יום בתי הגידול המימיים הבין לאומי שחל היום (ג') מוקדש להגברת המודעות הציבורית ולהכרה בחשיבותם של מקווי המים ובתי הגידול המימיים. לרגל יום זה, רשות הטבע והגנים והמרכז לאקולוגיה אקווטית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב פרסמו ממצאי סקר שנערך בנחל בצת שנמצא בתהליך שיקום.
נחל בצת הוא נחל אכזב ברובו, חוץ ממקטע איתן קצר באורך של כקילומטר, שעד שנות ה-80 זרם במשך כל השנה. נביעה זו הגיעה מכמה מעיינות שכבה, עיינות כרכרה. הרחבת ההתיישבות בגליל המערבי הביאה לגדילה בצריכת המים ולפיתוח של מערכות אספקת מים ממקורות טבעיים ליישובים באזור.
6 צפייה בגלריה
נחל בצת יבש ב-2017
(צילום: המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' ת"א)
חברת "מקורות" הקימה מפעלים גדולים לשאיבת מים וכן, גם קידוחים לשאיבת מי תהום. שאיבה זו גרמה להתייבשות קטעים נרחבים בנחלי האזור בהם הגעתון, כזיב ובצת, ולפגיעה בחי והצומח הטבעי בנחלים אלו.
בעקבות עלייה בהיקף התפלת מי ים והתייעלות בשימוש במים ברחבי הארץ, נחתם הסכם בין רשות הטבע והגנים, רשות המים וחברת "מקורות", במסגרתו כמה נחלים בצפון הארץ, בהם גם נחל בצת, יזכו למנת מים קבועה על מנת לשקם את הזרימה ובתי הגידול הלחים שייבשו. בשנת 2019, החלו להזרים מים למקטע של הנחל בצת שעד שנות ה-80 זרם לכל אורך השנה.
6 צפייה בגלריה
נחל בצת רטוב ב-2019
(צילום: המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' ת"א)
לפי יונתן הררי, אקולוג תחום מים מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, "נחל בצת הוא מקרה קיצוני של מעיין שנבע לכל אורך השנה והפסיק את הזרימה שלו. ניסינו להבין מה קרה, והמומחים שלנו הצביעו על קידוחים שנעשו סביב אזור הנחל, ששואבים את האקוויפר לרמה שפוגעת במעיין".
"עצי הדולב באזור התחילו למות, והחלטנו על פתרון חירום, שהוא הורדת צינור מקיבוץ איילון לנחל בצת. אנחנו מספקים לשם מים בקיץ כדי שהעצים והצומח ישתקמו, והיצורים החיים ששם יוכלו לשרוד ולהתקיים. אנחנו מקווים שבעתיד האקוויפר ישתקם ותהיה נביעה טבעית לאורך כל השנה, ונוכל לנתק את הצינור", הוסיף הררי.
6 צפייה בגלריה
זחל של שעיר כנף בנחל בצת
(צילום: המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' ת"א)
לאחר השלמת פרויקט הקצאת המים לנחל, המרכז לאקולוגיה אקווטית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ביצעו סקר משותף יחד עם רשות הטבע והגנים לאפיון חברת חסרי חוליות האקווטיים במקטע זה.
ממצאי הסקר הביולוגי הראו כי שנתיים בלבד לאחר השבת המים לנחל בצת, האקולוגיה של הנחל כפי שמשתקפת בהרכב חברת חסרי החוליות, מראה סימנים חיוביים של התאוששות. אחת ההפתעות הייתה הימצאותם של מספר מינים של רכיכות וסרטנים המאפיינים נחלי איתן נקיים בצפון הארץ, בהם החלזונות שחריר הנחלים וסהרונית ארץ-ישראלית וכן צדפה קטנה ונדירה מהסוג אפונית ושלושה מיני סרטנים: שניים מהסוג שטצד, וסרטן ממשפחת שווה-רגלאיים.
6 צפייה בגלריה
מים מוזרמים לנחל בצת
(צילום: המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' ת"א)
בשל העובדה שסרטנים ורכיכות מוגבלים לחיים בגוף מים ואינם יכולים לנטוש את בית הגידול הלח, הם לרוב יהיו הראשונים להיפגע והאחרונים לשוב לאחר פגיעה כמו זיהום או התייבשות האפיק. הופעתם של אלו בנחל הבצת מצביעה על הימצאותם של אתרי מפלט לחים לאורך הערוץ שהיוו את הבסיס לחזרתם המהירה לנחל כולו. מעבר לסרטנים ולרכיכות הללו, נמצאו גם חרקי מים רבים בהם מינים נפוצים כמו בריומאים, ימשושים, חיפושיות מים ומינים נדירים יותר בהם זחלים של שעירי כנף (כמו הסוג שעירכנף הרשת) ושפיראים ממינים שונים. אחד מהשפרירות הוא המין "צעיפית השלפוחיות", שמאכלס בישראל רק נחלים נקיים וזורמים.
מגוון חסרי החוליות משקף את תפקוד המערכת האקולוגית של הנחל: הסרטנים והרכיכות מסייעים בפירוק ומיחזור עלים וחומר צמחי נרקב, הזבובאים והצדפות מסננים חלקיקים אורגניים זעירים מהמים ומשפרים את איכות המים בנחל וזחלי השפיריות וחלק ממיני הפשפשאים הינם טורפים המווסתים את אוכלוסיותיהם של מיני זבובאים, בהם גם זחלי יתושים או מינים מזיקים אחרים. כבוגרים, חרקי המים מספקים שירותים נוספים לאדם כמו האבקה של צמחים, טריפה של מזיקים ואף מהווים מקור מזון חשוב לציפורים, עטלפי חרקים ודו-חיים.
6 צפייה בגלריה
צעיפית השלפוחיות זכר ונקבה בנחל בצת
(צילום: המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' ת"א)
עם זאת, למרות השיפור החיובי במדדי חסרי החוליות, לא נראת עדיין חזרה מלאה של מינים נוספים, בהם שפריריות, ובעלי חיים גדולים כמו דגים.
ד"ר ירון הרשקוביץ, מנהל המרכז לאקולוגיה אקווטית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, סיפר "בדקנו עד כמה נחל בצת דומה או שונה לנחל הכי קרוב אליו, נחל כזיב. בשנה הראשונה הם היו דומים ב-50%, ובשנה השנייה הם היו דומים כבר ב-80%. הזרמת המים לנחל החזירה אותו לתפקוד. מצד שני, אנחנו רואים שעדיין מדובר ב'החייאה' מלאכותית, וזה לא מצב נכון. אך מוטב שזה יהיה כך מאשר יבש. יש עוד עבודה רבה לעשות בנחל זה ובנחלים אחרים שזרימתם השוטפת פסקה. הטבע זכאי למים בדיוק כמונו".
6 צפייה בגלריה
נחל בצת יבש ב-2017
(צילום: המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' ת"א)
40% מהמינים בעולם חיים ומתרבים בבתי גידול מימיים. מדי שנה בשנה מתגלים במקווי המים המתוקים שברחבי העולם כ- 200 מינים חדשים של דגים .
רשות הטבע הגנים פועלת לשיקום בתי הגידול שנהרסו במאה האחרונה. הרשות הוסיפה מאות דונמים של פני מים שייבשו בעבר וחזרו לחיים כיום. יחד איתם חזרו לשטח מינים רבים, בהם מינים בסכנת הכחדה כמו הלוטרה. בנוסף לכך, הוכתרו בהצלחה שני פרויקטים לשמירה על שני מיני דגים אנדמיים בסכנת הכחדה. לבנון הירקון הושב בהצלחה לאתרים רבים ברחבי הארץ והוא משגשג, והבינון הדורי, שהושב בהצלחה לבית גידול ייחודי שעוצב עבורו, כהכנה להשבתו לטבע .
