על סיפה של שנת לימודים חדשה, ההורים עסוקים בהכנות אחרונות לקראת פתיחתה: קונים לילדים ספרי לימוד, כלי כתיבה וציוד נדרש נוסף. אבל מה באשר למרכיבים המזינים את גופם ומאפשרים להם ללמוד ולהתפתח?
מחקר משנת 2019 שבדק את שכיחות חוסר הברזל והאנמיה בקרב בני נוער בישראל מצא, כי כ-1 מתוך 5 סובל ממחסור בברזל. הברזל הוא אחד מהמרכיבים החיוניים לגוף האדם - מינרל זה משתתף בייצור המוגלובין, האחראי להעביר חמצן מהריאות לרקמות הגוף השונות, והוא בעל תפקיד מרכזי בייצור אנרגיה, בסיוע לחילוף חומרים, בחיזוק המערכת החיסונית, בוויסות הטמפרטורה בגוף ועוד. עבור ילדים ובני נוער, הברזל מהותי אף יותר לשם התפתחות תקינה של איברי הגוף והמערכות השונות, בהן מערכת העצבים.
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)

פגיעה פיזית וקוגניטיבית

כאשר חסר ברזל בגוף, יורדת כמות החמצן שמגיעה לאיברים ומזינה גם את המוח. לאורך הילדות ובגיל ההתבגרות התופעה מתעצמת על רקע גדילה פיזית מואצת, המתאפיינת בדרישה ובצריכה מוגברת של ברזל.
הברזל מגיע אל הגוף שלנו מהמזון שאנו אוכלים, ולכן הרגלי האכילה של הילדים ובני הנוער משפיעים באופן ישיר על מאזן מינרל חיוני זה בגופם. מחקרים מצביעים על כך שבעשורים האחרונים חל שינוי בהרגלי התזונה של הצעירים, המתבטא בצריכת יתר של מזון שומני, בפרט שומן רווי, לצד משקאות ממותקים. הם מרבים לצרוך מזון מהיר ותעשייתי, ממעיטים בחלבון מהחי ויש ביניהם הפונים לצמחונות, טבעונות או דיאטות קיצוניות ללא ליווי מקצועי ומבלי להקפיד על תפריט מאוזן. מחסור בברזל שכיח גם בקרב מי שמרבים לעסוק בספורט, שכן הם שורפים הרבה אנרגיה וצורכים יותר חמצן. כמו כן בנות מתבגרות נוטות יותר לסבול ממחסור בברזל בשל המחזור החודשי, שבמהלכו הן מאבדות דם. כל אלה, לצד גורמים נוספים, מדלדלים את מאגרי הברזל בגופם ועלולים לפגוע בהתפתחות התקינה.
במקרים מסוימים המחסור בברזל אף עלול להוביל להתפתחות אנמיה. אנמיה עשויה להשפיע במגוון היבטים, בהם קושי בריכוז וירידה בזיכרון, עייפות, עצבנות, הפרעות בשינה, חוסר תאבון, ירידה בתפקוד מערכת החיסון, חיוורון, נשירת שיער ועוד. רבים מהתסמינים, באופן טבעי, משפיעים ישירות על התפקוד הכללי ואיכות החיים ועשויים להשפיע גם על התפקוד וההישגים בלימודים.

הקשר בין ברזל להפרעות קשב וריכוז?

בשנים האחרונות עלתה מאוד המודעות להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) ולאבחונן, ואכן אחוזי המאובחנים טיפסו בהשוואה לעבר. במקביל נצפתה עלייה בכמות המידע המדעי בנושא, לצד ניסיונות מחקריים למצוא קשר בין ההפרעות הללו לבין חסרים תזונתיים או מחלות רקע.
אחת ממסקנות מחקר שנערך בקרב ילדים בגילאי בית ספר היא שיש משמעות גדולה במיוחד להקפדה על ערכי ברזל תקינים בקרב המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. נמצא, כי בקרב 84% מהילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD), מאגרי הברזל בדם (פריטין) היו נמוכים באופן משמעותי מהנורמה, לעומת 18% בלבד בקרב ילדים ללא ADHD. עוד נמצא במחקר שתוספת של תרופה המכילה ברזל לא רק שיפרה את רמת המינרל בדם ואת מאגריו בגוף, היא גם השפיעה באופן חיובי על התפקוד הלימודי בקרב אותם הילדים, והפחיתה את התדירות ורמת החומרה של תסמיני ה-ADHD שמהם סבלו.

הסימנים וההמלצות

יש לא מעט תסמינים שעשויים להעיד על מחסור בברזל, וייתכן שילדיכם סובל רק מאחד מהם או מחלקם. התסמינים עשויים להופיע בצורה קלה מאוד ולהחמיר ככל שהאנמיה חמורה יותר. התסמינים הנפוצים הינם:
- עייפות ותשישות - זאת למרות שעות שינה מספיקות. גם הפרעות שינה כמו קושי בהירדמות או שינה חזקה מדי שמשפיעים על איכות השינה.
- קוצר נשימה במאמץ ודפיקות לב מואצות עשויים ללמד על חוסר בהמוגלובין המוביל את החמצן בדם, שברזל הוא אבן יסוד הכרחית בו.
- נטייה לסבול מקור ובמיוחד בגפיים.
- חיוורון שעשוי להופיע בפנים, בשפתיים ואף בציפורניים ובלשון.
- כאבי ראש וסחרחורות, חולשת שרירים.
- נשירת שיער, יובש בעור ו/או ציפורניים שבירות ומתפצלות.
- רגל "עצבנית" (המלווה לעיתים בתחושת נימול), הירדמות תכופה בגפיים.
- פצעים וכיבים בחלל הפה.
- רצון ללעיסת קרח או גיר – תסמונת הנקראת "פיקה" ועשויה להצביע על חוסר בברזל.
חוסר ברזל והאנמיה שעשויה להתפתח בעקבותיו מוכרים בשנים האחרונות כבעיה של בריאות הציבור בארצות מתפתחות ואפילו בארצות מפותחות, וקיבלו את מלוא תשומת הלב מארגון הבריאות העולמי. יחד עם זאת בישראל לא קיימת המלצה רשמית לבדיקת סקר שגרתית בגילאי בית הספר ובגיל ההתבגרות לבחינת רמת הברזל, ולכן ישנה חשיבות יתרה לעירנות מצד ההורים.
במידה שילדיכם סובלים מתסמינים או שאתם חוששים מהרגלי התזונה הלא מספקים שלהם, מומלץ לבקש מהרופא הפניה לבדיקת דם לאיתור הוויטמינים והמינרלים החסרים, כולל ספירת דם פשוטה ובדיקת מאגרי הברזל (פריטין). אם יימצא חוסר, רופא הילדים יוכל להמליץ על הטיפול המתאים והמינון הנדרש. בישראל קיימות תרופות ללא מרשם המאושרות על ידי משרד הבריאות לטיפול ולמניעה של אנמיה וחוסר ברזל בקרב ילדים, ושהוכחו במחקרים קליניים כמשפרות את מדדי הברזל בדם, כדוגמת טיפטיפות פריפל-3 או פריפל-3 סירופ של כצט.
אז כדי ששנת הלימודים הקרובה תהיה משמעותית ומוצלחת לילדיכם, היו ערים לגוף שלהם ופנו לרופא הילדים להתייעצות במידת הצורך.