התנועה הערה במכון שרת לאונקולוגיה שבמרכז הרפואי הדסה מורגשת היטב בכל שעות היממה ולאורך כל ימות השבוע. חולי סרטן רבים מרחבי הארץ מגיעים למחלקות השונות הפועלות במערך על מנת לקבל טיפול במקום, שמדורג בצמרת המרכזים הטובים בעולם (על־פי מגזין Newsweek"), בדגש על האגף האונקולוגי. לצד הטיפול המקצועי המצויין והניסיון הרב של הצוות הרפואי, הסיבה לביקוש נעוצה בשורה של טיפולים מתקד־

מים ופורצי הדרך במאבק במחלה, בזכות מחקרים ופיתוחים

שמתקיימים בו כל העת בשיתוף פעולה עם חברות הזנקמקומיות ובינלאומיות. בהדסה, כך ברור לחלוטין, הרפואה מתקדמת ואף עוקפת את זמננו הנוכחי.
מדובר במרכז הכוללני לסרטן הראשון בישראל, שנותן מענה לכל צורכי החולה האונקולוגי: משיתוף פעולה קליני ומחקרי יומיומי עם התחומים השונים בבית החולים, דרך התמקצעות ייעודית של הצוותים הרפואיים בטיפול בכל סוג של גידול, ועד ביצוע מחקרים קליניים חדשניים בשיתוף חברות סטארטאפ, המאפשרים חשיפה לטיפולים חדשניים עוד בשלבי הפיתוח. ביקשנו לשמוע על כל אלה מפי פרופ' אהרון פופובצר, מנהל המכון.
מה ההבנה הכי מתקדמת על מחלת הסרטן בקרב החוקרים והמטפלים?
"אנחנו מנסים כיום להבין את הסרטן של כל מטופל בנפרד, ולטפל בו באופן ממוקד. המשמעות היא לבדוק מראש את הגנטיקה והביולוגיה של כל חולה, ולפיהן להתאים לו טיפול. זה מהווה עבורנו מדד לצפות את התנהלות המחלה וגם את היעילות של טיפולים מסוימים.
"המערכת שאנחנו מפעילים בהדסה חזקה מאוד, כשכל הזמן אנחנו מחפשים מחקרים שיחזקו אותה יותר, הן בהיבט של התאמות הטיפול הגנטי והן בהיבט הטיפול האימוני. אנחנו יכולים למגר את הגידול על ידי הפעלת המערכת החיסונית של המטופל, אבל מחפשים בהתמדה דרכים יותר טובות לעשות זאת. גם בתחום ההקרנות אנחנו מנסים להבין מה הדרך המיטבית לפעול מול הגידול הספציפי של המטופל, כדי שלא יהפוך לחולה גנרי".
3 צפייה בגלריה
פרופ' פופובצר ליד מאיץ חדש
פרופ' פופובצר ליד מאיץ חדש
פרופ' פופובצר ליד מאיץ חדש
(צילום: ניצן זוהר)
לדבריו, מה שהופך את המכון למוביל עולמי הוא חיפוש תמידי אחר מחקרים שעורכות חברות הזנק בתחום, וחיבור לחברות הללו לשם קידום הטיפול בחולים. "יש בארץ יש הרבה רעיונות, אבל לצערי, רוב החברות מבצעות את המחקרים הקליניים בחו"ל. אנחנו מנסים לאתר אותן ולהיות זמינים עבורן כדי לקדם רפואה חדשנית אצלנו, בירושלים". סיבה נוספת למוניטין העולמי היא הדגש הרב על יחס אישי, תוך מרב הרגישות והאמפטיה לכל חולה. "אומנם החדשנות היא זו שמושכת להגיע אלינו, אבל כשחולה חווה את היחס האישי והאמפטיה, לעיתים אפילו בהתאמת תרופה פליאטיבית שתקל עליו, זה חשוב בהתמודדות עם המחלה", מספר פרופ' פופובצר.

חדשנות רדיותרפית

החדשנות הטיפולית שאנו מציעים מתבטאת בכמה תחומים:
טיפולים אדפטיביים – טיפולים בלעדיים להדסה, המייצרים עבור המטופל תוכנית הקרנות מעודכנת ברמה יומיומית. "כיום מקובל ליצור עבור רוב החולים תוכנית אחת, המופעלת מתחילת הטיפול ועד סופו, וזה אכן עובד בקרב רובם. יחד עם זאת אנחנו יודעים, שאצל חלקם תוך כדי הטיפול הגידול משתנה בגודלו, בנפחו או במיקומו", מסביר פרופ' פופובצר. "הטיפול הסטנדרטי, שמראש מרחיב את אזור ההקרנה ללא התחשבות בשינויים הללו, עלול לפגוע ברקמה בריאה נרחבת. הקרינה האדפטיבית פועלת על בסיס מערכת בינה מלאכותית, ובמסגרתה עובר החולה הדמיה (CT) בכל יום מחדש, כשהתוכנה מייצרת עבורו תוכנית קרינה יומית מעודכנת, המתאימה את הטיפול לשינויים שמתרחשים בגופו. כך מצמצמים נזקים לרקמות בריאות. בדרך כלל זה נעשה בלי לפגוע ביעילות הקרינה, וזה אף מגביר אותה באזור הדורש טיפול". לדבריו, הטיפול זמין כיום עבור גידולי כיס שתן, גידולים גינקולוגיים וראש־צוואר.
פרוטונים – בהדסה נפתח לאחרונה מרכז פרוטונים ראשון מסוגו במזרח התיכון, בשיתוף עם חברת ההזנק פי־קיור. "פרוטונים הם סוג אחר של קרן. לעומת הקרנות הרגילות, שבהן רמת הקרינה מגיעה לעוצמה מסוימת ובהדרגה יורדת, לפרוטונים יש תכונה ביולוגית, שגורמת להם לצנוח בבת אחת מהמנה המרבית לאפס. זה מאפשר לכוון את הקרינה באופן שיצמצם משמעותית ואף יעלים פגיעה ברקמות הבריאות הסמוכות לגידול. בעולם יש לא מעט מרכזי פרוטונים, שמצריכים לצורך הפעלתם מאיץ ענק בגובה 10 קומות שיניע את הקרן. החידוש בטכנולוגיה של פי־קיור הוא שבמקום תזוזה של הקרן, הם פיתחו כיסא בעל שש זוויות, החולה יושב על הכיסא, שזז אל קרן קטנה בזוויות שונות כדי למקסם את המנה הטיפולית. כרגע אנחנו הראשונים בעולם בסוג טיפול זה, שנמצא בשלב מחקרי", כך פרופ' פופובצר, שמציין שהטיפול ניתן כרגע בגידולים חוזרים במוח ובראש־צוואר. בשנה הקרובה הוא צפוי להיפתח גם לחולים חוזרים בסרטן ריאה ולבלב.
3 צפייה בגלריה
מכשיר פרוטונים
מכשיר פרוטונים
מכשיר פרוטונים
(צילום: דוברות הדסה)
קרני אלפא – מכון שרת הוא גם מרכז הפיתוח של החברה הירושלמית אלפא טאו. לקרן האלפא יש יתרון וחיסרון – היא עובדת על עוצמה גבוהה מאוד מבחינה ביולוגית, אבל היא "מתה" בתוך 3 מ"מ. כלומר היא עוצמתית מאוד לאזור מצומצם, ולא פועלת על רקמות בריאות. הטיפול נעשה בהחדרת מחטים עם קרני אלפא, שפוגשות כלי דם מחוררים, כאשר הפעולה מתרחשת באזורים חולים בלבד. "במחקר הראשון שעשינו בגידולי ראש צוואר ועור מקומיים ומתקדמים, ראינו שהטיפול הזה הורג את הגידול גם בקרב חולים שכבר נכשלו בקרינה. גם התוצאות האסתטיות טובות מאוד, וזה היבט חשוב למשל בגידולי אף, לחי, אוזניים וכיוב'. אנחנו מפרסמים עכשיו תוצאות ארוכות טווח של המחקר, שנמשך מעל שנתיים. פיתחנו יכולת לטפל בעזרת קרני אלפא, בשל עוצמן הגדולה בטיפול ללא יצירת נזק לסביבה, ואנחנו מתחילים מחקר לטיפול גם בסרטן לבלב. בשלב ראשון נטפל בחולים מתקדמים שאין מה להציע להם, בשלב הבא נטפל במקרי סרטן ריאה ובהמשך גם בחולים עם גידולי מוח. מה שיפה ומיוחד במכון הוא שכל המחקר נעשה אצלנו, בירושלים, ורק בהמשך יוצא לרחבי עולם".
מחקר נוסף בשיתוף אלפא טאו קשור באימונותרפיה, המפעילה את מערכת החיסון נגד הגידול. "לפעמים הגידול לא מפעיל מספיק את מערכת החיסון, ואז הטיפול פחות יעיל. אנחנו מחפשים דרכים חדשות ל'פוצץ' את מערכת החיסון, כך שהיא 'תתפוצץ' יותר חזק נגד הגידול. ראינו במעבדה עם אלפא, שאם מצליחים בעזרת החדרת צינורות אלפא לעורר אחד מהגידולים אצל חולה עם סרטן מפושט, הם משחררים הרבה תאים אימוניים לזרם הדם כדי להילחם בגידול. אנחנו לוקחים חולים גרורתיים, מוצאים גידול שהגישה אליו נוחה, מחדירים צינוריות אלפא, ובמקביל נותנים טיפול אימוני כללי, בתקווה לשפר את היעילות הטיפולית".

רפואה אישית מולקולרית

טיפול תאי אדפטיבי - כשמופיע גידול, מערכת החיסון מנסה למגר אותו, ומנגד הגידול מנסה לדכא אותה. טיפול אימונותרפי הוא חלק מקבוצת טיפולים המשתמשים במערכת החיסון לצורך תקיפת תאי הגידול. כיום מקובל להפעיל את המערכת על מולקולות מסוימות בתא שקשורות לגידול. בתחום זה נערך בימים אלה בהדסה מחקר חדשני בשם: טיפול תאי אדפטיבי. פרופ' פופובצר: "אנחנו מחפשים חולים עם רצפטור ספציפי על תאי ה־T (תאי מערכת החיסון), ואם יש כזה, אנו מציעים טיפול שמשפיע על המערכת האימונית לפעול ביעילות מוגברת נגד הגידול, כשלמעשה אנחנו מדכאים את הדיכוי שעוברת המערכת החיסונית. הפעולה מפעילה אותה חזק יותר, בלי לפגוע בה, בזכות עבודה טובה יותר של תאי ה־T. בניגוד לחיסונים הרגילים, שרק מונעים את החסם, אצלנו הם גם מפעילים חזק יותר את המערכת החיסונית של המטופל. אנחנו מפתחים מחקרים נוספים לייעול מערכת החיסון נגד הגידול, כשאנחנו מחפשים תכונות ייחודיות של החולה ומנצלים אותן לשם כך".
מסע מטופל - פרויקט גדול נוסף בתחום הגנטי. "אנחנו יודעים שבסרטן יש שינויים גנטיים משני סוגים; כאלה הקשורים לגנטיקה של האדם וכאלה הקשורים לגידול. אלה האחרונים נוצרים בין השאר בשל הגנטיקה של האדם, אבל גם משינויים סביבתיים, למשל עישון. היום נהוג לערוך בדיקות גנטיות לחולים עם מחלה מתקדמת, שאין טיפול נוסף להציע להם. מדובר בבדיקות יקרות מאוד עבור המטופל. הדסה בשיתוף פעולה עם חברת 'רוש' תציע לכל חולה סרטן, כבר בתחילת הדרך, לעבור בדיקה גנטית לצורך איסוף המידע הגנטי שלו. במקביל יצרנו לכל חולה 'מסע מטופל' – הכולל את כל המידע הקליני לשליפה מיידית. זה מאפשר לחזות את ההתנהלות הביולוגית של הגידול כבר בשלב מוקדם ולהתאים טיפול. אם המחלה מתקדמת, זה מאפשר לחפש טיפול מותאם לגנטיקה האישית ובהלימה ישירה להתנהלות הקלינית של החולה", מסביר פרופ' פופובצר.
בעבר היו בידי אונקולוגים הדמיה וקליניקה של החולה, כשפעמים רבות לא הייתה התאמה בין ההתנהלות הביולוגית להתנהלות הקלינית בפועל. בהדסה יצרו תלכיד, שמייצר את המידע המשולב והמקיף. במקביל לבדיקות הביולוגיות הקלאסיות שבודקות DNA, המכון מקיים שיתופי פעולה עם חברות בתחום לשם בדיקת שינויים גנומיים שנראים גם בדם.
3 צפייה בגלריה
(צילום: דוברות הדסה)
"זו הרפואה של המאה הבאה, וכל חולי הדסה יזכו לה. הדסה יצרה מצב שיש לה מערכת רפואה מותאמת אישית, ברמת איסוף כל המידע הגנטי האפשרי ובמקביל מידע קליני והדמייתי. הכול ייכנס לאיטגרציה אחת, שממנה ניתן להציע טיפולים", אומר פרופ' פופובצר ומוסיף, כי החתירה המתמדת לאתר ולפתח טיפולים אפקטיביים במכון שרת מעודדת חברות בתחום לערוך בו מחקרים קליניים, כי הן מעוניינות במידע הגנטי שנאסף במכון במקביל לאינדיקציה שהוא מספק על יעילות הטיפול. כך, למשל, שיתוף הפעולה עם חברת "רוש" יאפשר לכל חולה לעבור בדיקה גנומית.

וזה ממש לא הכול

שירותים ייחודיים נוספים לרווחת המטופלים:
אחות דיגיטלית - שירות חדש ומהפכני הוא האחות הדיגיטלית. פרופ' פופובצר: "מדובר במערכת אינטליגנציה מלאכותית, שפיתח אחד מרופאינו, שמקנה למכון מידע רציף בזמן אמת גם על תופעות הלוואי. כל חולה שיוצא מטיפול יכול לעקוב באמצעות הסמארטפון האישי אחר תופעות הלוואי שלו. אחרי כל טיפול, באופן אוטומטי, 'האחות' שואלת שאלות מובנות ומספקת תשובות מובנות, כך שהחולה מקבל מענה מיידי, ולא צריך לנסות להשיג איש צוות בטלפון. אם למשל החולה הקיא פעמיים אחרי טיפול, ובעבר היה מנסה להשיג את אחד מאנשי הצוות כדי לקבל הנחיות טיפול, האחות הדיגיטלית מספקת לו זאת 24/7 על בסיס המידע של המטופל שנמצא במערכת".
אונקולוגיה גריאטרית - שירות המחבר מומחיות בזקנה ומומחיות בסרטן. "אונקולוגים נוטים לטפל בכל חולה בכל מצב, ופה אפשר להתחשב לא רק במחלה, אלא בגורם הגיל, ולהתאים טיפול מיטבי", מסביר פרופ' פופובצר, "אחות מיוחדת במכון מתלווה לחולה, ואנחנו עושים אנליזה שלו. יצרנו מענה ייחודי גם לבני 40-35, שזקוקים לדברים אחרים, כמו פעילות מינית, ספורט, זוגיות ועוד. במסגרת זו וכהשלמה לטיפול האונקולוגי, פיתחנו מערכת מותאמת לחולים בשלב החיים הזה, בשיתוף עם עמותת חלאסרטן".
באיזה שלב מומלץ לפנות אליכם לטיפול?
"למעשה, ברגע שיש אבחנה, מומלץ להתקשר אלינו, ואנו נתאים את הצוות ותוכנית הטיפול המדויקת לכל פונה".

בקרו אותנו ברשתות החברתיות:
"המרכז הרפואי הדסה"
"Hadassah_medical_center"