ביום שישי האחרון קיבלנו דוגמה נוספת להשלכות של משבר האקלים. מאות שריפות פרצו ברחבי הארץ, בכמה אזורים נמדדו מעל 40 מעלות וגם נשברו שיאי חום - והכול רק קדימון למשבר האקלים. בריאיון בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות", התייחס היום (ד') מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, לבעיות באספקת החשמל בשיא גל החום וגם לצורך הדחוף להבין כי מדובר במשבר אקלים עולמי, שצריך להיערך אליו גם ברמה המקומית.
סמט התייחס להפסקות החשמל בזמן גל החום הכבד ביום שישי שעבר: "נפלו שתי תחנות כוח מזהמות. אחת דליה ואחת אשכול. בסביבות אחר הצהריים, ברגע שנפלו, לא היה להם כוח וברגע שלא היה להם את הכוח, התחילו להוריד לקוחות. מה הייתה הטעות של נגה? הם גם לא הפעילו עוד תחנות ברזרבה. למה זה קרה? זה קרה בגלל משבר האקלים. אבל איך זה קשור למשבר האקלים? כי כשאתה מבין שיש משבר אקלים, אתה מבין שאתה צריך להיערך לאירועי קיצון, ואתה לא מבין בדיוק האם זה יהיה עוד מעלה, פחות מעלה, כמה חמור זה יהיה. ואז כשנגה מסתכלים על זה, הם רגילים למה שהיה בשנים עברו. הם אומרים 'מה שהיה זה מה שיהיה', ולא מפעילים את כל היכולות שלהם. הם לא מבינים את זה שהם צריכים להיערך לדברים הרבה יותר קיצוניים. כל מי שהסתובב בחוץ הבין שיש משבר אמיתי".
2 צפייה בגלריה
ועידת האקלים של ynet ו- "ידיעות אחרונות"
ועידת האקלים של ynet ו- "ידיעות אחרונות"
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בוועידת האקלים
(צילום: אביגיל עוזי)
על ההצעה להקים תחנות כוח נוספות ומזהמות, על מנת להגדיל את כוח ייצור החמשל, הוא אמר כי השרה סילמן התנגדה להצעה להקים שתי תחנות כוח באזור דרום השרון, אך הייתה מוכנה להצביע בעד הקמת תחנה אחת - כיוון שהיא מבינה את הצורך באספקה סדירה של חשמל, בשל העלייה בביקוש. "אמרנו שבתמורה לזה, אנחנו רוצים אנרגיה מתחדשת. אנחנו לא רוצים רק שיהיו סיסמאות של אנרגיה מתחדשת, אנחנו רוצים יעדים מדודים".
הוא הוסיף כי משרדו הציע לערוך מכרז על אנרגיות מתחדשות. "על כל מגה-וואט שאתם מביאים של אנרגיה מתחדשת, נוריד מהאנרגיה הפוסילית, מהאנרגיה המזהמת". אבל סמט אמר שלא כולם קיבלו את ההצעה בברכה: "משרד האנרגיה מתנגד לזה, התנגד להחלטה הזאת. אנחנו מנסים לשכלל, לתכלל, לבוא לא רק עם הצד הסביבתי, אלא לנסות להביא הצעות שהן הצעות ריאליות, ולצערי הן לא מתקבלות. לכן ההחלטה בעיניי היא החלטה שגויה, ובסופו של דבר השרה הצביעה נגד ההחלטה הזו, לא בגלל שלא צריך תחנה אחת, אלא שצריך נורא ללחוץ על אנרגיות מתחדשות, ולא להגיד 'השוק יעשה את שלו'".
ההתחייבות של ישראל היא להגיע ל-30% אנרגיה ירוקה עד שנת 2030. סמט לא בטוח שנגיע להתחייבות הזו. "היעד מאוד מאוד קשה במצב הנתון, ויש המון בעיות במשק האנרגיה כמו שכולם רואים אותן. אבל אני לא יכול להגיד שזה יעד בלתי אפשרי. השרה פגשה השבוע את ג'ון קרי (שליח נשיא ארה"ב לענייני אקלים) ביום שישי והוא שאל אותנו מה היעד שלנו. כשאמרנו לו שהיעד שהיה בחוק עד עכשיו שדובר עליו זה בסביבות ה-27%-30% הוא לא האמין. אז המדינה מסוגלת לעשות כאלה דברים, כמו שיש לה מתקני התפלה או דברים משוכללים אחרים, היא מסוגלת כן לדחוף את האנרגיות המתחדשות ולא רק בשטחים הפתוחים, אלא גם בשטחים הבנויים".
בעניין זה הוסיף סמט: "מדינת ישראל היא מדינה צפופה, היא לא יכולה לאפשר בעיניי את ההחלטה של המועצה הארצית אתמול, שלקחה 35 אלף דונם ופתחה אותם. זה כאילו להקים עיר שלמה, 35 אלף דונם, זה המון יחידות דיור שאתה יכול לעשות אם אין לך ברירה אחרת, ולשים אותן על שטחים, רק על תאים פוטוולטאיים זו טעות. אנחנו כן יודעים להביא את זה בדו-שימוש, מגרש החנייה שנמצא בחוץ - צריך להיות מגרש חנייה שמפיק אנרגיה סולארית, אין פה שום סיבה. צריך ללחוץ על אותם יזמים מחזיקי קרקע, שיקימו את אותם מתקנים ובזה כן אפשר יהיה להגיע ל-30%".
2 צפייה בגלריה
אדריכלות
אדריכלות
אנרגיית שמש באשלים
(צילום: Shutterstock)
על חוק האקלים, אמר סמט: "אנחנו עומדים במצב שאם אנחנו רוצים, אנחנו יכולים להעביר אותו. אבל עם כל ההתניות של כל השותפים השרה הגיעה למסקנה שהיא לא רוצה להעביר משהו שהוא לא אמיתי". על תהליך קידום החוק, הוא הוסיף: "זה על סדר היום בממשלה ביום ראשון, זה מונח על סדר היום של ועדת השרים לחקיקה. אנחנו מתעקשים על חלק מהדברים. יש לנו עקרונות שם בפנים, שאנחנו דורשים אותם. אני מקווה שנצליח להגיע להסכמות".
הוא התייחס גם לקושי לקדם חוקים סביבתיים בישראל. "הציבור הישראלי פחות מתעסק בנושא סביבה ממה שקורה בעולם", אמר סמט. "בעולם צריך לנתח את זה באופן קר, יש מפלגות ירוקות שהן אפילו מפלגת השלטון. זה לא קורה במדינת ישראל. זה לא קרה ואני לא יודע מתי זה יקרה".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דיבר בריאיון גם על בעיית הפסולת. "פסולת הבניין, שהוא אחד המשברים הגדולים ביותר שיש בנושא הסביבתי, כמות הזבל, פסולת בניין שמושלכת בשטחים הפתוחים כמיליון וחצי טונות, אי אפשר להמשיך איתה", הוא אמר. "כל שנה מיליון וחצי טונות מושלכים בשטחים פתוחים. החוק הזה נכנס לחוק ההסדרים ביום חמישי בוועדת הפנים ואיכות סביבה של הכנסת, יש כבר דיון אחרי שהוא עבר קריאה ראשונה. דחפנו את זה ואנחנו מקווים להגיע לסיום. נברך על המוגמר, לא על האמצע. אין מה לעשות, ככה זה עובד בכנסת".