בשיתוף איגוד חברות הגז
בשנת 2013 יצאה לדרך מהפכת הגז הטבעי בישראל כשמאגר תמר, שהתגלה ארבע שנים קודם לכן, החל לספק גז למשק. מאז הצטרפו אליו מאגרי גז נוספים, ובראשם מאגר לווייתן – והגז הפך למקור האנרגיה המרכזי בישראל. כיום הגז מספק כ-70% ממקורות ייצור החשמל במדינה.
בשנת 2015, נכנס לתוקפו מתווה הגז – החלטה ממשלתית שנועדה להסדיר את משק הגז, ולאזן בין פיתוח המאגרים והצורך בשמירת עתודות לשוק המקומי לאפשרות לייצא את הגז. לצד ההישגים, צצו גם שאלות לא מועטות:
האם מחירי הגז והחשמל בישראל באמת נמוכים ביחס לעולם? מה המצב האמיתי של עתודות הגז – האם הן הולכות ונגמרות או דווקא גדלות? האם ייצוא הגז לשכנות פוגע בביטחון האנרגטי שלנו, או שמא מאפשר את המשך פיתוח התשתיות? ומה חלקה של המדינה ברווחים?
דוח משק הגז הטבעי לשנת 2025, שנערך על ידי חברת הייעוץ הכלכלי BDO עבור איגוד חברות הגז לרגל עשור למתווה הגז, מבקש לספק תשובות לחלק מהשאלות האלה. אלה עיקרי הממצאים כפי שעולים מהדוח.
מה אומרים הנתונים?
מהדוח עולה כי בניגוד לחששות שליוו את הדיון הציבורי, עתודות הגז הטבעי של ישראל דווקא גדלו: לפי הנתונים, נרשם גידול של כ-40% מאז 2012, והעתודות עומדות כיום על 1,044 מיליארד מ"ק (BCM). לפי התחזיות המופיעות בדוח, אספקת הגז למשק המקומי מובטחת לפחות עד שנת 2062, גם בהתחשב בהסכמי הייצוא הקיימים למצרים ולירדן. עוד נטען בדוח כי ישראל מדורגת במקום השני בקרב מדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש, ובמקום הראשון בשמירת גז לדורות הבאים.
בכל הנוגע למחירים, הדוח מצביע על מגמה הפוכה מזו שנרשמה בעולם: בעוד מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז מתווה הגז, בממוצע עולמי הם עלו ב-57%. לפי הדוח, ההשפעה מורגשת גם בחשבון החשמל – מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם נמוכים כיום בכ-50% מהממוצע באירופה.
תעשיית גז במספרים
התרומה הכלכלית של תעשיית הגז למשק הישראלי מוערכת בדוח בכ-480 מיליארד שקלים – סכום הכולל, לפי החישוב שמוצג בו, חיסכון בעלויות אנרגיה (כ-246 מיליארד שקלים) ותועלות סביבתיות (כ-256 מיליארד שקלים, הנובעות מהפחתת זיהום אוויר). בתרגום למשק בית, הדוח מעריך כי כל משפחה בישראל חסכה בעשור האחרון כ-1,190 שקלים בחודש בממוצע.
מבחינת הכנסות המדינה, לפי הדוח הסכום שנגבה עד כה מתעשיית הגז (תמלוגים, מיסים והיטלים) עומד על כ-31.8 מיליארד שקלים. התחזית המוצגת בדוח לטווח הארוך מדברת על כ-475 מיליארד שקלים עד 2062, וכי החל משנת 2027 צפויה הכנסה ממוצעת של למעלה ממיליארד שקלים בחודש לקופת המדינה.
נושא הייצוא, שעמד במרכז המחלוקת הציבורית, מקבל התייחסות נרחבת בדוח. לפי הנתונים המוצגים בו, ישראל הפכה לספקית האנרגיה המרכזית של מצרים וירדן, כשהגז הטבעי מהווה כ-85% מהסחר האנרגטי בין ישראל לשכנותיה. עוד נטען בדוח כי הייצוא לא פגע בביטחון האנרגטי, אלא תרם להשקעות, לפיתוח תשתיות ולהגדלת יתירות המשק.
בהיבט הסביבתי, לפי הדוח המעבר לגז טבעי הוביל לירידה של 45% בפליטות גזי חממה מייצור חשמל, ולהפחתה של 79%-90% במזהמי אוויר (תחמוצות גופרית וחנקן).
מבט קדימה
חן הרצוג, הכלכלן הראשי בחברת הייעוץ הכלכלי BDO, מסכם בדוח: "עשור לאחר מתווה הגז, הכלכלה הישראלית נהנית מיתרונותיו בהיבטי ביטחון אנרגטי, יוקר המחיה, הכנסות המדינה ויחסים עם מדינות שכנות".
לדבריו, "התרומה של יצוא הגז לביטחון האנרגטי וליתירות הוכחה כמשמעותית ביותר בתקופת המלחמה. למרות השבתות של אסדות הגז נשמרה אספקת הגז לשוק המקומי, ללא התייקרות מחיר החשמל – זאת, בניגוד למשבר האנרגיה שחוותה אירופה בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה".
ומה לגבי העתיד? "תגליות הגז הטבעי בישראל צפויות לספק את הצרכים המקומיים לפחות עד לשנת 2062", אומר הרצוג. "גם ללא תגליות נוספות, ובמימוש מלא של הסכמי היצוא הקיימים, צפוי המשק להגיע לשנת 2062 עם עודף של מעל 100 BCM".
זה הזמן לבדוק את עצמכם – נסו לזהות מה מהטענות הנפוצות על משק הגז באמת נכון, ומה פחות. בהצלחה!
בשיתוף איגוד חברות הגז
