
(צילום: StandWithUs)
היא ישבה בעמדתה באותו בוקר ארור של השבעה באוקטובר, מילאה את תפקידה בגבורה, לקחה אחריות, עד לדקות נשימתה האחרונות. היא לא ברחה מאחריות. היא לא חיפשה קיצורי דרך. היא עשתה את מה שמצופה ממנה, עד הסוף המר.
דווקא משום כך, הידיעות על מגעים למתן חנינה לראש הממשלה, המתנהלים בין לשכת ראש הממשלה, משרד המשפטים ובית הנשיא, אינן רק מדאיגות. הן בלתי מתקבלות על הדעת.
חנינה איננה כלי לניהול משברים פוליטיים, היא איננה נתיב עוקף צדק. ובוודאי שאינה יכולה להינתן כאשר ההליך התקין לא מוצה, וכאשר מעל הכל מרחף המחדל החמור בתולדות המדינה, טבח השבעה באוקטובר.
אי אפשר לדרוש אחריות מחיילת צעירה, ולוותר עליה בדרגים הבכירים ביותר. אי אפשר לדבר על ערכים, ולרוקן אותם מתוכן ברגע האמת.
אתה עצמך שותף לדרישה הברורה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, דרישה מוסרית, לא פוליטית. דרישה של ציבור שלם, ושל משפחות שאיבדו את היקר להן מכל.
אני חלק ממועצת אוקטובר, ואנו אומרים זאת באופן שאינו משתמע לשתי פנים, לא תהיה חנינה, לפני אמת. לא תהיה חנינה, לפני חקירה. לא תהיה חנינה, לפני אחריות.
אדוני הנשיא, לא תהיה חנינה על שבעה באוקטובר וזהו רגע מבחן. רגע שבו נבחנת לא רק הסמכות, אלא המחויבות. לא רק המעמד, אלא המצפון.
הבת שלי עמדה במשמרת שלה עד הסוף. עכשיו תורנו, ותורך, לעמוד לצידנו במשמרת שלנו, זו גם המשמרת שלך. עצור את המהלך הזה באופן מיידי. עמוד איתנו לצד האמת, לצד הצדק, עמוד לצד המשפחות.
הבת שלי עשתה את חובתה עד לדקות נשימתה האחרונה. כשחיילת לוקחת אחריות עד הסוף, הנהגה לא עוצרת באמצע, רוני לא קיבלה הזדמנות שנייה, וגם האמת לא תקבל הזדמנות נוספת.
יש אמת אחת, אדוני הנשיא, והיא נר לרגליה של מדינה שלמה.
