מוגש מטעם קרן קימת לישראל
עם חזון של יצירת משרות חדשות ותרומה של מיליארדים לתוצר האזורי – פארק המדע והחדשנות כנרת נחנך בצומת צמח. הפארק נבנה בשותפות ייחודית בין קרן קימת לישראל, המכללה האקדמית כנרת וקבוצת צמח מפעלים במטרה לחבר בין אקדמיה, תעשייה, יזמות וחדשנות טכנולוגית, וכולל מרחבים למאות חוקרים, יזמים, סטודנטים ועשרות חברות שכבר פועלות בחללי עבודה ובמעבדות מתקדמות במקום.
"קק"ל החלה לקדם מרכזי חדשנות בגליל ובנגב בשנת 2020 במסגרת האג'נדה הארגונית שלה והאסטרטגיה לתמיכה באזורים האלה", מסביר ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל, שמוביל את הפעילות המקצועית במרכז החדשנות, "מבין ארבעת המרכזים – כנרת, תל־חי, באר־שבע וספיר – כנרת הוא הייחודי שכן נוצרה כאן שותפות מהותית־עסקית שהובילה להקמת החברה המשותפת שתנהלו, Kinneret Innovation Center) KIC)".
מה לקק"ל ולעולם החדשנות?
"כאשר בוחנים את ההיסטוריה של הארגון מבינים שמרכז חדשנות הוא חלק ממהלך טבעי", מסביר מרקל, "קק"ל הייתה שם תמיד מול אתגרי השעה של הציונות. זה התחיל ברכישת קרקעות, המשיך לעיבוד קרקעות חקלאיות, משם למפעל הייעור, בתחילת שנות ה־2000 לעולם החינוך, ובעשור הזה, באופן טבעי, קק"ל פנתה לעולם החדשנות ובמיוחד לחדשנות בנושאי סביבה ואקלים. לכן, מרכזי החדשנות מתמקדים בנושאי מים, קרקע, חקלאות, אקלים בכלל והיערכות לאקלים קיצוני בפרט, ועוד".
השקת הפארק מגיעה בשיאו של מאמץ לשיקום הצפון לאחר תקופה ממושכת של לחימה. נכון להיום, מעל 85% מהשטח הבנוי כבר מאוכלס על ידי חברות טכנולוגיה מהמובילות בישראל, שעושות שימוש במעבדות האקדמיה, במשרדים ובחללים החדשניים. המרכז, שהחל את דרכו בספרייה של המכללה האקדמית כנרת, חולש היום על בניין חדש שהוקם במיוחד למטרה זו, צמוד למכללה.
"השילוב בין שתי קומות מדע לשתי קומות חדשנות הוא שילוב מנצח", מדגיש ד"ר מרקל, "חדשנות זקוקה לבסיס מדעי. הסטארטאפים, רובם בהובלת צעירים עם רעיון של פתרון טכנולוגי לבעיה קיימת, חייבים בסיס מדעי. העובדה שיש להם מעבדות להקמת ניסויים מקלה מאוד על ההתפתחות שלהם".
השקיה עתידנית
אחד הפרויקטים המרכזיים שצמחו מתוך מרכז החדשנות הוא פיילוט השקיה חכמה ליערות. מוני שטרית, מנהל גוש יערות טבריה במרחב צפון, מסביר כי "רוב שטחי הנטיעה במרחב מקבלים מים ממערכות השקיה עם טפטפות, אבל מנהלי השטח והיערנים לא יודעים מה מצב הקרקע וכמה הם צריכים להשקות. לרוב פועלים לפי כללי אצבע של משקעים ומחליטים על כמות השקיה לכל שבוע. יש תמיד אתגר של 'כמה צריך להשקות': לא יודעים כמה העצים צורכים וכמה מים מתבזבזים בקרקע".
הוא מספר כי מרכז החדשנות זימן ב־2023 את עובדי קק"ל במרחב צפון ועשה להם האקתון, "שבמהלכו העלינו אתגרים וסוגיות שגורמי המקצוע מתמודדים איתם". לאחר סינון של הנושאים, המרכז קרא לחברות להציע את הטכנולוגיות שלהן כפתרונות. בנושא ההשקיה, החברה שנבחרה להתחיל לעבוד עם קק"ל היא Seymour. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מבוססת על חיישני רטיבות בשני עומקים בקרקע, האוספים נתונים אשר מעובדים על ידי אלגוריתם. במקביל, חיישנים נוספים יודעים למדוד את הטמפרטורה של העץ עצמו. "הרעיון הוא להפוך חקלאות וגידול צמחים לתהליך מבוסס נתונים ומדע – למדוד את כל מערכת הגידול, לקבל פידבק בזמן אמת על תגובת הצמח, ולתת את התנאים האופטימליים", מסביר טל סעדון, המייסד והבעלים של Seymour, אגרונום בעל תואר ראשון ושני במדעי החקלאות.
לדבריו, העבודה ביערות הציבה אתגרים ייחודיים. "התקנה בחקלאות, גם בחממה וגם בשדה פתוח, לרוב לא מציבה אתגר מיוחד", אומר סעדון, "במקרה של יער יש סלעים בקרקע וכל יער הוא שונה. באנו בהתחלה עם כלים שהכרנו בחקלאות ואז הבנו שצריך משהו יותר רציני. בסופו של דבר הבנו שדרוש מיני־דחפור כדאי לחפור את הבורות".
התוצאות הראשונות מבטיחות. "נכון לעכשיו סיימנו עונת השקיה ראשונה, ונראה שאנחנו בעשרות אחוזים של חיסכון במים בלי שנגרם נזק לעצים", מספר סעדון.
בכל הנוגע לעבודה מול מרכז החדשנות, סעדון מספר כי "Seymour היא בוגרת האקסלרטור Go Global (תוכנית פיתוח לסטארטפים בשלבי תמיכה) של המרכז, כך שהיינו חלק מרשת החברות המקושרות למרכז, אשר מקבלות עדכונים על פרויקטים ואתגרים. נציגי המרכז דואגים לסנכרן ולתכלל את הפרויקט".
שטרית מסכם: "אם לא היה מתקיים האקתון, לא היינו מחדדים את האתגר וסביר להניח שהיינו ממשיכים להשקות בצורה 'עיוורת' לפחות עוד כמה שנים. המרכז שמע אותנו ואחר כך ניהל את התקשורת מול אותן חברות – הצפת האתגר, סינון ראשוני וליווי הפיתוח. זה מה שהוביל להצלחה".
הסטארטאפ שצמח מתוך החממה
מרכז החדשנות כנרת מפעיל מגוון פלטפורמות. יש בו תוכנית אקסלרטור (תוכנית האצה לסטראטפים) עם מספר שלבים, המתחילה בסטודנטים בתחילת לימודיהם ומתקדמת לחברות בוגרות. "בדיוק לפני שבוע ערכנו 'דמו דיי' – יום שסיכם את פעילות האקסלרטור הבוגר, GO GLOBAL CLIMATE, שבו השתתפו שמונה חברות מאוד חזקות בתחום הסביבה של ישראל", מספר ד"ר מרקל בהתרגשות, "האירוע נערך באנגלית ושודר למשקיעים ברחבי העולם: הולנד, אוסטרליה, ארה"ב, קנדה ועוד".
בנוסף, המרכז עורך "צ'אלנג'ים" – תחרויות חיפוש פתרונות לאתגרים שמביאים קק"ל ומשק המים. "למשל גילוי מוקדם של שריפות", מספר מרקל, "יש סטארטאפ שהתחיל אצלנו במאיץ, ניצח את הצ'אלנג', בהובלת פיזיקאי צעיר שסיים טכניון ופיתח סנסורים של קול שמזהים את הרעש של שריפה באמצעות AI. זה סטארטאפ שנמצא כבר בפיילוט בשלושה יערות של קק"ל".
חיזוק הצפון
"אין ספק שאחת המטרות של מרכז החדשנות היא משיכת כוח אדם איכותי לצפון. ב־2020 קראנו לזה 'ישראל 2040'. המטרה היא ליצור הגירה חיובית מהמרכז באמצעות יצירת מקומות עבודה איכותיים ולהזרים לאזור הכנסה חדשה של כ־2 מיליארד שקל בשנה", אומר ד"ר מרקל.
התהליך כבר מתחיל בשטח. "למשל, בתחום המים, יש מסה קריטית של חברות טכנולוגיית מים שיושבות בצפון, יש לימודי הנדסת מים במכללת כנרת שהפכה למוקד מחקר בנושא, מכללת תל־חי מתמקדת בביוטכנולוגיה והנדסת מזון, כאשר מרכז החדשנות תל־חי צפוי לתמוך בתחום. במבט לעתיד, סטודנט שעושה תואר מהנדס ומוצא עבודה באזור אחרי התואר, כבר מקים משפחה, נשאר ומחזק את הצפון", הוא מסביר.
השקת המרכז הגיעה לאחר המלחמה הארוכה. "קק"ל קיבלה בשנה שעברה החלטה להשקיע בשיקום של הגליל והנגב המערבי", מציין מרקל, "אני כמדען ראשי עוסק בשיקום אנושי־קהילתי יחד עם מחלקת החינוך של הארגון. חלק מהשיקום הוא מרכזי חדשנות שמתחברים למרכזי מחקר".
ד"ר מרקל מסכם: "כשחזרתי מה'דמו דיי' אמרתי לאשתי שזה מרחיב את הלב. לפני 4-5 שנים, כשהתחלנו, אמרו שזה יהיה פיל לבן, פקפקו, אמרו 'מי יגיע לעמק הירדן, שום דבר לא קורה מחוץ לתל־אביב'. כיום המקום הומה פעילות מסביב לשעון: סטודנטים, מרצים, חוקרים, אנשי טכנולוגיה, חברות שעובדות שם. זה חלום שהתגשם".
מוגש מטעם קרן קיימת לישראל
