זיהום בחומרים רעילים מהווה איום מתמיד ומתמשך על רבים מהנחלים בישראל. הדבר הומחש בערב יום כיפור האחרון, כששריפה השתוללה במפעל איסוף השמנים "עזריה" שבאזור עכו, וגרמה לשמן שרוף לדלוף ולזרום לכיוון נחל נעמן הסמוך. בזכות פעולותיהם של אנשי רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ורשות הניקוז המקומית זיהום הנחל נמנע כמעט לחלוטין. למרבה הצער, הדברים התרחשו אחרת במקרה של נחל אשלים, שזוהם קשות על ידי שפכי חומצה ביוני 2017 – אסון שזכה לתהודה נרחבת עקב חומרתו הרבה. ממצאים מתוכנית ניטור הנחל, שיוצגו בוועידה השנתית למדע ולסביבה שתתקיים באופן מקוון בימים שני ושלישי בשבוע הקרוב, חושפים שעל אף שלוש השנים שחלפו מאז, הנחל עדיין לא התאושש מהפגיעה ושנזקי הזיהום לקרקע, לצומח ולבעלי החיים באזור עדיין ניכרים עד מאוד.
הזיהום בנחל אשלים ביוני 2017
(אריה רוזנברג רשות הטבע והגנים)

נחל אשלים הוא שמורת טבע ייחודית, שבה מגוון גדול של מיני חי וצומח, ואתר טיולים פופולרי. הוא ממוקם ממערב לחלקו הדרומי של ים המלח, ומהווה מסדרון אקולוגי חשוב שמקשר בין הנגב לבין מדבר יהודה - רצף שטחים טבעיים שמאפשר לבעלי החיים והצומח לחיות בשטח שיספיק לצורכיהם השונים כמו הפצת זרעים, אכילה, שתייה, רבייה, גידול צאצאים, שמירה על מגוון גנטי ובריחה מסכנה.
ב-30 ביוני 2017 קרסה בריכת אגירה במפעלי רותם אמפרט מקבוצת כימיקלים לישראל (כי"ל), וכ-200-100 אלף קוב של חומצה חזקה (פוספו-גבס, פסולת של תהליך הפקת חומצה זרחתית) זרמו בשטף אדיר הישר אל תוך אפיק נחל אשלים. שפכים אלה, שהכילו ריכוזים גבוהים של זרחן, גופרית, פלואור, נתרן ומתכות כבדות, מילאו את הגבים ואת הקרקע בחומרים רעילים, מה שפגע אנושות באוכלוסיית בעלי החיים והצמחים במקום. למעשה, גם בקנה מידה עולמי לא מוכר כל אסון אחר שבו כמויות כה גדולות של חומצה זיהמו נחל מדברי.
הנזק האדיר שנגרם לנחל הוביל להגשתן של תביעות משפטיות, ביניהן תביעה ייצוגית שהגישה המדינה נגד רותם אמפרט לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרישה שהחברה תשלם 397 מיליון שקל כפיצוי על הנזקים שנגרמו לנחל ועבור מימון שיקומו. ביוני 2020 נפתח אמנם הנחל מחדש למבקרים, אך תהליכי שיקומו צפויים לקחת עוד שנים רבות.
פינוי פגר של בעל חיים בנחלפינוי פגר של בעל חיים בנחל
פינוי פגר של בעל חיים בנחל
(צילום: מארק כץ רשות הטבע והגנים)

הפגיעה עדיין ניכרת

בעקבות האסון יזמה רשות הטבע והגנים את הקמתה של תוכנית לניטור מצבו של הנחל, שמנוהלת ומרוכזת על ידי המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל. תוכנית הניטור, שיצאה לדרך לפני כשנתיים וחצי ושאורכה הכולל יעמוד על 5 שנים, כוללת כיום 15 צוותים של חוקרים מהאוניברסיטאות וממכוני המחקר השונים בישראל, שעוסקים במגוון רחב של תחומים וממפים את מצבו של הנחל לאחר האסון בהיבטים שונים: הקרקע, המים, קבוצות הצמחייה למיניהן ובעלי החיים הקטנים והגדולים (מלבד היעלים, שניטורם מתבצע בנפרד על ידי רשות הטבע והגנים). משום שלא קיים מידע מעמיק מספיק על מצבו של הנחל לפני האסון, החוקרים בצוותים השונים משווים את המצב הנוכחי בנחל למצבם של נחלים סמוכים שדומים לו במאפייניהם.
"כיום, שנתיים וחצי לתוך תוכנית הניטור, הפגיעה עדיין משמעותית במערכת האקולוגית של נחל אשלים. פגיעה זו ניכרת ברמות טרופיות שונות במערכת - יצרנים, צרכנים וטורפים", אומר ד"ר רייל הורביץ, רכז תוכניות הניטור של המארג, שמוסיף שהמצב הוא כזה למרות שמאז הזיהום שטפו את הנחל לא פחות משישה שיטפונות.

מתכות כבדות ברקמות

"ניתן למצוא ריכוזים גבוהים של המזהמים בקרקע, בעיקר של פלואור, זרחן, גופרית ונתרן. ישנן עדויות לכך ששכבת הזיהום בחלק מהמקומות בנחל מגיעה עד לעומק של עשרות סנטימטרים. כמו כן, ישנה הצטברות-יתר של מתכות כבדות מסוימות שמקורן באירוע הזיהום ברקמות צמחים ובעלי-חיים", אומר הורביץ.
על פי ממצאי תוכנית הניטור, האזור המזוהם ביותר הוא החלק החולי שבמעלה הנחל, שהוא הקרוב ביותר למקור הזיהום, ותהליכי השיקום שלו הם האיטיים ביותר.
ממצאי הניטור חושפים פגיעה נרחבת בבעלי החיים שבנחל, מרמת היצורים המיקרוסקופיים, דרך בעלי החיים הצמחוניים ועד לטורפים. החוקרים מצאו מתכות כבדות מזהמות כגון נחושת, קדמיום, ונדיום ואבץ ברקמות גופם של צמחים ובעלי חיים שונים שנבדקו, ביניהם מכרסמים ועופות, בריכוזים גבוהים יותר בצורה מובהקת מאשר בדגימות שנלקחו מצמחים ומבעלי חיים בנחלים סמוכים.
(צילום: עודד נצר, המשרד להגנת הסביבה)
אחת הקבוצות שנפגעה משמעותית בעקבות האסון ולא השתקמה עד היום היא המיקרואורגניזמים – היצורים הזעירים ביותר שחיים בנחל, שלהם תפקידים קריטיים במערכת האקולוגית. בניטור נמצא שבנחל אשלים חיות אוכלוסיות גדולות יותר של חיידקים שעמידים לתנאים קשים מאשר בנחלים הסמוכים. חיידקים מחמצני אמוניה, שמהווים חלק ממחזור החנקן, נעלמו מהנחל, מה שהוביל למחסור בחנקן זמין שלו זקוקים צמחים.
עוד נמצאה במסגרת הניטור פגיעה בצמחייה שבנחל: צפיפות הצומח בנחל אשלים נמוכה בהשוואה לנחלים הסמוכים, והצמחים לא מממשים את מלוא פוטנציאל הצמיחה שלהם – ולא מגיעים לגודלם המלא.

עצי השיטה עומדים איתן

עם זאת, בממצאי תוכנית הניטור יש גם כמה נקודות אור. אחת מהן נוגעת לגבים – הבריכות הקטנות שבחלק הצר והעמוק של הנחל. בעת שיטפונות, כשהגבים מתמלאים, חיים בהם חסרי חוליות כמו סרטנים, חרקים ותולעים.
"סמוך לאירוע הזיהום רמת החומציות בגבים הייתה גבוהה מאוד, אך ב-2018 לאחר כמה שיטפונות, החומציות ירדה לרמות תקינות ונצפתה התאוששות מהירה אך חלקית של חברת חסרי החוליות, בפרט החרקים", אומר הורביץ. לדבריו, עד לאחרונה קבוצה חשובה נעדרה כמעט לגמרי בגבי נחל אשלים: הסרטנים הירודים. מדובר בחסרי חוליות קטנים שניזונים מאצות ומחומרי רקב אורגני, מהווים מזון חשוב עבור חרקי מים ושורדים את העונה היבשה בתצורת גופי קיימא. "עם זאת, השנה, לאחר שיטפון בנחל בחודש מרץ, ראינו בניטור מדגמי חזרה של שלוש קבוצות שונות של סרטנים בגבים, כולל הזימרגלאים הנדירים", הוא אומר. "זה סימן מעודד מאוד. למרות ההתאוששות, חשוב לציין שקיימת עדות ברורה לריכוזים גבוהים של מתכות כבדות ברקמות החרקים בגבי אשלים, אך אנו ממשיכים לעקוב ולבדוק אם ישנה מגמת שיפור גם כאן".

הזיהום בנחל אשליםהזיהום בנחל אשלים
הזיהום בנחל אשלים
(צילום: המשרד להגנת הסביבה)
ממצא אופטימי נוסף נוגע לעצי השיטה שבנחל, שמוגדרים כ"מין מפתח" במערכת האקולוגית המדברית. "לא נמצאה פגיעה בשיטים הבוגרות בעקבות האירוע, זה תמונת מצב מעודדת", אומר הורביץ. עם זאת, הוא מציין שמוקדם להסיק מכך כי עצי השיטה לא נפגעו מהאסון, שכן ייתכנו השפעות ארוכות-טווח, כמו הצטברות מזהמים בעצים לאורך השנים.

להתערב במערכת האקולוגית?

שאלה חשובה שעולה בהקשר של שיקום אתרי טבע שנפגעו היא האם על האדם להתערב בתהליכי השיקום הטבעיים של המערכת האקולוגית – או שמא מוטב לתת לטבע לעשות את שלו. "מצד אחד, התערבות אנושית בשיקום היא הפרה של המערכת הטבעית", אומר הורביץ. "מצד שני, ייתכן שרק הילדים והנכדים שלנו יראו את אותותיו של שיקום טבעי איטי, חלקי או מלא, ורק פעולה אקטיבית יכולה לצמצם את הזמן שייקח לנחל להשתקם למצב דומה לזה שקדם לפני אירוע הזיהום. להבנתנו, עם מורכבות המקרה של זיהום נחל אשלים על כל היבטיו, יש בהחלט מקום לשקול שיקום אקטיבי במידה שקולה ונקודתית. חשוב לומר שהשיקום, ככל שיהיה, כנראה לא יביא את המערכת חזרה למצבה המקורי. יהיה נזק שלא ישתקם לפחות לא בסדרי הזמן שלנו".
ניטור נחל אשלים צפוי להימשך גם בשנים הקרובות, והתוכנית מותאמת ומשתנה בהתאם לממצאים שעולים בה. נושא עיקרי אחד שבו מתכוונים החוקרים להתמקד בהמשך הוא הצטברותם של מזהמים במארג המזון. לשם כך נבדקים כיום ריכוזי המזהמים בגופם של יצורים מרמות שונות במארג המזון, ביניהם בעלי חיים שמהווים חוליה מקשרת בין רמות שונות – כמו חלזונות, שניזונים מצמחים ונאכלים על ידי מכרסמים.
לדברי הורביץ, על אף הממצאים הרבים שנאספו, המאמצים להבין את היקף הנזקים שנגרמו לנחל אשלים בעקבות אסון הזיהום נמצאים עדיין בשלבים ראשוניים. "בקנה מידה אקולוגי לאחר אירוע זיהום חריג, תוכנית ניטור של 5 שנים היא לא מספיקה, ואנו נערכים לנטר את השיקום הטבעי של המערכת האקולוגית בנחל אשלים עוד שנים רבות", הוא מסכם.