באיירן מינכן היא הרבה יותר מקבוצת כדורגל. סביב מועדון הפאר הגרמני פועל ארגון גדול שמנהל קשר שוטף עם מיליוני אוהדים ברחבי העולם, מערכי כרטיסים ושירות, פעילות מסחרית ודיגיטלית ומערכות טכנולוגיות שנדרשות להתמודד עם עומסים חריגים, במיוחד סביב משחקים.
כעת המועדון רוצה להכניס לתוך המערכות האלה בינה מלאכותית, ובחר לשם כך בחברת ה-AI הישראלית וונדרפול (Wonderful), שתהפוך לשותפת ה-AI הארגונית הרשמית של המועדון. במסגרת הסכם לשלוש שנים, עד 2029, וונדרפול תעבוד עם באיירן על שילוב פתרונות AI בפעילות השוטפת של המועדון, כאשר נקודת הפתיחה תהיה אחת הסיטואציות הרגישות ביותר במערכת היחסים שלו עם האוהדים: יום המשחק.
בשלב הראשון יוטמע סוכן AI שיטפל בפניות דחופות של אוהדים בנושאי כרטיסים וחשבונות משתמש. הסוכן יתחבר ישירות למערכות הקיימות של באיירן ויאפשר למועדון לטפל בתוך זמן קצר בפניות כמו בעיות בגישה לכרטיס או לחשבון, שבמצב רגיל עלולות להוביל להמתנה לשירות דווקא בשעות שלפני המשחק.
אלא ששירות האוהדים הוא רק נקודת הפתיחה. בבאיירן מתכננים להרחיב בהמשך את השימוש בטכנולוגיה לתחומים נוספים, במטרה להשתמש בסוכני AI גם כדי לשפר את חוויית האוהדים וגם בתהליכים שמתנהלים מאחורי הקלעים. כך, החיבור עם וונדרפול הוא למעשה ניסיון להכניס בהדרגה AI לתוך הפעילות השוטפת של אחד ממועדוני הספורט הגדולים בעולם.
מאחורי המערכת שבאיירן בחרה עומדת אחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות שצומחות כיום בקצב המהיר ביותר. למעשה, לא מעט ישראלים כנראה כבר נתקלו בטכנולוגיה של וונדרפול בלי לדעת את שמה. החברה עובדת עם שורה של גופים גדולים במשק הישראלי, בהם בנק הפועלים, דיסקונט, מכבי שירותי בריאות, בזק ופזגז. הסוכנים שלה משמשים בין היתר לאינטראקציה עם לקוחות, אך גם לביצוע פעולות ותהליכים מאחורי הקלעים.
רועי ללזר ובר וינקלר, מייסדי וונדרפול
(צילום: Daniel Jackont)
וונדרפול הוקמה בתחילת 2025 והחלה את דרכה בפיתוח סוכני AI עבור ארגונים, בתחילה בעיקר סביב מוקדי שירות. בתוך זמן קצר היא התרחבה לפלטפורמת AI ארגונית שמאפשרת להטמיע סוכנים אוטונומיים במגוון תהליכים עסקיים. כיום היא כבר פועלת ביותר מ-35 שווקים בעולם.
בכך וונדרפול מנסה להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים שעומדים כיום בפני ארגונים שמאמצים AI. המודלים המתקדמים כבר זמינים כמעט לכל חברה גדולה. הקושי הוא לחבר אותם למידע הארגוני ולמערכות הקיימות, ולהביא אותם למצב שבו הם לא רק עונים על שאלות או מייצרים טקסט, אלא גם מבצעים עבודה בפועל.
המערכת של וונדרפול אינה תלויה במודל שפה אחד. היא יכולה להתחבר לתשתיות שכבר קיימות אצל הלקוח ולהפעיל מודלים שונים בהתאם למשימה. המשמעות היא שארגון אינו צריך להחליף את המערכות שלו כדי להכניס לתוכן AI, אלא יכול להוסיף מעליהן שכבה שמאפשרת לסוכנים לעבוד עם המידע והתהליכים שכבר קיימים בו.
וונדרפול מנסה לפתור את בעיית ההטמעה גם בדרך שבה היא נכנסת לארגון. בשלבים הראשונים היא מציבה צוותים טכנולוגיים שעובדים לצד הלקוח, מחברים את המערכת לתשתיות שלו ובונים איתו את השימושים הראשונים. המטרה היא להוכיח במהירות שהטכנולוגיה מסוגלת לבצע תהליך אמיתי ולייצר ערך. לאחר שהשימוש הראשון עובד והתשתית כבר מחוברת, השימוש בסוכני AI יכול להמשיך ולהתרחב מבפנים לתהליכים ומחלקות נוספים.
זה גם המודל שניתן לראות כעת בבאיירן: להתחיל מבעיה מוגדרת בשירות האוהדים, לחבר את הסוכן למערכות הקיימות של המועדון, ומשם להרחיב בהדרגה את השימוש ב-AI לתחומים נוספים.
השותפות מגיעה ימים ספורים לאחר שוונדרפול השלימה גיוס של 550 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר. החברה כבר הגיעה לקצב הכנסות שנתי של כ-70 מיליון דולר, לאחר שלפני כשנה עמדה על קצב של כמיליון דולר בלבד.
הנתונים האלה מתחילים להציב אותה לצד סיפורי הצמיחה החריגים ביותר שיצאו מההייטק הישראלי. Wiz, ששברה בזמנה את שיאי הצמיחה של ההייטק הישראלי והפכה בהמשך לענקית סייבר, הגיעה ממיליון דולר ל-100 מיליון דולר בהכנסות שנתיות חוזרות בתוך כ-18 חודשים. וונדרפול עדיין לא חצתה את רף ה-100 מיליון דולר, אבל העלייה מכמיליון לכ-70 מיליון דולר בתוך כשנה מציבה אותה, בשלב הנוכחי, בקצב מהיר אפילו יותר.
אלא שהפעם הצמיחה מגיעה מחוץ למגרש הביתי המסורתי של ההייטק הישראלי, הסייבר. וונדרפול צומחת מתוך אחד השווקים המרכזיים בתעשיית הטכנולוגיה כיום: הניסיון לקחת את היכולות של מודלי הבינה המלאכותית ולהפוך אותן למערכות שמבצעות עבודה אמיתית בתוך ארגונים.
הבחירה של באיירן מינכן בוונדרפול מכניסה כעת את הטכנולוגיה של החברה הישראלית לתוך אחד מארגוני הספורט הגדולים והמוכרים בעולם. אם בשנים האחרונות AI נכנס במהירות לבנקים, לחברות ביטוח, למוקדי שירות ולחברות טכנולוגיה, המהלך של באיירן ממחיש עד כמה השינוי מתחיל להגיע גם לארגונים שאנחנו לא רגילים לחשוב עליהם כחברות טכנולוגיה, אפילו למועדון כדורגל.
