לאחרונה פורסם דו"ח חמור ביותר של מבקר המדינה, המתריע על הטיפול בבניינים מסוכנים ברחבי ישראל. לאחר שקריסת הבניין בחולון בספטמבר 2021 העלתה את תופעת המבנים המסוכנים לתודעה ולדיון, חשוב להבין כי מדובר בסכנה ברורה ומיידית, הדורשת טיפול מקיף ועמוק.
על־פי הדו"ח, 4,840 מבנים בישראל מוגדרים כמסוכנים, אך למדינה אין מידע מדויק לגביהם, הרשויות המקומיות לא מנהלות רישום מסודר שלהם, ורוב הרשויות לא עדכנו את חוק העזר בנושא כבר עשרות שנים, "נתון המעיד על כך שלמרבית הרשויות המקומיות חוקי עזר ישנים ולא עדכניים בנושא מבנים מסוכנים", כך נכתב בדו"ח. ל־49 רשויות בישראל אין כלל חוק עזר בנושא.
בכל הנוגע לטיפול השוטף במבנים המסוכנים הדו"ח מוצא, כי קרוב ל־90% מהרשויות שנבדקו לעומק, לא קיימו דיוני מועצה בנושא, 88% לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם, וחלק מהרשויות כלל לא קבעו קריטריונים מפורטים להגדרה של מבנה כמסוכן.
בכל הנוגע למימוש תוכנית תמ"א 38 בתור פתרון לבעיית המבנים המסוכנים, על־פי נתוני הדו"ח, עבור 7% בלבד מיחידות הדיור שנבנו לפני 1980 ומהוות פוטנציאל להתחדשות, ניתנו היתרים במסגרת התמ"א.
הדו"ח מציין, כי הממשלה לא קבעה הוראות המחייבות הקמת יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים, ולא יצאו הנחיות לרשויות לבצע סקר מבנים. נוסף על כך עולה מהדו"ח, כי בקרב 93% מהרשויות שנדגמו אין סיוע בהלוואות או במענקים לתושבים לצורך תיקון ליקויים במבנה מסוכן.
"פצצה מתקתקת" שעלולה להוביל לאסון בכל רגע
בשורה התחתונה מבקר המדינה ממליץ בדו"ח, כי "משרד הפנים יבחן מִיסוד הוראות ומנגנונים נוספים הנדרשים להסמכת הרשויות המקומיות לטיפול מיטבי בנושא מבנים מסוכנים. כמו כן הדו"ח ממליץ כי המשרד יערוך מיפוי ארצי של המבנים עם סכנות בטיחותיות ויפעל לגיבוש תוכנית רב־שנתית כלל ארצית לטיפול במבנים אלה. עוד מומלץ, כי הרשויות המקומיות יפעלו להתקין ולעדכן את חוקי העזר בנושא מבנים מסוכנים. מומלץ כי כלל הרשויות המקומיות יקבעו נהלים ויכינו תוכניות עבודה סדורות לבדיקת המבנים, ויקבעו קריטריונים מפורטים ושקופים להכרזה על מבנה כמסוכן; מומלץ כי משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות להחיל נהלים, ויפעל כדי להגביר את האחידות בין הרשויות בטיפולן בנושא המבנים המסוכנים".
בסיכום הדו"ח כותב מבקר המדינה, כי "מבנים מסוכנים שאינם מטופלים עלולים להיות בגדר 'פצצה מתקתקת', המעמידה בסיכון את כל מי שבסביבתם, וכן מעמידה את המחזיקים, את הבעלים ואת הרשויות המקומיות בפני השלכות משמעותיות שלא תמיד הם ערוכים להן".
על הממשלה לעזור ליזמים לעזור לבעלי הדירות
ננה חן, מנכ"לית חברת ראדקו התחדשות עירונית, טוענת כי גם כאשר העירייה מוציאה הודעה לדיירים, "היא מותירה בידיהם את האחריות לקחת מהנדס ולתקן את הליקויים, כאשר לעיתים מדובר על שיפוץ במאות אלפי שקלים ואף יותר מכך". כמו כן אותם שיפוצים, אשר יוצאים מהכיס של הדיירים, "מספקים מענה חלקי ונקודתי אך ורק לליקויים שהעירייה זיהתה. מדובר בפתרון שאינו מתאים לטווח הרחוק, כאשר מדובר בבניינים שנבנו לפני עשרות שנים ועלולים להמשיך להיות מסוכנים בעקבות ליקויים שאנחנו לא יודעים עליהם".
חן סבורה כי הפתרון המתאים ביותר לבניינים שכאלו הוא פינוי־בינוי, "אך הגורמים הרלוונטיים - הרשות המקומית, הממשלה, ועדות התכנון הארצית והמחוזית, הוותמ"ל - לא שמים את מלוא כובד משקלם כדי לאפשר לבניינים אלו להיכנס ראשונים לתהליך". לדבריה, "כאשר נכנס לתמונה יזם שמבין את חומרת הבעיה ומוכן להכניס את היד לכיס כדי לחזק זמנית את הבניין, על המדינה לעזור לו להאיץ את התהליך על ידי קיצור הבירוקרטיה, תוך יצירת מסלול מהיר במיוחד לקידום תב"ע והיתרי בנייה, לטובת ביטחונם של הדיירים".
קדימות לבניינים מסוכנים וחיזוק זמני עד להתחדשות
בחלק מהמקרים היזם יכול להציע מיוזמתו צעדים לשיפור הביטחון של הדיירים עד להשלמת פרויקט ההתחדשות העירונית. "חברת ראדקו התחדשות עירונית מקדמת פרויקט פינוי־בינוי ברחוב הרצל רוטשילד בבת ים, הכולל מספר בניינים להריסה, אשר מתוכם שלושה בניינים הוגדרו כמבנים מסוכנים, ולכן התחילה החברה תהליך של טיפול בהם בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני שהוגדרו סופית זכויות הבנייה בפרויקט, וזאת מתוך זיהוי של המצוקה והסכנה האמיתית שקיימת במציאות היומיומית של הדיירים. כאמור, הפתרון האפקטיבי הכולל לסוגייה הינו הריסת הבניינים ובנייתם מחדש, ולשם כך נדרשת התערבות מיידית של רשויות התכנון לטובת האצת תהליך הרישוי. בפרויקט נוסף ברחוב הזוהר 33-35 בתל אביב, חן מספרת, כי "בשלב מוקדם מאוד של גיבוש המתווה התכנוני של הפרויקט התגלתה בעיה חמורה בעמודי המבנה הקיים, אשר היוותה סכנה חמורה לדיירים ודרשה מאיתנו להתערב באופן פעיל לשיקום ושיפוץ המפגע. גם במקרה זה היינו מצפים מרשויות התכנון לקחת בחשבון את הסכנה הפוטנציאלית ולהאיץ את תהליך הרישוי".
הפתרון: מסלול ירוק לפינוי־בינוי של בניינים מסוכנים
מלבד ההמלצות המפורטות העולות מדו"ח מבקר המדינה, חן אומרת כי יש לאפשר "מסלול ירוק" לטיפול באותם בניינים שכבר הוגדרו מסוכנים למגורים. "הרשויות לא מחויבות לשפץ, ואנחנו גם לא מבקשים מהן להוציא כסף או להקצות תקציב - רק ליטול אחריות ולהאיץ את התהליכים החיוניים, כדי לדאוג לבטיחות ולחיי האזרחים. אם אנחנו, היזמים, נוטלים אחריות ואף מוכנים לממן תהליכי חיזוק זמניים לטובת ביטחונם של הדיירים, על אחת כמה וכמה רשויות התכנון צריכות לעשות את החלק שלהן".
בדומה להמלצת מבקר המדינה להקמת יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים, חן קוראת למקבלי ההחלטות בממשלה וברשויות "להקים מחלקה שמיועדת לפרויקטים ב'מסלול ירוק' לפינוי־בינוי עבור בניינים שנמצאים בסכנת קריסה".
במבט אל עבר הבחירות הקרובות, ננה חן קוראת למפלגות מכל הקשת הפוליטית להכניס את הנושא למצע בחירות שלהן. "הייתי רוצה שהמפלגות יציפו את הנושא ויבטיחו לעשות הכול כדי לטפל בסכנה החמורה שאליה חשוף ציבור רחב בכל חלקי הארץ. אחרי הכול מאות בניינים בסכנה מיידית הם עשרות אלפי ישראלים בסכנה. כדאי שהמפלגות יתייחסו לנושא כפי שהוא, סכנה כלל־ארצית ומיידית, ויפעלו לשמירה על חיי התושבים והביטחון שלהם".
