בשיתוף יוניליוור
כשטל מוסרי פגש את רשף לוי
(צילום: ירון שרון וירון ברנר)
בימוי: אסף קוזין | הפקה: ניצן כהן
יש רגעים קטנים כאלה, כמעט מקריים, שמצליחים להחזיר אותנו שנים אחורה: שיר שמתנגן ברדיו, ריח של תבשיל מהמטבח או אפילו טעם או ריח מוכר שנוגע בדיוק בנקודה הנכונה. מה גורם למוצר קטן ויום-יומי להפוך לרגע שנשאר איתנו שנים?
בדיוק את השאלה הזאת יוצא לבדוק הסטנדאפיסט רשף לוי בסדרת מפגשים עם דמויות מוכרות, שבהם הוא מנסה לשחזר יחד איתן את טעם הילדות שלהם, דרך חוויות פשוטות. הפעם הוא מבקר אצל איש שהוא עצמו מעין זיכרון ילדות עבור דור שלם: טל מוסרי.
3 צפייה בגלריה
טל מוסרי יוניליוור
טל מוסרי יוניליוור
איש שהוא עצמו מעין זיכרון ילדות עבור דור שלם
(מתוך הכתבה)
עבור ילדי שנות ה-90, טל מוסרי הוא הרבה יותר ממנחה טלוויזיה. הוא חלק מטקס קבוע ומרגש: לחזור הביתה מבית הספר, להדליק את הטלוויזיה ולהרגיש שהיום סוף-סוף מתחיל. אבל מה מחזיר את מוסרי ברגע אחד אחורה, לילדות שלו עצמו?
"בואו נדבר רגע על טל מוסרי", אומר הסטנדאפיסט רשף לוי בדרך למפגש, "האיש עם השיער הכי איכותי בתולדות מדינת ישראל. אם יום אחד תיפול פה פצצה גרעינית - היחידים שישרדו יהיו הג'וקים וערמת השיער של טל".
כשהשניים נפגשים, לוי מנסה לשחזר בהומור את הזיכרון הקטן שמקפיץ את מוסרי בזמן. עבור חלק מאיתנו זה שיר ישן, עבור אחרים זה ריח שהיה בבית – אבל אצל מוסרי מדובר במשהו אחר: רטבים. אותו רוטב שתמיד נמצא במקרר, שרק מחכה שיפתחו ויוסיפו אותו לתבשיל או למנה – והאוכל משתדרג.
- בוא נדבר על הפיל שבחדר. על השמועות שקורעות מדינה שלמה.
"זה שעזבתי את ערוץ הילדים? מי זוכר את זה?", אומר מוסרי.
- למטה כתבו לך "בוגד" על דלת הכניסה לבניין, באינטרקום.
"באמת? מי כתב?"
- אני. זה עדיין מטריד אותי.
לאחר שליבנו ביניהם את הנושא הרגיש, הגיעו השניים למטבח כדי לדבר קצת על הבחירה שמחזירה את מוסרי לילדות – הרטבים של קנור. הבחירה הזו, לכאורה פשוטה ואפילו קצת מצחיקה, חושפת משהו עמוק יותר: הזיכרונות שלנו לא בהכרח קשורים לרגעים הגדולים, אלא דווקא לפרטים הקטנים שחוזרים על עצמם ונשזרו בחוויות שעיצבו אותנו.

3 צפייה בגלריה
טל מוסרי יוניליוור
טל מוסרי יוניליוור
הזיכרונות שלנו לא בהכרח קשורים לרגעים הגדולים
(מתוך הכתבה)

- אמא בישלה אוכל מנחם? מתעניין רשף.
"היא בישלה", מודה מוסרי בהיסוס, "אבל.. אצל החברים שהייתי הולך אליהם האוכל היה שווה. היה לי חבר, ניסו, שהייתי הולך אליו ואמא שלו הייתה מבשלת 'ג'וסי', צבעוני, טעים".
בשלב הזה - וכדי להשלים את החוויה - רשף הכניס למטבח של מוסרי כמה סוגי רטבים: טריאקי, סויה קלאסית וצ'ילי מתוק, שהביא איתו מבעוד מועד. "אתה כאילו מגיע לביקורי בית עם רטבים?" צוחק מוסרי ואומר: "אני רוצה את כל הסוגים!". השניים נכנסו למטבח והכינו יחד מנה של נודלס אסיאתי עם רוטב צ'ילי מתוק.

3 צפייה בגלריה
טל מוסרי יוניליוור
טל מוסרי יוניליוור
"אצל החברים שהייתי הולך אליהם האוכל היה שווה"
(מתוך הכתבה)

נוסטלגיה ישראלית ברוטב

מאחורי החוויה האישית הזו עומד סיפור עולמי (ומקומי) של הרבה מאוד שנים. מותג הרטבים של קנור, נוסד כבר בשנת 1838 –לפני 188 שנים. הרטבים המוכרים הגיעו לישראל בתחילת שנות ה-90 ומאז, מגוון המוצרים שמיוצרים כחול-לבן במפעל הוותיק של יוניליוור בחיפה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמטבח הישראלי. אולי זו הסיבה שהם מצליחים לעורר אצל כל כך הרבה אנשים תחושת נוסטלגיה ולהקפיץ ישראלים רבים ישר לתקופת הילדות.
הרטבים של קנור מדברים אל לבם של ה"לא בשלנים" – הם פשוטים, זמינים ולא דורשים מיומנות של שפים גדולים. הם נמצאים שם בדיוק באותם רגעים יום-יומיים - אחרי בית הספר, כשרוצים להוסיף למנת הצהריים או הערב קצת טעם וקצת זיכרון.
בסופו של דבר זיכרונות לא נוצרים רק מאירועים גדולים או דרמטיים. לפעמים הם מתחילים דווקא מצלחת נודלס, קצת רוטב – והרבה מאוד רגש.
בשיתוף יוניליוור
פורסם לראשונה: 12:54, 15.04.26