חזונו של סימון אלפסי, ראש עיריית יקנעם, הוביל את העיר למה שהיא היום: עיר חכמה, יצירתית וחיה על הייטק, "כפי שביטא זאת היטב שמעון פרס", הוא אומר. אלפסי העמיד בראש סדר העדיפויות שלו ארבעה נושאים עיקריים: חינוך, תעסוקה, בנייה איכותית ואיכות חיים גבוהה. כיום, 30 שנה אחרי כניסתו לתפקיד, נחשבת יקנעם למובילה בתחומים האלה ובתחומים רבים אחרים.
לפני 35-40 שנה, בשיא המשבר בו היה היישוב שרוי עקב סגירת מפעל סולתם, שהעסיק את מרבית התושבים, נעשו מחקרים בארץ ובחו"ל ומהם יצאה מסקנה אחת ברורה: ליקנעם אין זכות קיום ויש לצרפה לעיר אחרת. חזונו של אלפסי יחד עם עבודה קשה, התמדה, נחישות ואמונה - הוכיחו שכשמובילים את כל אלו ניתן לשנות גם מחקרים.
"עד 1989 יקנעם הייתה עיירת פיתוח עם שני מפעלים – סולתם ואוסם", אומר אלפסי. "לאט לאט סולתם, שהעסיק 2,700 עובדים, קרס, ומספר העובדים בו הגיע ל־540. בשנת 1989, כשנבחרתי לתפקיד, קיבלתי עיירה עם הגירה שלילית של 19 אחוז, ואבטלה של 35 אחוז. היו בה שני בתי ספר תיכוניים מקצועיים, שלימדו חרטות, מסגרות, מה שצריכים היו בסולתם. לא יותר. היינו צריכים לבנות הכל מחדש, לא לתקן, וזה לא היה קל".
מה היה הקושי הכי גדול?
"כמה שנלחמתי מול הממשלה דאז לא עזר לי. אף אחד לא רצה להקשיב לי. ליקנעם לא הייתה שום עדיפות. אמרתי שאם המדינה לא מקשיבה לי, אני אלך לקלוט עולים. נפגשתי באשדוד עם העולים הממורמרים שהגיעו לשם והצעתי להם לעבור ליקנעם. שכנעתי אותם לבוא לסייר ביישוב. לא היה לי מה להראות להם חוץ מאשר את מפעל אוסם ואת הנוף שמסביב, אבל שלוש משפחות השתכנעו. היו פה אז 240 יחידות דיור, ותוך שנתיים־שלוש, בעזרת עולים מרוסיה ואתיופיה, הגענו לתשעת אלפים תושבים. זה לא היה קל, הייתה גם התנגדות בעיירה, אבל לי היה חזון להביא את העיר הזאת למקום אחר, לא לכבות שריפות. אמרתי אם החזון שלי לא מוצא חן בעיניהם, שיבחרו בבחירות הבאות במישהו אחר".
ב־1994 יזם אלפסי את הקמת פארק ההייטק. מאז הוא פועל להרחבת הפארק ולצירופן של עוד חברות מובילות. בד בבד הוא פועל לחזק את פארק "מבוא כרמל" המשותף ליקנעם, מגידו, עוספיה ודליית אל כרמל ולהרחיב את שטח שיפוטו מ־500 דונם ל־1,000 דונמים - מה שיבטיח תעסוקה לתושבי העיר והאזור. הפארק מהווה סמל לדו קיום מלא ואיכותי ומהווה מודל לחיקוי. "היום יש לנו שלושה פארקים, שניים מהם של הייטק", מתגאה אלפסי. "יש בהם מאה ארבעים חברות וקרוב לשמונת אלפים עובדים".
כיום נחשבת יקנעם למעצמת הייטק. פארק ההייטק היישובי כולל כ־140 חברות ומחזור שנתי של כשבעה מיליארד דולר. כ־50% מהחברות הן רפואיות. יקנעם היא רק 0.2% ממדינת ישראל, אבל היא מייצאת כ־5% מהייצוא הכללי של ישראל. פארק ההייטק נחשב למרכז חדשנות רפואית ול־Medical Devices. כפועל יוצא למעמדה של יקנעם בתחום, נחתם ב־2016 הסכם לשיתוף פעולה עם מרכז החדשנות סקולקובו במעמד ראשי ממשלת ישראל ורוסיה.
חינוך למצוינות
מערכת החינוך ביקנעם חרטה על דגלה ערכים לצד מצוינות. יקנעם קיבלה לפני מספר חודשים את פרס החינוך היישובי בפעם השלישית. ממוצע הזכאות לבגרות בתיכון היישובי היחיד "אורט אלון" עומד על כ־91%. העיר גם מתגאה באפס אחוז נשירה. יותר מ־90% מבנות ובני העיר מתגייסים לצה"ל ולשירות איכותי וקצונה. מצבה הסוציו־אקונומי של הרשות הוא 7-8, וכמי שהחלה כעיירת פיתוח היא היחידה עם סוציו־אקונומי כה גבוה. אלפסי מוביל רצף חינוכי ביקנעם שמתקיים הלכה למעשה, מגיל הגן ועד לכיתות י"ג־י"ד. אלפסי ממשיך להוביל את תוכניתו הייחודית "תיכון אוניברסיטאי", ובמסגרתה ניתן יהיה לסיים את התיכון אחרי כיתה י"א ואז להמשיך לתואר ראשון וגיוס לצה"ל עם תואר ראשון. לפני כשנתיים נפתחה בחטיבה בעיר כיתת מחוננים אזורית.
ומה לגבי איכות החיים בעיר? היא גבוהה מאוד. ביקנעם דאגו להקמת פארק אקסטרים, בניית מוסדות חינוך לרבות קריית חינוך, בתי ספר וגני ילדים, מעונות יום, ובניית סניפים לתנועות הנוער. העיר גם הקדישה תשומת לב גדולה לפיתוח שטחים ציבוריים, שדרוג השכונות הוותיקות, שדרוג ושיפוץ בריכת השחייה היישובית, סלילת כבישים, סלילת יציאה נוספת מפארק ההייטק לכביש 6, הרחבת כביש 672 לארבעה נתיבים וסלילת כניסה ויציאה נוספת משכונת הגגות הירוקים. בנוסף נחנך מרכז מבקרים ארכיאולוגי מפואר בתל יקנעם, נבנה אולם ספורט ושודרגו האולמות הקיימים, וכן מוסדות הדת. בעיר קאנטרי קלאב מפואר. כמו כן מקודם פרויקט הקמת מרכז תרבות, ספורט ומוזיקה.
לאורכה ולרוחבה של העיר נסללו שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, ותושבי העיר יכולים להגיע דרכם לכל מקום בעיר. בימים אלו עובדים על שביל רכיבה מיקנעם ועד לתחנת הרכבת יקנעם־כפר יהושע. בעיר תיאטרון אזורי מוביל. לטובת בני הגיל השלישי מקודמת תוכנית להקמת כפר גמלאים ברמה הגבוהה ביותר עם דיור מוגן וחיי חברה פעילים.
יקנעם היא גם עיר טבע מובילה. ממצאי סקר טבע עירוני מצאו בה משאבי טבע נדירים לרבות 549 מיני צמחים, 226 מיני בעלי חיים, מאות ממצאים בוטניים ועוד.
"מאות משפחות שעוסקות בהייטק עברו לגור ביקנעם", מתגאה ראש העיר. "מנהרות כביש 6 מנגישות את העיר הן למרכז וגוש דן והן לצפון. היום 65 אחוז מתקציב העירייה מגיע מהכנסות עצמיות, ורק השאר ממשרדי הממשלה. היום יקנעם כבר אינה עיירת פיתוח, ומספר התושבים בה מגיע ל־26,500, ותוך שנה, להערכתי, נגיע ל־28 אלף. לפני הקורונה היו בעיר שניים וחצי אחוזי אבטלה. היום מדובר בעיר מבוססת עם אוכלוסייה מאוד טובה, ומה שהכי חשוב - על אף הפיתוח, הצלחנו לשמור על הקהילתיות של העיר. אין היום הבדלים בין השכונות. כולם לומדים באותם מקומות. יש בעיר שני קניונים, והשלישי נבנה היום - ואפשר לקנות הכל בעיר ולא לרוץ לשום מקום. לצד טיפוח העסקים הקטנים, שמרנו גם על האפיון הכפרי של העיר".
תקווה לדורות הבאים
אלפסי לא מסתפק בהישגים האלה. חזונו - להוביל רצף חינוכי ממעון יום ועד לסיום תואר ראשון לפני הצבא - הולך ומתגשם עם הקמת קריית חינוך מהגיל הרך ועד לסיום י"ג־י"ד כיתות. גם בתחום התעסוקה הוא חותר קדימה. אלפסי, שעמל רבות להקמת פארק הייטק ממשיך בחזונו, ומרחיב את הפארק לקליטת עוד חברות, ופועל להקמת פארקים נוספים.
בחזונו של אלפסי יקנעם היא עיר תיירות וטיילות מובילה. קרבתה של יקנעם, גם למרכז וגם לכל אזור הגליל, והיותה עיר היסטורית עם תל יקנעם המפואר מבטיחים הנאה מושלמת לכל תייר וטייל.
ביקנעם מקודמת בנייה איכותית וייחודית שמשתלבת עם הטבע. אלפסי, כמי שרץ למרחקים ארוכים וחושב לטווח הארוך, פעל כבר לפני כעשרים שנה לתכנון שכונת "שער הגיא", שגרים בה כיום כ־1,500 משפחות. עכשיו הוא ממשיך את חזונו ופועל להגדיל את שטחה של העיר למען הדורות הבאים להם הוא מחויב וכדי שהעיר לא תחזור אחורה.
הקורונה הציבה אתגרים רבים בפני קברניטי העיר. ברוב המוחלט של הזמן יקנעם היא עיר ירוקה בהתאם לכללי הרמזור, וזאת בזכות אכיפה שמצד אחד דואגת לאזרחים ולבעלי העסקים שממילא נמצאים בתקופת שפל, ומצד שני דואגת לשמירה על הכללים וההנחיות של משרד הבריאות. ביוזמתו של ראש העיר הוקמה סיירת קורונה לתיקון מפגעים, שמסייעת לבעלי הגיל השלישי ולכל מי שצריך עזרה בתקופת הסגרים ובכלל. ביוזמתו אלפסי הוקמה גם קרן חירום קהילתית לתמיכה כלכלית בנפגעי הקורונה.
ביוזמה עם תאגיד המים וזק"א מובל בעיר פרויקט "מים חיים", ו"במסגרתו נבדקת צריכת המים באופן קבוע אצל תושבים בודדים וערירים על מנת שלא יקרה מצב שחס ושלום יקרה למישהו משהו ונדע זאת מאוחר", אומרים בעיריית יקנעם. "בשל השבחים הרבים מהמשרד לשירותים חברתיים ומרשויות רבות הפיילוט שהחל ביקנעם יורחב לכל הארץ. בעירייה גם שמים דגש מיוחד על המערכת החינוכית ומאות רבות של מחשבים גויסו עבור תלמידים".
