ערפילי הבוקר, שפוקדים אותנו בכל בוקר בימים האחרונים וגם הבוקר (יום ד') יצרו מראות מהפנטים ויוצאי דופן ברחבי הארץ. בניינים נבלעים בעננים והערפל מלטף את הקרקע.
ערפל כבד ברחבי הארץ, השבוע
(צילום: ירון מורדוב, יואב זיתון, תומר עופרי - רשות הטבע והגנים, אלעד הרשקוביץ)
אז מה בעצם קורה פה? פרופ' הדס סערוני, חוקרת אקלים בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, מסבירה כי מדובר ב"ערפל קרינה". לדבריה, "קיימים סוגים שונים של ערפל. בישראל אנחנו מכירים שני סוגים בולטים: אחד הוא ערפל קרינה, שזה סוג הערפל שראינו בימים האחרונים, והשני, שהוא האנטיתזה של קודמו, נקרא ערפילי הרים, ואלה אופייניים למזג אוויר סוער באזורים הרריים".
ערפל, כך היא מספרת, הוא בעצם ענן שנמצא בגובה הקרקע. בגלל מיקומו הוא מגביל את הראות. כאשר הראות אפשרית רק מתחת לטווח של קילומטר אחד - זה מוגדר כערפל. כאשר הוא מתחיל להתפזר והראות נעה בין 5-1 קילומטרים המונח משתנה, וקוראים לזה "אד".
"ערפל הקרינה נוצר דווקא במצבים יציבים", מספרת פרופ' סערוני, "כלומר כשהקרקע מאוד מתקררת, מה שאופייני ללילות חורפיים ארוכים, והרוחות חלשות. ראשית, נוצר מצב שבו הקרקע יותר קרה מהאוויר שמעליה. אנחנו קוראים למצב הזה אינוורסיה, הפוך, כי זה הפוך מהמצב הנורמלי שבו ככל שעולים לגובה הטמפרטורה יורדת. ברגע שהקרקע מתקררת יש לה פחות מקום לאדי המים. הלחות היחסית עולה עד שמגיעים למצב שנקרא רוויה, כשאין יותר מקום לאדי המים. ואז אדי המים הופכים לענן בגובה הקרקע, לערפל".
ויש קשר לעובדה שבימים האחרונים אין גשם. פרופ' סערוני: "כאשר יש תקופות יבשות בחורף (עצירת גשמים) הסיכוי לערפילי קרינה גובר. מגמת ההתחממות צפויה להפחית אירועי גשם בעתיד, אם כי עדיין לא רואים מגמה כזו, כך שפרקי היובש יהיו שכיחים יותר ואולי גם אירועי ערפל. התופעה נפוצה מאוד גם באביב ויכולה להיות בכל עונה. אבל העוצמה והרצף הארוך כעת מיוחדים".
ולמה זה קורה עכשיו דווקא במרכז הארץ ובמישור החוף הדרומי, ולא, למשל, בעמק יזרעאל? "כי בצפון היו לנו רוחות מזרחיות יותר חזקות. ברגע שיש רוח היא מערבלת את האוויר ומונעת היווצרות ערפל. היא הורסת את היציבות ליד הקרקע", מסבירה פרופ' סערוני, "מדובר במשחק מאוד עדין: כמה לחות חדרה? מה מהירות הרוח? כמה מצליח להתייצב הלילה?" לדבריה, תופעת ערפל הקרינה דווקא די שכיחה, "אלא שהפעם יש לנו רצף נדיר של ימים כאלה, עם ערפל קיצוני ודווקא בינואר – שילוב מאוד יוצא דופן".
התופעה בולטת ביותר בימים אלה בתל-אביב ואצל שכנתה רמת-גן. הערפל נראה שם כאילו הוא בולע בניינים שלמים. "בעיר יש זיהום אוויר, שהוא טריגר ליצירת טיפות הענן הקטנות ולהגברת הערפל", אומרת פרופ' סערוני, "אבל מצד שני העיר נוטה להיות חמה יותר מהסביבה שלה, מה שקרוי אי חום עירוני, וזה יכול דווקא להקטין את השפעת הערפל. כאמור, גם כאן זה משחק עדין: עד כמה החימום של העיר פוגע בהתקררות הלילית".
אגב, ערפילי בוקר קיימים גם באביב, כשהים קר ויש לילות יציבים. "באביב, מעל הים הקר, נוצר ערפל. בבוקר, הבריזה יכולה 'להסיעו' פנימה", מסבירה פרופ' סערוני. אבל אל תטעו לרגע! "אלה ערפילי הסעה. זה לא מה שיש לנו עכשיו. הפעם אלה ערפילי קרינה טהורים", היא מרגיעה.
