לפני כשלושה שבועות גזר בית משפט השלום בפתח תקווה תשעה חודשי מאסר, בדרך של עבודות שירות, על אביתר גרוס, 35, מורה שביצע מעשים מגונים בילדה בת תשע בשטח בית הספר. השופט גם גזר עליו מאסר על תנאי, פיצוי של 40 אלף שקלים וצו מבחן. גזר הדין המקל עורר סערה ברשתות החברתיות וזכה גם לביקורת חריפה מצד משפחת הקורבן.
היום (ראשון), לאחר פנייה של התקשורת, התיר השופט בתיק עודד מורנו לפרסם עותק מותר לפרסום שכולל את נימוקי גזר הדין, בהם הסביר מדוע החליט לחרוג ממתחם הענישה שהוא עצמו קבע ולהקל עם הנאשם.
זהו גזר הדין כפי שהותר לפרסום: בנובמבר 2019 הורשע גרוס לאחר הסדר טיעון במעשים מגונים. לפי האישום המתוקן שבו הודה, הוא היה מורה בבית ספר יסודי והילדה הייתה תלמידתו. כחודש לפני פסח, במשך שלושה שבועות, יום בשבוע, הוא יזם מפגשים עם הילדה בכך שקרא לה להתלוות אליו בעת שהייתה בשיעור אחר.
באחת הפעמים הוא לקח אותה לאזור בבית הספר שם ישבו על כיסאות. הוא אמר לה שהוא "אוהב אותה" וחיבק אותה, אז פתח את רוכסן מכנסיו והוציא את איבר מינו. הוא ביקש ממנה לא לצחוק וביקש שתחשוף את איבר מינה, והיא עשתה כן. בפעם אחרת הוא לקח אותה לכיתה, סגר את הדלת והוציא את איבר מינו, הוא אמר לה לגעת בו וכך עשתה. במפגש שלישי הוא שוב לקח אותה לכיתה, הודיע לה שזו תהיה הפעם האחרונה, פתח את הרוכסן, הוציא את איברו ושוב אמר לה לגעת בו. היא סירבה לבקשתו שייגע בה חזרה והוא החזיר אותה לכיתה והזהיר אותה לבל תספר את שאירע.
בהסדר הטיעון הצדדים לא הסכימו על העונש, והנאשם הופנה לתסקיר מבחן ולבחינת הערכת מסוכנות מינית. התסקיר קבע כי לגרוס, נשוי ואב לשניים, אין הרשעות קודמות. תיק נוסף נפתח נגדו בעבר אך לא הוגש בו כתב אישום. התסקיר טען כי השתלב בטיפול פסיכולוגי וטיפול קבוצתי - והוא נמצא ברמת מסוכנות נמוכה עד בינונית - והמליץ על עבודות שירות.
הילדה שנפגעה, כך תואר בתסקיר, ממעטת לבקר מאז המקרה בבית הספר ומעדיפה לבלות בחדרה הבטוח. "הפגיעות וההשלכות ימשיכו ללוות אותה במסלול חייה", נכתב. הפרקליטות ביקשה להטיל על גרוס עונש שנע בין שנתיים לארבע שנות מאסר.
השופט מורנו קבע בהכרעת הדין: "מעשיו של הנאשם בשלושה מפגשים שונים מהווים פגיעה מתמשכת וחמורה. הדברים מתעצמים לנוכח העובדה שמדובר במורה, מי שנתפס בעיני ילד כדמות חיובית, סמכותית, שצריכה לסייע לו. הנאשם בגד באמון הבסיסי של הקטינה במורה כדמות חינוכית אשר כל קטין מבקש לשים בה את מבטחו.
"העונש המרבי בעניינו עומד על שבע שנות מאסר, כך שהעונש המזערי צריך לעמוד על 21 חודשים. יחד עם זאת תקופת מאסר יכולה להיות כולה או מקצתה על תנאי". לכן, הסביר השופט, הוא קבע מתחם ענישה לתיק זה שנע בין 10 חודשים לשנתיים, והסביר כי יש לבחון אם יש מקום לסטות ממתחם הענישה משיקולי שיקום.
"לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ואת כל הראיות שהוגשו לעונש, סברתי שיש מקום להשיב לשאלה זו בחיוב. להלן הנימוקים - מעשיו של הנאשם הם חמורים ובזויים ופגעו במתלוננת ובציפור נפשה באופן קשה. מחוות הדעת המקצועיות שהוגשו לבית המשפט - הן של שירות המבחן והפסיכולוג שמטפל בו, והן של הערכת מסוכנותו המינית, עולה כי מדובר בנאשם בר טיפול, שהביע חרטה עמוקה וכנה, שבחר שלא לנהל את התיק ולהודות בשלב ראשוני מוקדם. החרטה לא התבטאה רק במילים אלא גם במעשים, כך שדאג להפקיד 40 אלף שקל טרם גזר הדין בקופת בית המשפט. מדובר בפיצוי משמעותי".
השופט הסביר כי פסק בהתאם לפסיקת העליון ובהתאם ל"דו"ח דורנר", ולהחלטת הממשלה שאימצה אותו. "'דו"ח דורנר' עומד על כך שאין לקדם הרתעה באמצעות שימוש נרחב במאסרים ויש לפנות לאפיקי שיקום וענישה, ככל שניתן מחוץ לכותלי הכלא. מחקרים הוכיחו כי רמת הרצדביזים (החזרתיות) של נאשמים בעבודות שירות, נמוכה לעומת אלו שריצו מאסר".
השופט דחה את הבקשה לאסור את פרסום שמו של גרוס וקבע: "אני מחליט לסטות ממתחם הענישה אותו קבעתי, סטייה מידתית תוך התייחסות לכך שהנאשם ישב במעצר חודש ימים".
"על בית המשפט להתבונן לילדים בעיניים ולהבטיח צדק"
סנגורו של גרוס, עו"ד יעקב שקלאר, מסר בתגובה: "בכל מקרה שבו מדובר בעבירת מין כלפי קטינים קמה זעקת נקמה מרושעת וזועמת. אף אחד לא מכיר את התיק כמו השופט ולאף אחד אין זכות לבקר את גזר הדין בלי להכיר את הנתונים. מדובר באדם מצטיין בכל מעשיו ואהוב על הבריות. בית המשפט קיבל את טיעונינו שיש להעדיף שיקולי שיקום על פני שיקולי הרתעה - ונכון עשה. הכלא אינו פתרון לכל חוליי החברה וטועה מי שחושב שכן. במקרים בהם מעורבים קטינים ומשפחה של הנאשם - יש להעדיף טיפול ושיקום לטובת האינטרס הציבורי כולו".
עו"ד ועו"ס לירון אשל, מנהלת המרכז לליווי ילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד, שם ליוו את הילדה: "מדובר בענישה אומללה ומקוממת. אסור להשלים עם המצב שבו פגיעה מינית של ילדה רכה בשנים, שהתרחשה במסגרת החינוכית בה היא לומדת, על ידי איש חינוך, לא תוביל לענישה משמעותית ומרתיעה. לכן, מיד עם מתן גזר הדין, דרשנו מהפרקליטות לערער על קולת העונש. להבנתנו, דרישתנו התקבלה והערעור אמור להיות מוגש.
"במסגרת מרכז הליווי לילדים נפגע עבירה אנו מלווים מזה כשנה וחצי את הקטינה הנפגעת ובני משפחתה לאורך ההליך הפלילי וחשופים מקרוב לנזקים שנגרמו לה ולדרך השיקומית המצפה לה. צריך להפסיק להזדעזע ולהתחיל לפעול לשינוי התפיסה של המערכת המשפטית שחייבת להטיל ענישה משמעותית ובלתי מתפשרת. על בית המשפט להתבונן לילדים בעיניים ולהבטיח להם, ולנו כחברה, צדק".
