לפני חודש, ב-17 בפברואר, קמנו לאחד מאסונות הטבע החמורים שידעה ישראל: מעל אלף טונות של זפת נסחפו אל חופי הים התיכון ממקור שבזמנו לא היה ידוע. אלפי אזרחים מודאגים דיווחו על גושי זפת שראו בזמן הבילוי בחוף והחלה התגייסות מסיבית למבצעי הניקוי שארגנו המשרד להגנת הסביבה, ארגוני סביבה, רשויות מקומיות ורשות הטבע והגנים.
זיהום זפת בחוף תל דור בשבוע שעבר
(צילום: אייל שחר, רשות הטבע והגנים)
כחודש עבר מאז ונדמה שמאמצי הניקיון סייעו בהסרה של אלפי טונות זפת שהמשיכו מאז לנחות על החופים. ההירתמות המיידית עזרה משמעותית בטיפול בזיהום ושמה באור הזרקורים את חשיבותם ותרומתם של האזרחים בהתמודדות מול אסון טבע שכזה. אולם, המלאכה עדיין לא הושלמה: גם היום יש עדיין זפת בחופים ואנחנו ממשיכים לראות גלים של גושי זפת שמגיעים לחופי הרחצה. בנוסף, חוקרים מעריכים כי עוד לא ראינו את הגל האחרון של הזפת.
עדכונים בזמן אמת
יוזמת המדע האזרחי "מדוזות בעם" השיקה בימים אלה מפת דיווחי זפת, שבה ניתן לדווח על תצפיות של גושי זפת בחופים או בים. הדיווחים מופיעים על גבי מפה שמתעדכנת בזמן אמת (בנוסף, לדיווחי הזפת אפשר עדיין לדווח על תצפיות מדוזות באפליקציה ולקבל מידע בזמן אמת על תפוצת מדוזות בחופי ישראל).
"יצרנו את מפת הדיווחי הזפת כי אנחנו מבינים את החשיבות של מפה שתעזור לנו בהכוונה של מאמצי הניקוי", אומר ד"ר דור אדליסט, ממקימי אתר מדוזות בעם שהתנדב ועזר במאמץ ניקוי החופים בשבועות האחרונים. "אנחנו צריכים איזשהו מידע שאתו נוכל להבין אם הניקוי שלנו אפקטיבי, או אם חופים עדיין מקבלים זפת אחרי שניקינו אותם. בעצם, אנחנו רוצים לדעת מתי האירוע נפסק ולנטר את הנקודה הזו בזמן שבה נוכל להפסיק להגיע לחוף ולנקות אותו."
בנוסף, אומר ד"ר אדליסט, המפה משמשת גם את האזרחים: בדיוק כמו שבמפת המדוזות המתרחצים רוצים לדעת לאיזה חופים כדאי להגיע ולאיזה לא כדאי, ככה גם עבור הזפת: בקרוב תיפתח עונת הרחצה ואנשים ירצו לדעת איפה נדבקת זפת לרגליים ואיפה לא.
"בתור מישהו שמתנדב בניקיון החופים, אני יכול להגיד שעדיין יש המון זפת וכל יום מגיעה עוד לחופים." אומר אדליסט.
רשת של מתנדבים בים
עם תחילת האירוע, חלקם של הארגונים הסביבתיים במאמצי הדיווח והניקיון התגלה כקריטי. "כשקיבלנו את התמונות הראשונות של הזפת, הדבר הראשון שעשינו היה לדבר עם המשרד להגנת הסביבה ולראות מה הם יודעים", אומרת ד"ר מיכל שטרן, מנהלת הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים בעמותת אקו-אושן. "מיד התחלנו בתהליך הגיוס - פתחנו טופס הרשמה והפצנו בכל האמצעים האפשריים. פתחנו, למשל, קבוצות וואטסאפ שמיועדות למתנדבים ובכל פעם צירפנו אליהן אנשים שנרשמו בטופס הרשמה. מהר מאוד הגענו למצב שבו יש לנו קבוצות עם יותר מ-4,000 נרשמים, כשבעצם כל קבוצת וואטסאפ יכולה להכיל עד 250 משתתפים ולכן באיזשהו שלב אפילו חסמו אותנו. בהמשך, כאשר מספר המתנדבים הגיע למעל ל-12 אלף, עברנו לעבוד עם מערכת CRM".
באקו-אושן, שמפעילה בשנים האחרונות רשת ארצית של מתנדבי חירום בים ובחופים, פועלות כיום קבוצות מתנדבים שעוזרים באיסוף נתונים שמועברים למשרד להגנת הסביבה לצורך גיבוש תמונת המצב בשטח.
"באופן שוטף, תמונת המצב מתקבלת מהשטח על ידי מפקחים של היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, אבל מדובר בכ-30 פקחים, שכעשרה מהם נמצאים בתחנת לזיהום ים באילת", אומרת שטרן. "הרעיון מאחורי הפעלת מתנדבים הוא שצריך אנשים בשטח. ואכן, קיבלנו הרבה דיווחים ממתנדבי חירום ים, שקיבלו בעבר ידע והכשרה. המון מידע הגיע אלינו גם מאזרחים מודאגים דרך הרשתות החברתיות".
מידע ברזולוציה שלא הייתה קיימת בעבר
"הדיווחים של האזרחים מאפשרים לקבל מידע שוטף, ברזולוציה שלא הייתה לנו פעם, על זיהומים של נפט גולמי, של מזוט ושל דלקים אחרים – הן במים ובעיקר על החוף", אומר ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחוה, "הדיווחים יאפשרו לחוקרים וגם לציבור לדעת ברמה היומיומית איפה יש זיהום זפת או אפילו כתם שמן מקומי ולעקוב אחרי המצב בשטח בצורה טובה יותר. בנוסף, מובן שהציבור יכול באמצעות המפה המתעדכנת להגיע לחופים נקיים יותר".
לפי לוי, הסביבה הימית בדרום מזרח הים התיכון היא מהעמוסות ביותר בעולם באוניות משא ובמכליות המובילות נפט גולמי חצי האי ערב, דרך תעלת סואץ אל אירופה ואמריקה, וכן לאחרונה גם בקידוחי גז ונפט קיימים מתוכננים כ ולכן הפוטנציאל לזיהום ימי בשמן רק הולך וגובר. לצד כל הנ"ל מתווספת הכוונה המסוכנת של קצא"א להזרים נפט מאילת לאשקלון ולהעמיס אותו על מעל 100 מיכליות בשנה בדרכן לאירופה, תוך סיכון שונית האלמוגים הייחודית באילת ואיום הולך וגובר על החיים במזרח הים התיכון. נתוני הדיווחים משמשים למחקר ארוך טווח ועוזרים בניסיון להבין מגמות והיקפים של הבעיה גם אם לא מדובר באירוע נרחב ובולט כמו הזיהום הנוכחי, אלא בזיהומים קטנים יותר, שמתרחשים באופן שגרתי בים. "המידע שייאסף יוכל לאפשר לנו לזהות גם את האירועים הקטנים יותר, המצומצמים, שגם להם במצטבר יש השפעה שלילית קשה על החי והצומח בסביבה הימית שעלולה להוביל אף לפגיעה ביכולת הרביה וההתחדשות של אוכלוסיות בעלי החיים, ועד להרעלה ומוות", הוא אומר.
שטרן מספרת שכיום קיימת ירידה במספר הנרשמים לפעילויות הניקוי, וקשה הרבה יותר לגייס מתנדבים מאשר בשבועיים הראשונים. "מההתחלה היה ברור לנו שתשומת הלב הציבורית האדירה לא תימשך לאורך זמן. לכן ניסינו לנצל את המומנטום והרעש שהיה סביב האירוע והקמנו כמה שיותר עמדות במהירות האפשרית," היא אומרת. "היה מדהים לראות את ההיענות. אנשים באו וממש עבדו קשה. זו עבודה פיזית קשה וראינו אנשים פשוט מדהימים שבאו מכל הארץ ועשו את ההבדל. בלעדיהם, המצב היה נראה אחרת לגמרי".
"עד שהאירוע יסתיים, אנחנו צריכים להיות עם האצבע על הדופק כדי לדעת לאן לכוון את מאמצי הניקיון", אומר אדליסט. "אנחנו חושדים שיש עוד הרבה נפט בים, שלא כולו הגיע לחוף. זיהום נפט מהווה פגיעה רחבה מאוד בחיים בים, פגיעה שאנחנו לא יודעים עדיין להעריך כי האירוע עוד לא הסתיים".
להרשמה לאתר מדוזות בעם ולדיווח על זיהום זפת בחופים: www.meduzot.co.il
