בטכניון אומרים כי טכנולוגיות שפיתחו חוקרים יאפשרו להשיב לקמפוס בביטחה את הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים. בפרויקט "יוצרים קמפוס פתוח ובטוח" החליטה הנהלת הטכניון להשתמש באחת הטכנולוגיות האלה כדי לדגום את מערכת הביוב בקמפוס. כך, במקרה של התפרצות קורונה במוסד האקדמי, תאותר ההתפרצות בשלב מוקדם ותטופל בהתאם.
החוקרים ואנשי קנדו מתקינים את הדוגמים בטכניוןהחוקרים ואנשי קנדו מתקינים את הדוגמים בטכניון
החוקרים ואנשי קנדו מתקינים את הדוגמים בטכניון
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)
השיטה פותחה על ידי קבוצת המחקר של פרופ' ערן פרידלר מהיחידה להנדסת סביבה ומים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית עם חוקרים ממשרד הבריאות, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וחברת "קנדו". היא מאפשרת ניטור RNA של נגיפי קורונה במי הביוב ומספקת נתונים על שיעור ההתפרצויות ופיזורן במרחב הגאוגרפי בקמפוס - מידע החיוני להתראה מוקדמת על התפרצויות ולאימות בלימת ההדבקה.
"לחזרה של הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים לקמפוס חשיבות אדירה", אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "כדי לאפשר חזרה לשגרה בריאה ובטוחה של הוראה ומחקר בקמפוס לצד הנגיף, עד שיימצאו חיסון או תרופה עלינו לקטוע את מעגלי ההדבקה באמצעות איתור מוקדם של מוקדי התפרצות, ניטור הנגיף במערכת הביוב יסייע לנו בכך. קמפוס הטכניון הוא אחד המקומות הראשונים שבהם תיושם הטכנולוגיה החדשנית לניטור קורונה באופן קבוע, וכך נקבל בזמן אמת מידע שוטף ועדכני על התפרצויות הנגיף ועל פיזורן בקמפוס ונוכל לטפל בהן בשלב מוקדם ולעצור את ההתפשטות".
אחד היתרונות הגדולים של ניטור קורונה באמצעות מערכת הביוב הוא מיפוי מהיר ומוקדם של אוכלוסייה גדולה, לרבות חולים א-סימפטומטיים. בטכניון ציינו כי מיפוי זה, המבוסס על המחקרים שהעלו שהנגיף מגיע דרך הצואה למערכת הביוב, עשוי לאפשר מניעה מוקדמת של התפרצות מחודשת. בעולם כבר קיימות טכנולוגיות של "אפידמיולוגיה מבוססת שופכין" המשמשת לניטור חיידקים ונגיפים, ובישראל אותרו נגיפי פוליו במערכת הביוב בשנת 2013 - איתור שהוביל למבצע חיסונים שמנע מגפה ובלם את ההתפרצות.
חלק מצוות המחקר מהיחידה להנדסת סביבה ומים בטכניון. מימין לשמאל: ד"ר יובל אלפיה, פרופ' ערן פרידלר, ד"ר יהונתן שרעביחלק מצוות המחקר מהיחידה להנדסת סביבה ומים בטכניון. מימין לשמאל: ד"ר יובל אלפיה, פרופ' ערן פרידלר, ד"ר יהונתן שרעבי
חלק מצוות המחקר מהיחידה להנדסת סביבה ומים בטכניון. מימין לשמאל: ד"ר יובל אלפיה, פרופ' ערן פרידלר, ד"ר יהונתן שרעבי
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)


"מערכת הביוב בנויה בצורה היררכית כך שניתן לחלק כל אזור לתתי אזורים", מסביר פרופ' ערן פרידלר. "מבנה זה יאפשר לנו לנטר את השפכים בנקודות מסוימות וכך לזהות את שיעור החיוביים לקורונה ברמת האזור. כך נוכל להתמקד באזורים שבהם יש הדבקה גבוהה בלי בדיקות של האוכלוסייה עצמה ובלי צורך להגיע לאנשים רבים, לפחות עד זיהוי מוקד ההתפרצות".
הפרויקט בקמפוס הטכניון מבוסס על דיגום מושכל ב-10 שוחות בקרה באמצעות דוגמים אוטומטיים חכמים של חברת "קנדו" ועל זיהוי מוקדי התפרצות לפי הריכוז של RNA הנגיף בשפכים. הבדיקה מבוססת על אנליזה כימית ומיקרוביאלית-מולקולרית של דגימות השפכים. דגימות אלה יועברו למעבדה ייעודית, שם יעבור ה-RNA של הנגיף תהליך של ריכוז ולאחר מכן זיהוי וכימות באמצעות qPCR, בשיטה שפותחה על ידי ד"ר עידן ילין מהמעבדה של פרופ' רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. הבדיקות ייעשו בסופו של כל יום דיגום והממצאים יהוו בסיס להערכת סיכונים מתמשכת ולקביעת סדרי עדיפויות בביצוע בדיקות סקר נרחבות שיעמדו לרשות באי הקמפוס.
בחודש מאי האחרון הייתה קבוצת המחקר של פרופ' פרידלר שותפה למחקר פיילוט ראשון מסוגו בישראל באשקלון. העיר חולקה לתתי אזורים והדיגום בוצע בשוחות ביוב נבחרות. הנגיף זוהה בשפכי העיר והחוקרים הצליחו לאתר שונות מרחבית של הנגיף בשפכים, עובדה המעידה על רמת הדבקה שונה בשכונות שונות. יתר על כן, הם הצליחו לאתר התפרצות של גל שני בעיר לפני גילויו בבדיקות הקורונה השגרתיות.