חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו כי במלכת יהודה לפני 2,600 שנה רבים מהתושבים ידעו קרוא וכתוב, כך שאוריינות לא הייתה נחלתם הבלעדית של האריסטוקרטיה והסופרים המלכותיים. במחקר, שמתפרסם הערב (יום ד') בכתב העת המדעי "PloS One", בחנו החוקרים 18 טקסטים עתיקים מהמוצב הצבאי בתל ערד מהמאה השישית לפני הספירה, באמצעות שימוש בטכנולוגיות של עיבוד תמונה, בסיוע גרפולוגית שעבדה במשטרה.

דוגמאות לשברי חרס, שעליהם כתבו בממלכת יהודהדוגמאות לשברי חרס, שעליהם כתבו בממלכת יהודה
דוגמאות לשברי חרס, שעליהם כתבו בממלכת יהודה
(צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות)

את המחקר ערכו ד"ר אריה שאוס, שירה פייגנבאום-גולובין וד"ר ברק סובר מהחוג למתמטיקה שימושית, פרופ' אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ' אלקוב באוניברסיטת תל אביב. המומחית להשוואת כתב יד היא יאנה גרבר, ששירתה במשך 27 שנים במעבדה לבדיקת מסמכים מזויפים במחלקה לזיהוי פלילי (מז"פ) וביחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית (היאחב"ל) במשטרת ישראל.
"במחקר קיים ויכוח ער אם ספרי דברים, יהושע, שופטים, שמואל ומלכים חוברו בימיה האחרונים של ממלכת יהודה, או לאחר חורבן בית ראשון בידי הבבלים", הסביר ד"ר שאוס. "דרך אחת להכריע בשאלה היא לשאול מתי היה פוטנציאל לכתיבה של חיבורים היסטוריים מורכבים כאלה. אחרי חורבן בית ראשון בשנת 586 לפני הספירה, אנחנו מוצאים עדויות ארכיאולוגיות דלות ביותר לכתיבה עברית בירושלים ובסביבתה, ואילו מפרק הזמן שלפני חורבן הבית יש שפע של תעודות כתובות. אלא שאז נשאלת השאלה: מי כתב את התעודות הללו? האם מדובר בחברה בעלת שכבה אוריינית רחבה, או שמא מדובר בקומץ של יודעי קרוא וכתוב?"

דוגמאות לשברי חרס (כתובות בדיו על גבי חרסים)דוגמאות לשברי חרס (כתובות בדיו על גבי חרסים)
דוגמאות לשברי חרס (כתובות בדיו על גבי חרסים)
(צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות)
בחינת הטקסטים בצורה אמפירית, כך אמרה פייגנבאום- גולובין, נעשתה באמצעות טכנולוגיות ייחודיות של עיבוד תמונה ולמידה חישובית. "אלו תחומים שמסייעים לנו בזיהוי וניתוח של כתבי יד וחתימות", היא הסבירה. "האתגר הגדול היה להתאים את הטכנולוגיות המודרניות לאוסטרקונים בני 2,600 שנה. לאחר מאמצים רבים, הצלחנו לייצר שני אלגוריתמים שיודעים להשוות בין אותיות ולענות על השאלה האם שני אוסטרקונים נתונים נכתבו על ידי שתי ידיים שונות".
בשנת 2016 פורסם כי 18 הטקסטים מתל ערד נכתבו על ידי ארבעה כותבים שונים לפחות מבחינה אלגוריתמית, ולאור הכתוב בהם - הגיעו החוקרים למסקנה כי מדובר לפחות בשישה כותבים שונים. במחקר הנוכחי, נעשתה השוואה בין השיטות האלגוריתמיות לבין השיטה הפורנזית, שבה נעשה שימוש במעבדות הזיהוי הפלילי של המשטרה. לאחר בחינת כתבי היד העתיקים נמצא כי 18 הטקסטים נכתבו לפחות על ידי 12 כותבים ייחודיים בדרגות ודאות שונות.


דוגמאות לשברי חרס, שעליהם כתבו בממלכת יהודהדוגמאות לשברי חרס, שעליהם כתבו בממלכת יהודה
דוגמאות לשברי חרס, שעליהם כתבו בממלכת יהודה
( צילום: יאנה גרבר ורשות העתיקות)
גרבר, שהייתה מפענחת כתבי יד בחקירות רגישות של המשטרה בעברה, בדקה את האוסטרקונים המקוריים מתל ערד. "זה המחקר המרגש ביותר בקריירה המקצועית שלי", היא אמרה. "מדובר בכתובות עבריות קדומות אשר נכתבו בדיו על גבי שברי כלי חרס באותיות שלא היו מוכרות לי קודם. למדתי את מאפייני הכתב על מנת לערוך ניתוח והשוואה בין כתבי היד. התעמקתי עד לפרטים המיקרוסקופיים בכתבים, שנכתבו על ידי אנשים מימי הבית הראשון, החל בנושאים שגרתיים, כגון פקודות הנוגעות לתנועת חיילים ולאספקת יין, שמן וקמח, דרך התכתבויות עם מבצרים שכנים, וכלה בפקודות שהגיעו למבצר ערד מדרגים גבוהים במערכת הצבאית היהודאית".
מפני שפעולת הכתיבה היא תוצאה של מערכות מורכבות וייחודיות - מערכת הראייה, עיבוד הנתונים ופעולות מוטוריות של שרירים רבים, מתבססים החוקרים על ההנחה כי כתב ידו של כל אדם ייחודי לו כך שאין שניים עם כתב יד זהה. אחת הדוגמאות בטקסטים שנחקרו הייתה התכתבות של חיילים בכוח שכונה 'כיתיים' שפעלו באזור ערד בתווך שבין ממלכת יהודה לאדום. "מישהו מטעם כוח הכיתיים, כנראה מפקד או קצין קישור יהודאי, ביקש אספקה. אז הוא כותב למחסנאי של המצודה בערד, 'נתון לכיתיים', כלומר תן לכיתיים, קמח, לחם, יין וכן הלאה", הסביר ד"ר שאוס. "בזכות זיהוי כתבי היד, אנחנו יודעים להגיד בסבירות גבוהה שלא מדובר במפקד יהודאי אחד, אלא בארבעה מפקדים שונים לכל הפחות".

דוגמאות לכתבי יד שוניםדוגמאות לכתבי יד שונים
דוגמאות לכתבי יד שונים
( צילום: יאנה גרבר; המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב; רשות העתיקות)

החוקרים ציינו כי מבין 18 הטקסטים שנמצאו ישנם לפחות 12 כותבים. "הדבר מעיד על רמת אוריינות גבוהה בממלכה כולה", קובע ד"ר סובר. "דרגות הפיקוד והקישור במוצב, ואפילו מחסנאי המוצב אלישיב וסגן המחסנאי נחום, ידעו קרוא וכתוב. מישהו היה צריך ללמד אותם, כלומר עלינו להניח שבממלכת יהודה התקיימו מסגרות חינוכיות. לא מדובר באוריינות כמעט אבסולוטית כמו היום, אבל נראה כי חלקים לא מבוטלים מתושבי ממלכת יהודה היו אורייניים. זה חשוב לדיון על חיבור טקסטים מקראיים. אם יש שניים או שלושה סופרים בכל הממלכה שיודעים קרוא וכתוב, אין סיבה אמיתית לכתיבת טקסטים מורכבים".
בקרב הקהילה המדעית ישנה טענה כי ספרי יהושע ועד מלכים ב' נכתבו בסוף המאה השביעית לפני הספירה, סמוך לתקופת כתובות ערד. "חשוב לשאול למי נכתבו טקסטים אלה", אמר פרופ' פינקלשטיין. "ישנה טענה כי היו יודעי קרוא וכתוב בודדים שעמדו והקריאו לציבור שלא יכול היה לקרוא, אולם אוריינות גבוהה ביהודה מאירה את הדברים באור שונה".
פרופ' ישראל פינקלשטייןפרופ' ישראל פינקלשטיין
פרופ' ישראל פינקלשטיין
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

ד"ר אריה שאוסד"ר אריה שאוס
ד"ר אריה שאוס
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
 יאנה גרבר יאנה גרבר
יאנה גרבר
(צילום: יאנה גרבר)
פרופ' פינקלשטיין הוסיף כי "עד כה הדיון באוריינות בממלכת יהודה היה מבוסס על טיעונים מעגליים, כלומר על מה שנכתב בתוך המקרא עצמו, למשל על סופרים בממלכה. אנחנו העתקנו את הדיון הזה לפסים אמפיריים. אם במקום נידח כמו תל ערד יש בפרק זמן קצר מינימום של 12 כותבים על 18 כתובות, מתוך אוכלוסיית יהודה שמונה לפי הערכות לא יותר מ-120,000 איש, פירושו של דבר שהאוריינות לא הייתה נחלתם הבלעדית של קומץ סופרים מלכותיים בירושלים. לפיכך כתיבת טקסטים מקראיים לא נועדה לעיני האריסטוקרטיה בלבד אלה גם למחסנאי במוצב שיכול היה לקרוא אותם".